"תינוקות וילדים קטנים לא ראו את הוריהם במשך חודשים"

בשיתוף מובילאיי

בני ברק, 1982. קבוצת הורים לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה מחליטה לא לוותר על איכות חיי הילדים ומקימה עבורם מרכז טיפולי ושיקומי בשם "עלה". הפעילות פורצת הדרך מתחילה בדירה קטנה ואט אט היא מתרחבת לכדי מרכז גדול ומאובזר המספק מענה מקיף לילדים ומחזיר חיוך לפני ההורים.

38 שנה אחרי ונראה כי חלומם של המייסדים התגשם, ובגדול. הגרעין הראשון בבני ברק נבט והצמיח בהמשך עוד 3 מרכזים בירושלים, גדרה והנגב, והרשת כולה מעניקה כיום טיפול מקצועי ליותר מ-750 תינוקות, ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים. המענה ניתן באמצעות מערך שירותים איכותי בתחומי הרפואה, הסיעוד, מקצועות הבריאות, השיקום, החינוך המיוחד ופעילויות הפנאי. בנוסף, מפעילה עלה מרפאות קהילתיות לטיפול בכלל האוכלוסייה.

למען הילדים

אחד הסניפים היותר ייחודיים של הרשת הוא עלה ירושלים. סניף זה, הממוקם בשכונת רוממה בבירה, משרת כדרכה של ירושלים הקוסמופוליטית את כל חתכי האוכלוסייה בישראל - יהודים, ערבים, נוצרים, פליטים, דתיים, חרדים וחילונים, הכל תחת קורת גג אחת.

"אוכלוסיית הדיירים ב'עלה ירושלים' כוללת כ-80 דיירים החל מתינוקות רכים ועד בוגרים בסוף שנות ה-30 לחייהם. אלו סובלים ממוגבלות שכלית התפתחותית קשה, מוגבלות מוטורית קשה, פיגור קשה, נכות קשה וחלקם הגדול אף סובל ממחלות נלוות חמורות", מספרת שלומית גרייבסקי מנכ"לית עלה ירושלים.

"כל זה מהווה עבורנו אתגר גדול מאוד לטיפול, והחוכמה היא לא רק לטפל בהיבטים הרפואיים אלא להעניק להם את החיים הנורמטיביים ביותר תוך התמקדות במניעת סיבוכים ותחלואה."

"מעבר ל-80 הדיירים הקבועה מגיעים למרכז עוד כ-90 מטופלים המגיעים ממסגרות יום שיקומיות חיצוניות", היא מוסיפה.

"להעניק להם את החיים הנורמטיביים ביותר". שלומית גרייבסקי

"לילדים יש לנו מעון יום שיקומי, גני ילדים ובית ספר לחינוך מיוחד. המסגרות האלו מפוקחות על ידי משרד החינוך. לאוכלוסייה הבוגרת יותר, בני ה-21 ומעלה יש לנו מרכז תעסוקתי מותאם. מרכז התעסוקה מהווה עבור הדיירים מקום ליצירה ופעילות חברתית וכתמורה סמלית לעבודתם אנחנו מוציאים אותם לטיולים וכדומה.

"בשעות אחר הצהריים, כאשר התעסוקה והלימודים מסתיימים, מתקיימים במקום חוגים מגוונים, כמו אומנות, מוזיקה, חיות וספורט.

"כמו כן, תנועת בני עקיבא מלווה את הדיירים לאורך כל השנה ואפילו המטופלים המאוד קשים שלנו משתלבים בפעילות עם חניכי התנועה.

"בסופו של יום, מה שמהווה את עמוד השדרה של עלה ירושלים הוא צוות של מעל ל-80 איש הכולל רופאים, אחיות ומטפלים, המעניקים לכלל הדיירים, ילדים ומבוגרים, טיפול מסור וצמוד. המקום כולל בנוסף מטבח, מכבסה, בריכה הידרותרפית, ועוד."

כיצד מגיעות אליכם המשפחות?

"באחת משתי דרכים: דרך משרד הרווחה תוך עמידה בקריטריונים מסוימים או דרך קופות החולים."

מה מייחד בעינייך את עלה ירושלים?

"ראשית התרבות הקהילתית של המרכז שהיא באמת יוצאת דופן. עצם העובדה שאנחנו נמצאים בלב ירושלים עם דיירים שלנים אצלנו, ומצד שני, יוצאים לפעילויות חיצוניות כמו בסניף בני עקיבא, היא ממש ייחודית למרכז.

"דבר נוסף הוא המחויבות העצומה של הצוות כלפי המקום שמרביתו ככולו בעל וותק של 10-15 שנה. זה מעצים את הקשרים החזקים בין אנשי הצוות לבין עצמם ובין אנשי הצוות למשפחות הדיירים."

כמי שמנהלת מרכז הכרוך בטיפול בילדים וצעירים בעלי בעיות מאוד קשות, מה מניע אותך בעבודתך?

"הקשר עם המשפחות והעובדה שאנחנו גורמים לשינוי משמעותי ביכולתן להתמודד ולדעת שיש להם שותפים לאורך כל חיי הילדים במקרה, ואפילו חלילה במקרי מוות. יש משפחות שילדיהן נפטרו והן עדיין נמצאות בקשר איתנו. זו תחושה מדהימה לדעת כמה אנחנו נוגעים בחייהם של אנשים."

גרייבסקי מספרת כי המרכז אינו גובה ולו שקל אחד מהמשפחות והן מקבלות את הסבסוד לכך ממשרד הרווחה או מקופות החולים, סבסוד המועבר ישירות למרכז לצורך החזקתו השוטפת.

"דמי האחזקה שאנחנו מקבלים לא באמת מספיקים לרמת השירות המוענקת על ידינו ולכן אנחנו נתמכים גם באמצעות גיוס תרומות", היא מסבירה.

בונים קשרים מיוחדים במינם

כיצד השפיע עליכם משבר הקורונה?

"כשהתחילה הקורונה אף אחד לא ידע שום דבר ותוך כדי תנועה גיבשנו את המתווה שמתאים לפעילות המרכז. דבר ראשון שעשינו היה לקבל החלטה לסגור את מרכזי המבקרים, המתנדבים והמשפחות. זה היה צעד מאוד קשה, אבל נוכח העובדה שמרבית הדיירים בעלי מערכת חיסונית מאוד חלשה היינו חייבים לצמצם את החשיפה שלהם לאוכלוסייה חיצונית.

"יחד עם זאת, השתדלנו להמשיך בפעילות רוטינית מלאה תוך מיגון מלא, ולשמחתי המרכז המשיך לפעול בכל תקופת הקורונה. מבחינה תקציבית אין ספק שההוצאות שלנו עכשיו הן גדולות ומחויבות המציאות ואנשי מחלקת הכספים עובדים קשה על מנת לגייס כספים עבור המרכז."

איך הדיירים עצמם חוו את זה?

"מטבע הדברים היה חסר להם מאוד הקשר עם המשפחות. צריך להבין שנוצר מצב בו תינוקות וילדים קטנים לא ראו את הוריהם במשך חודשים וזה היה קשה לשני הצדדים.

"לאחרונה בנינו חדר משפחה גדול מחוץ לבניין שבו אפשר לקיים מפגשים בטוחים עם המשפחות. גם העובדה שאנחנו עם מסכות ומשקפי מגן הפריעה להם, אבל מתרגלים ויוצרים הרבה דרכים אלטרנטיביות על מנת לעבור את זה. אם באמצעות טלפונים וזומים עם המשפחות ואם באמצעות ציון כל החגים בצורה שמחה ויפה."

תמי קשטן, סגנית מנהלת המרכז מוסיפה כי "צוות המרכז עבד בצורה מדהימה בתקופת הקורונה ומטפלים רבים התנדבו להעביר לילדים פעילויות חינוכיות או לקיים מפגשים, דברים שהם אינם עושים ביומיום. כך שאפשר לומר שזה הוציא את הטוב מהאנשים ולילדים זה נתן מענה אידיאלי. כמו כן, לאורך כל התקופה התקיים קשר מאוד אינטנסיבי עם המשפחות והן שוחחו עם הילדים בטלפונים ובאמצעות סרטונים בסמארטרפונים."

התקופה הוציאה את הטוב שבאנשים. תמי קשטן

מי שהושיטה יד, גם בשיא משבר הקורונה, אל עבר עמותת עלה ירושלים, כמו גם ארגוני ועמותות סיוע נוספים אחרות היא חברת מובילאיי שעם תחילת משבר הקורונה הקימה קרן מיוחדת למעורבות חברתית והצהירה כי היא תקצה תרומה נכבדה בסך כולל של 10 מיליון שקלים עבור ארגונים חברתיים ועמותות הזקוקים למענק כספי בכדי לצלוח את המשבר ולספק את שירותיהן השוטפים למען האוכלוסיות הנזקקות. אל הקרן פנו כ-2000 גופים מכל רחבי הארץ ובסוף התהליך הזריז בחרה מובילאיי בכ-100 עמותות שזכו בתרומה נכבדה אשר סייעה להן לצלוח את המשבר המורכב ובמקרה של עלה ירושלים, להמשיך ולספק את סל השירותים הרחב לילדים ולמבוגרים הנזקקים לסיוע יומיומי.

(עיצוב: מובילאיי)

"אם ביום-יום העמותות והארגונים הפועלים למען הקהילה נחשבים לגופים נדרשים הרי שבתקופה הזו הם נדרשים על אחת כמה וכמה" אמר גלעד לוסטיג, מנהל אסטרטגיה בכיר במובילאיי, עם הקמתה של הקרן הייעודית. "מתוך המקום המשמעותי בו רואה מובילאיי את עצמה בחברה ובמשק הישראליים ונוכח העובדה כי ידה משגת היא החליטה לתרום למגזר השלישי מתוך שתי מטרות מהותיות - הראשונה, להעניק קרש הצלה תקציבי לחודשים הקרובים לאותם ארגונים ועמותות העוסקים בשוטף בפעילות למען הקהילה ושנית, להוות מודל לחיקוי עבור גופים מובילים נוספים במשק שיירתמו במסגרת מיזמים דומים." 

בשיתוף מובילאיי