"הפטור מהצבא נתן לי הזדמנות לתרום יותר"
יותר ויותר צעירים שצה"ל פטר אותם משירות, כבר לא מוותרים על תרומה לחברה ומוצאים הזדמנות לתרום, ליהנות ולממש את עצמם בשירות לאומי ממלכתי של האגודה להתנדבות, והם מרגישים לגמרי שווים. "השירות הלאומי בבתי האבות ועם נערים החלים לי את הנפש"
בשיתוף האגודה להתנדבות "יוצרים שינוי בונים עתיד"
חודש לפני גיוסו לצה"ל, התפרצה בעוצמה אצל סיימון דוידוב (23) מבאר שבע הקוליטיס, מחלה כרונית שפוגעת במעי הגס. סיימון, נער חזק וספורטיבי, שהיה בעבר בנבחרת ישראל בקראטה, אושפז בבית החולים ובשל המחלה צה"ל פטר אותו משירות. הפטור ניפץ את כל תכנוניו וחלומותיו של סיימון על עתידו הצבאי. "התחלתי תהליך של גיוס לקרבי והייתי ממש ממוקד צבא. אמרו לי שאני מתגייס ליחידת דובדבן. היה לי מאוד קשה, והייתי בדיכאון", הוא מספר על התקופה הקשה ההיא.
אחרי קבלת הפטור, מדריכה שליוותה את סיימון העלתה את הרעיון של שירות לאומי שמיועד לחילונים. למרות שעולם ההתנדבות לא היה לו זר - בנערותו הוא התנדב בבית אבות בעיר מגוריו ואף קיבל על פעילותו פרס באר שבע לנוער מצטיין - סיימון דחה את הרעיון בהתחלה. לבסוף, הסכים להיפגש עם נציגת האגודה להתנדבות כדי לשמוע על האפשרויות העומדות בפניו, והשתכנע שהשירות הלאומי יכול להתאים לו. "אבל ביקשתי שיבואו לקראתי ושיפצלו לי את השירות. רציתי להמשיך להתנדב בבית האבות ובערב לחנוך נערים".
בקשתו של סיימון התקבלה, והוא הצטרף למערך השירות הלאומי באגודה להתנדבות. במשך שנתיים הוא חילק את זמנו בין שני התפקידים. בבוקר הוא סייע לצוות הפיזיותרפיה של בית האבות בו התנדב בנערותו, ובערב שימש בתור אח גדול של בני נוער בסיכון. נוסף על כך, פעם בשבוע הוא השתתף במפגשים קבוצתיים מגבשים עם עוד מתנדבים. "דיברו איתנו על מנהיגות, על עבודה בקבוצה ואפילו על התנהלות כלכלית נכונה. עשו לנו סדנאות וקורסים. הכרתי מלא אנשים, הרגשתי מחובר לקבוצה וגיבשתי אותם יחד בכל משימה שהייתה לנו", הוא נזכר.
"השירות הלאומי בבתי האבות ועם הנערים החלים לי את הנפש", אומר סיימון היום, 3 שנים אחרי שסיים את השירות, שעליו קיבל עליו את אות מצטיין הנשיא, המוענק מידי שנה לחיילי צה"ל. "יש בשירות סיפוק ענק, כל הזמן אתגרתי את עצמי. בעקבות השירות הבנתי מה אני רוצה לעשות בעתיד - חינוך. אחרי שסיימתי את השירות הייתי רכז ספורט והתנדבות בעמותת נגבה. לקחתי את בני הנוער וביחד התנדבנו בבית האבות. היום אני משלים בגרויות, ואחרי זה אני מתכנן ללמוד קידום נוער במכללת קיי", מספר סיימון בגאווה.
שירות לאומי משמעותי בתנאים של חייל משוחרר
סיימון ממש לא לבד. בשנים האחרונות מגלים בנים ובנות שמקבלים פטור מצה"ל שזה לא סוף פסוק עבורם. הם לא מנסים להילחם במערכת שתקבל אותם למרות בעיה רפואית כלשהי, אלא מצטרפים לשירות לאומי ממלכתי באגודה להתנדבות ומשרתים עם בני גילם במגוון גדול של מקומות שירות, שמאפשר גם למי שמגבלה רפואית מונעת ממנו לשרת בצבא, לתרום בצורה משמעותי וליהנות מהתנדבות מספקת.
"המתנדבים מגיעים ברובם מתוך רצון לשירות משמעותי, אבל גם ההטבות והרצון להיות חלק מהחברה הישראלית משחקים תפקיד וזה בסדר גמור" אומרת תחיה ברוך, מנהלת השיווק והגיוס באגודה. "חשוב לנו שהמתנדבים ידעו שהם זכאים לאותן זכויות כמו של חייל משוחרר - פיקדון ומענק, נקודות זכות במשכנתא, שנת לימודים ראשונה בפריפריה, עדיפות בקבלה לעבודה ועוד. בעצם, כל דבר שחיילים זכאים אליו גם הם נמצאים בזכאות מקבילה".
לדבריה, במהלך השירות הם מקבלים גם דמי כיס, נסיעות חינם וכרטיסי הטבה. הם גם מקבלים ליווי אישי של רכזי השירות, שמלווים אותם ממציאת המקום המתאים להם ולכל אורך השנה לתמיכה, לאיתור קשיים ולמיצוי שירות מיטבי ומספק. "מי שבוחר לשרת בתקן עם דירה זוכה גם בחוויה של חיים עם חברו בני גילו והתנדבות משותפת לאורך השנה".
אמיליה קרימוב (20) משדה עוזיהו בחרה לשרת באגודה בתקן עם דירה. היא מתגוררת בשנה וחצי האחרונות בדירת שותפות בירושלים ומשרתת בשירותי הדם של מגן דוד אדום. אמיליה, כמו כל בני המחזור שלה, התכוננה לגיוס לצבא, אבל קיבלה פטור על רקע סוציו אקונומי. "השלמתי עם זה, וידעתי מיד שאני הולכת לעשות שירות לאומי. מבחינתי ומבחינת המשפחה שלי, מדובר בשירות צבאי לכל דבר", היא מדגישה.
אחרי שחקרה באינטרנט על התקנים השונים בשירות הלאומי, היא מצאה באגודה להתנדבות את התפקיד שנראה לה הכי מתאים לה במגן דוד אדום. היא ניגשה לראיונות ולמבדקים, והתקבלה לשירות. "עברתי קורס, בהתחלה הייתי מסייעת למתרימי דם, וכבר בשנה הראשונה הפכתי למתרימת דם", היא מספרת.
"השירות השפיע עליי גם מבחינה חברתית וגם מבחינה אידיאולוגית", מסכמת אמיליה את חוויית השירות שלה עד כה. "הוא פתח אותי לאוכלוסיות ולרעיונות שלא הכרתי. אני מגיעה כל יום למקום חדש. יום אחד אני בבסיס צבאי, ביום שני בחברת הייטק וביום אחר בבית ספר או באוניברסיטה. זה תפקיד שמציל חיים בכל יום ובכל שעה. אני מרגישה מאוד חיונית. הגעתי ממקום מאוד חילוני אל עיר מעורבת, וזה פשוט העשיר את עולמי, חוץ מזה שקיבלתי שלוש תעודות מקצוע. מבחינתי מצאתי מקצוע לחיים".
"השירות הלאומי עזר לי להסתכל על החיים אחרת"
בניגוד לאמיליה ולסיימון שקיבלו פטור טרם גיוסם, מיקה שי (20) מקדימה התחילה את שירותה הצבאי, עשתה טירונות וקורס פיקוד, אבל הרגישה שהמסגרת הזו לא מתאימה לה ושהיא לא תורמת מספיק למדינה. "הגעתי ממשפחה צבאית. אבא שלי היה אלוף משנה בחיל האוויר והיה עליי לחץ מאוד גדול להתגייס", היא מספרת. "כל המשפחה והחברים אמרו לי שעדיף לי לעשות צבא כי זה יותר מכובד. אבל השירות הביא אותי למקומות קשים ולמצוקה אמיתית, ואחרי חצי שנה השתחררתי מסיבות נפשיות".
מיקה לא ויתרה על רצונה לתרום לחברה, היה לה ברור שהיא הולכת לשירות לאומי. "ידעתי שאני צריכה לעשות זה, ידעתי שזה יעזור לי להתבגר. יש לי שני חברים שעשו שירות לאומי חילוני, וכך הגעתי אל האגודה להתנדבות. בשלב הראשון פגשתי את הרכזת של האגודה. היא הציעה לי כמה רעיונות, ואמרתי לה שאני לא רוצה עבודה משרדית. אני מעדיפה להיות אקטיבית".
כשרכזת ההתנדבות סיפרה לה על תקן בבית ספר דמוקרטי ברעננה, מיקה מיד ידעה שזה התפקיד בשבילה. "אני עצמי הגעתי מהחינוך הדמוקרטי ומכירה את המערכת. היה לי ראיון עם המנהל של בית הספר, וגם עם מורה ואחת האימהות. עשו לי סיור ואהבתי את המקום".
במסגרת תפקידה, מיקה מתנדבת עם ילדים בכיתות ד' עד ו'. היא מסייעת למורים, לפעמים מחליפה אותם בשיעורים, ובעיקר מעניקה אוזן קשבת לתלמידים. "הילדים יודעים שאם יש להם בעיה הם יכולים לדבר איתי".
בקרוב מיקה תסיים את שנת השירות שלה, ובמבט לאחור היא אומרת שההחלטה להתנדב בשירות לאומי הייתה הנכונה ביותר בשבילה. הפטור מהצבא, היא אומרת, נתן לה הזדמנות לתרום אפילו יותר. תרומה שחישלה וחיזקה אותה גם ברמה האישית. "אני יותר בטוחה בעצמי היום. השירות הפגיש אותי עם מצבים שהייתי צריכה להתמודד איתם לבד, וזו תחושה של חופש. זה עזר לי להסתכל אחרת על החיים. אם פעם הייתי מדחיקה בעיות, היום אני יודעת איך להתמודד איתן".
בשיתוף האגודה להתנדבות "יוצרים שינוי בונים עתיד"
לפנייה לכתב/ת 
