"המצב הולך ונהיה קשה יותר": העמותות במשבר
המצב הנוכחי, שמצריך מאיתנו הסתגרות בביתנו, פוגע לא רק במשפחות ויחידים, כמו גם חברות, אלא גם בעמותות שביום-יום נשענות על תרומות מכל העולם. הירידה בתרומות מצד אחד, מול העלייה בבקשה לעזרה מהצד השני, שמות אותן במצב קשה בו הן לא מצליחות לסייע למשפחות ויחידים הזקוקים לעזרה
"עיקר הדאגה שלנו היא במה שיקרה בעוד חודש וחודשיים מהיום, לאור העובדה שמחצית מהתרומות מגיעות מיהודים מחו"ל וכפי שנראה, מגפת הקורונה לא תיעלם בתקופה הקרובה, כלומר הכספים ילכו ויאזלו.
"זה תרחיש עגום מאוד עבור 175 אלף אנשים ברחבי הארץ שמקבלים מאיתנו מזון מדי שבוע במהלך השנה. כמו כן, אם מוסיפים למספר הזה גם את המשפחות החדשות, שבעקבות המשבר, הפכו לנזקקות הרי שלא תהיה ברירה ונהיה זקוקים לסיוע של הממשלה כדי לצלוח את הביקושים ההולכים וגדלים לסיוע."
את הדברים הללו אומר גידי כורך, מנכ"ל עמותת לקט ישראל, שרושמת בימים אלו ירידה של 98 אחוזים בתרומות המזון המבושל המגיעות בימי שגרה.
"המשבר יצר אתגר מאוד גדול, משום בתי המלון והמסעדות נסגרו וגם במקומות העבודה בהם פועל שירות קייטרינג כמעט ולא עובדים, כך שאין כמעט עודפי מזון מהגופים האלו, למעט תרומות שאנחנו מקבלים מצה"ל, וגם אלו הולכות להפסיק בקרוב.
"נוכח המצב יצאנו בקמפיין מאוד משמעותי בו הצלחנו לגייס כספים במטרה לקנות מזון מבושל ולהעבירו לקשישים, נזקקים ומשפחות מעוטות יכולת כאשר בשבוע הבא נגיע לכ-9000 תרומות מזון ביום."
המשבר הנוכחי אינו מבדיל בין אנשים והוא פוגע בכולם, מהפועל שהוצא לחל"ת ועד מנכ"לי חברות שרושמות הפסדים עצומים, כך שהקריסה הכלכלית איננה רחוקה עוד.
במשבר הנוכחי סובלים לא רק העצמאים ובעלי העסקים הקטנים אלא גם ארגוני המגזר השלישי – אותם גופים וולונטאריים שגם בימים כתיקונם מתקשים לאסוף תרומות למען הנזקקים והעניים. מאחר ואין תשובה לשאלה מתי כל זה יסתיים, הרי שהם נמצאים במצב לא פשוט בו מצד אחד, נרשמת ירידה בתרומות ומהצד השני, ישנה עלייה בבקשות לתרומות לנזקקים.
אך המשבר לא משפיע רק על סלי המזון לנזקקים. צמצום היקפי התחבורה הציבורית, וכן סכנת ההידבקות בקורונה לאוכלוסיות מועדות, משפיעים קשות על כלכלתן של משפחות לילדים חולי סרטן, הנמצאים בקבוצת סיכון בכל הקשור להידבקות בנגיף.
"המצב בשטח קשה, כל התרומות נעצרו ואנחנו מתקשים אפילו לגבות תרומות מצד אנשים שהתחייבו לנו טרם המשבר", מספר בכאב ליאור שמואלי, מנכ"ל עמותת גדולים מהחיים. "מול אלו אנחנו מקבלים מדי יום עוד ועוד בקשות סיוע מצד משפחות לילדים חולי סרטן שנמצאים בבידוד בבית או בבית החולים והוריהם לא יכולים לצאת לעבודה מחשש שהם ידביקו אותם בווירוס הקורונה".
לדבריו, הבקשות אינן רק לשם סיוע כלכלי לקראת חג הפסח אלא קשורות גם בעזרה להגיע עם הילדים לטיפול בבתי החולים. "אם עד עכשיו הורים ללא יכולת כלכלית השתמשו בתחבורה הציבורית כדי להגיע עם ילדיהם לטיפול, הרי שעכשיו, עם המיעוט בתחבורה הציבורית ואי היכולת לשלם למוניות המצב בלתי אפשרי. פנינו בנושא למשרד הבריאות ואנחנו ממתינים לתשובות", אמר.
באשר להיקף בקשות הסיוע בתקופה האחרונה, שמואלי סיפר כי רק בשבועיים האחרונים קיבלו בעמותה מאות פניות חדשות לסיוע כלכלי, בעוד שבשנה רגילה העמותה מסייעת למשפחות של כ-1450 ילדים חולי סרטן בישראל.
"הצלחנו בעבר להעניק סיוע של כ-2000 שקלים בחודש למשפחה, אולם עם הצטמצמות התרומות ובמקביל הגידול בבקשות, נוכל אולי להעניק כ-500 שקל בחודש, סכום שלא באמת יעזור", אמר.
לטעמו הממשלה צריכה להתערב ולסייע למשפחות הללו על ידי ביטול תשלומי הארנונה, מס הכנסה וכדומה, על מנת שהן לא יקרסו לגמרי. "עד שזה יקרה אני קורא מכאן לאנשים להיכנס ולתרום למען המשפחות לפני שיהיה מאוחר מדי."
הבית הוא לא המקום הבטוח בשבילם
בעמותת עלם המסייעת לבני נוער, בין היתר באמצעות מרכזי נוער ומקלטים לחסרי בית דיווחו שהשבתת מערכת החינוך והדרישה להסתגר בבתים משמעותה, עבור נערים ונערות רבים, חזרה למקום הרע בו הם חווים לא פעם פגיעות מיניות, אלימות פיזית ומילולית קשה.
"נאלצנו לבטל השנה את קמפיין הדגל שלנו לגיוס כספים שמתרחש מדי שנה לפני חג הפסח ומבחינתנו זו מכה קשה לתקציב שלנו, משום שזה כסף שמשמש עבור בני הנוער בסיכון לאוכל, ללינה, טיפול רפואי, טיפול פסיכולוגי ועוד", אמר רועי חומרי, ממנהלי העמותה.
לדבריו, "המצב של הצעירים מולם אנחנו עובדים הוא בכי רע, אומרים לנו כל הזמן להישאר בבית כי זה המקום הכי בטוח, אבל עבור בני הנוער והצעירים להם אנחנו מסייעים, הבית הוא דווקא המקום הכי לא בטוח.
"קיבלתי דיווחים על ילדים מהמגזר החרדי שפורצים לבתי כנסת כי אין להם איפה לישון ועל בתי ספר שילדים ונערים ממשפחות מצוקה פורצים אליהם כי ברחוב אסור להם להסתובב ובבית לא טוב להם. יש גם סיפורים על בני נוער שחוו בעבר פגיעות מיניות מבני משפחותיהם, עברו בעזרתנו לפנימיות, ועכשיו מחויבים לשוב לבית שם גרים אלו שפגעו בהם.
"בכל הבתים יש לחץ רב בתקופה הזו, מה שאומר שכל הלחץ באותם בתים הקשים מופנה עתה כלפי הנערים האלו והם הופכים לשקי חבטות ולמושא ההשפלה.
"מדובר על בני ובנות נוער נערים שעבורם בית הספר מהווה לא רק מוסד חינוכי אלא גם מקום בו הם מקבלים ארוחה חמה, תמיכה רגשית מיועצת בית הספר וטיפול מהעובדת הסוציאלית. עכשיו, בתי הספר סגורים והם צריכים להישאר סגורים בבית, המקום בו הם חווים פגיעות יומיומיות.
"אני מרגיש שחשוב להילחם בקורונה אך שבשם המלחמה הזו, המדינה נטשה שכבה שלמה של בני נוער בכלל, ובני נוער בסיכון בפרט, וההשלכה ההרסנית לכך יכולה להיות גדולה לאין ערוך."
לפנייה לכתב/ת 
