"אנא, תנו כסף לקשישים בשביל מזון ותרופות"
"הקרן לידידות" מקיימת כמדי שנה מבצע של חלוקת מענקים, שמיכות ותנורים לקשישים הזקוקים לכך במהלך החורף. השנה לראשונה, הפרויקט פתוח גם לתרומות מישראל. במקביל רוני מוניץ בת ה-9, הגיעה לכנסת ישראל עם מכתב מרגש בו היא מבקשת מהח"כים ומרוה"מ לדאוג לקשישים בחורף. צפו
החורף השנה מורגש מתמיד, אך לצד השמחה הגדולה על גשמי הברכה בחורף האינטיסיבי של השנה, ישנן אוכלוסיות שלמות בישראל המתקשות לעמוד בנטל הכלכלי הכרוך בחימום הבית. האוכלוסיה הרגישה ביותר היא קשישים שהכנסתם אינה מספיקה לכיסוי צרכיהם הבסיסיים, והם נאלצים במקרים רבים לבחור בין חימום ביתם לרכישת מזון, תרופות ומוצרי בסיס אחרים.
"הקרן לידידות" עורכת, כמדי שנה, את מבצע "מחממים בידידות" – פרויקט חימום לקשישים נזקקים. במסגרת הפרויקט מעניקה הקרן בשיתוף עם מחלקות הרווחה ל-8,300 קשישים נזקקים מענקים כספיים שיאפשרו להם לעמוד בהוצאות החשמל הכבדות לצד שמיכות ותנורים. השנה, החליטו בקרן לצאת לראשונה גם בקמפיין גיוס תרומות בישראל. בסרטון שהופץ ברשתות חברתיות, נחשפים החיים הקשים של הנזקקים בחורף.
צפו בסרטון של הקרן לידידות על מצבם של קשישים בישראל בחורף
אחת המצולמות מזל (71) חיה כבר יותר מ-40 שנה בצפון באותה דירה בצפון ביכולתה לשפץ "גם כשלא יורד גשם, הטמפרטורה בבית שלי מאוד נמוכה. אני מתלבשת בבית כאילו אני בחוץ ומתכסה בשמיכות, אבל זה לא ממש עוזר. 13 מעלות בבית זה מאוד קר. כשיורד גשם, המצב עוד יותר גרוע בגלל הרטיבות, אני כל הזמן משתעלת, הולכת לרופאים, אבל הם אומרים שזה בגלל שקר לי בדירה וגם ככה אין לי יותר מדי כסף להוציא על התרופות וויטמינים שהם אומרים לי לקחת, אז אני פשוט יודעת שבכל חורף שמגיע, אני חולה.
"החשמל עולה ממש יקר, אני חוסכת כל הזמן, משתדלת לעשות כמה שפחות כביסות למשל. אין לי מזגן בבית, כי אין לי כסף אבל גם אם היה לי, לא הייתי מפעילה אותו. קר לי כל הזמן, אני משתעלת, אבל אין לי ברירה", סיפרה.
ויקטוריה מאק (83), ניצולת שואה מצפת, מתקשה לצאת מביתה ונמצאת עם מטפלת רוב שעות היממה. "הבית מאוד מאוד קר, והיא נאלצת להפעיל את המזגן או תנור חימום כל הזמן", סיפרה בתה ריטה. "אמא שלי גרה בשכירות, ורוב קצבתה הצנועה הולך לתשלום השכירות. אני עוזרת לה כמה שאני יכולה, משלמת חלק מחשבון חשמל שלה, אבל בחורף מאוד קר והחשבונות מגיעים לסכומים מאוד גבוהים וזה מאוד קשה לשלם אותם. אני לא מבינה איך בכלל הגיוני למנוע מהקשישים דבר כל כך בסיסי".
במסגרת התכנית כלל הקשישים מקבלים מענק על סך 300 שקלים ושמיכה, וקשישים החסרים אמצעי חימום מקבלים גם רדיאטורים. הסיוע מועבר דרך מחלקות הרווחה לקשישים המתגוררים בישובים ברמה סוציו אקונומית 1-5, בעלות כוללת של 2.5 מיליון שקלים.
היום (ה'), תערך החלוקה ל-420 קשישים באשדוד החלוקה תערך מחלקת הרווחה של העיר, כמאה תלמידי תיכון מקיף ד' למדעים ואומניות יצטרפו למאמץ .
"אין לי כסף לשלם, אז לא טיפלתי בשן"
אנשי הקרן לידידות ומתנדביה הגיעו גם לז'אקלין טייב (79) ניצולת שואה, שאיבדה שם את רוב בני משפחתה: "אני הייתי תינוקת, חיינו אז בפריז, ההורים שלי הצליחו להינצל, אבל הרבה מאוד ממשפחתי הרחבה נרצחו."
מאז 2007 ז'קלין חיה בארץ אבל מתקשה לכלכל את עצמה "אני מקבלת קצבה, אבל הרוב הולך לשכירות ותשלום חשבונות וגם קצת אוכל שאני מנסה גם לחסוך בו. אם יש לי הוצאות פתאומיות, אני לא יכולה להרשות לעצמי. למשל לפני כמה חודשים נפלתי ונשברה לי השן. הלכתי לרופא ואמרו לי שהטיפול יעלה קרוב לאלפיים שקל. אין לי כסף כזה לשלם, אז לא טיפלתי".
בבאר שבע חולקו כ-400 מענקים, תנורים ושמיכות בשיתוף פעולה עם מחלקת הרווחה ומשרד החינוך. תלמידי תיכון טוביהו הצטרפו לחלוקה, שוחחו עם הקשישים והפיגו את בדידותם. כך, עמוס גולדשטיין (79) שמתגורר עם אישתו בדירת חדר, משתף: "אני לא אוהב להתבכיין על מצבי הכלכלי, אבל אני נאלץ לחסוך בהרבה דברים ומכיר את התחושה של ללכת ליד החנויות ולא להיות מסוגל לרכוש את מה שאני רוצה.
זו ממש התרוממות רוח לפגוש את התלמידים ולדבר עם הדור הצעיר המצוין שלנו. לצערי, הנכדים שלי לא בקשר איתי וזה ממש חימם לי את הלב לפגוש את התלמידים".
גיאה בן מוחה, תלמידת כיתה י"ב בתיכון טוביהו בבאר שבע, סיפרה: "ממש שמחתי שנפלה בחלקי הזכות לבקר את הקשישים. זה לימד אותי על החיים שלהם, על המצוקות שלהם וראיתי שגם דרך שיחה פשוטה אפשר לעשות עבורם הרבה.
אני יודעת מה אומרים על הנוער של היום, אבל זה ממש לא נכון, אנחנו מתנדבים הרבה, זה נותן לי את הערך של עזרה לזולת וגם זה להגיע ולהכיר את הקשיים שלהם, וככה נדע איך אפשר לעזור יותר. למשל עמוס ממש שמח לפגוש אותנו וממש שמחתי לראות אותו. זה מילא אותי בתחושות טובות שהצלחתי לעזור ולשמח מישהו".
"יש לי מזגן ותנור, אבל אני לא מדליקה אותם"
דורה וינוקור נצולת שואה (88), יושבת בביתה בבאר שבע כשעליה כמה שכבות של בגדים חמים "יש לי מזגן ותנור, אבל אני לא מדליקה אותם תמיד, פשוט יודעת איזה חשבון חשמל אקבל ומנסה לחסוך. אני, כמו הרבה קשישים אחרים מתקיימת מקצבת זקנה וגם הילדים שלי עוזרים, הם מגיעים לבקר ומביאים לי הרבה דברים, אבל אני לא רוצה להיות נטל על אף אחד".
דורה עלתה לפני 30 שנה מאוקראינה יחד עם בעלה, שהלך לעולמו לפני כעשור. "כשהייתי בת שבע, הפכתי ליתומה ביום אחד, ביום הראשון שהנאצים כבשו את אוקראינה. זה שאני בחיים זה פשוט נס".
דורה הצטרפה במקרה לדודתה שנסעה לסבתה שהתגוררה בעיר מרוחקת, כמה שעות לאחר עזיבתם, יהודי המקום הוצאו להורג ובינהים הוריה, אחותה התינוקת ודודים. "היינו משפחה גדולה, הנאצים פשוט רצחו את כולם ואני נותרתי יתומה כל החיים. היום שנסעתי לסבתי, היה היום האחרון שראיתי את הוריי ואת אחותי ואת כל המשפחה המורחבת".
נשיאת הקרן לידידות יעל אקשטיין: "בחודשי החורף מצוקת הקשישים מחריפה ואף הופכת מסוכנת ממש, כשרבים מהם נאלצים לעמוד בפני בחירה בלתי אנושית בין חימום הבית, קניית מזון או תרופות. אנו לא שוכחים את מצוקתם של הקשישים שידם אינה משגת, וכן חשוב לנו שידעו שהם לא לבד. בשיתוף עם מחלקות הרווחה ברשויות, בזכות תורמים נדיבי לב ומתנדבים אנחנו מבקשים להגיע לקשישים הנזקקים ביותר ולהבטיח שהם עוברים את החורף בשלום".
"אנא הקשיבו לדור שהקים את המדינה"
ואולי דווקא מהדור הצעיר יגיע הפתרון למצוקה. רוני מוריץ בת ה-9 ממושב מישר הסמוך לגדרה צפתה לאחרונה בכתבה על הצורך בחימום לקשישים בחורף. רוני התרגשה מהנושא ובלי לחשוב פעמיים כתבה מכתב מיוחד לכנסת ישראל ולראש הממשלה בינימין נתניהו, בו ביקשה שידאגו לקשישים החיים בישראל: "אנא תנו קצת כסף לקשישים בשביל מזון, מים ותרופות, אנא התחשבו באזרחי המדינה", וסיימה במשפט המרגש "אנא הקשיבו לדור שהקים את המדינה".
במקום לשלוח את המכתב בדואר, רוני הפצירה בהוריה להגיע לכנסת ולהגיש את המכתב באופן אישי. אתמול (רביעי) לקחו הוריה יואב ומיכל יום חופש מהעבודה ויחד עם רוני ואחותה הקטנה אופיר הם נסעו לירושלים לביקור ראשון של הילדות בכנסת.
בני משפחת מוריץ לא ידעו שביום רביעי הסיורים אותם עורכים מדריכי מרכז המבקרים של הכנסת חייבים להיות מתואמים מראש ולכן לא הייתה בנמצא מדריכה פנויה ולא ניתן היה לאשר את כניסתם.
הוריה של רוני סיפרו לעובדי כנסת עד כמה חשוב לרוני להיכנס למשכן, ותמר פוקס מנהלת מרכז המבקרים הצליחה למצוא מדריכה שתעביר לבני המשפחה סיור מיוחד בעוד מנכ"ל הכנסת, אלברט סחרוביץ', אישר לפנים משורת הדין את כניסת בני המשפחה.
"למדתי הרבה מאוד על ביתם של חברי הכנסת", סיכמה רוני מוריץ בהתרגשות. "אני חולמת להיות יום אחד נשיאת המדינה כדי שאוכל לסייע ולעזור לאזרחים בישראל".
- לתרומות עבור הקשישים לחצו כאן
לפנייה לכתב/ת 
