כיצד להתנהל נכון מול עובד עם אוטיזם?
בישראל מאות אלפי אנשים עם מוגבלות שמחפשים עבודה, רובם מופלים לרעה בשוק התעסוקה ואף מובטלים. האם אנו יכולים ליצור סביבת עבודה שאינה פוגענית שתדע לרתום את כישוריהם בצורה המוצלחת ביותר כך שהמעסיקים ידעו להעריך ולתגמל כראוי? אודי הלר, אוטיסט יזם ומרצה, בטור אישי
יוסי למד מחשבים אך נותר זמן רב מאוד מובטל, עד שהצליח להתקבל לעבודה במרפאה בשכר נמוך. עם הגיעו למקום שם לב לציוד הישן והציע לחדשו. בעלת העסק שמחה על היוזמה והפקידה בידיו את האחריות. כה נלהב היה שאפילו נסע לבדו להביא את כל הציוד והתקין אותו במיומנות ובמסירות.
הפקידה הראשית ביקשה שיעביר לה מידע מהמחשב הקודם לזה החדש, יוסי הגדיל ראש ולקח את המחשב איתו הביתה - כדי לעבוד עליו בזמנו החופשי ולא על חשבון העבודה השוטפת במשרד.
לטורים הקודמים:
הירי באוטיסט בירושלים מצביע על חברה חולה
בעלת העסק התקשרה ליוסי והאשימה אותו כי גנב את המחשב מהעסק. "אם לא תחזיר מיד, אני אפנה למשטרה", איימה. יוסי היה בהלם ולא ידע את נפשו. מבולבל ניסה להסביר אך לשווא, הרי רק כמה ימים קודם היא שלחה לו הודעה עם הסיסמה לאותו מחשב ישן ממנו התבקש להעתיק מידע לחדש שקנתה.
מהו אוטיזם? צפו בסרטון הסברה מאוייר:
מדוכא ומפוחד העתיק את המידע תוך שהפקידה ומנהלת העסק בוחנות כל מעשה שלו, כאילו ביצע עבירה. בשיחה בהשתתפות עורך הדין של בעלת העסק, יוסי לא יכל היה לעצור את הדמעות והפנה כלפיה את אכזבתו עד כמה הוא ציפה ממנה ליחס אחר. איך יכלה לעשות לו את זה?
יוסי הוא אדם עם אוטיזם וכרבים כמותו הוא לא תמיד מבין דו-משמעות ופועל מתוך ראייה ממוקדת של מה שנדרש מקצועית לעשות. הוא הגיע לעבודה הנוכחית לאחר תקופה ארוכה של אבטלה ממנה סובלים מעל 80 אחוז מהאוטיסטים או שמקבלים שכר נמוך משמעותית ממקביליהם.
הוא כבר הספיק לחוות מעשי התנכלות, האשמות וניסיון להפחית ערך בגלל חולשה בהשתלבות חברתית. הוא לא מסוגל להכיל כל סיטואציה ולעיתים כוחותיו לא עמדו לצדו ופשוט התחנן שיעזבו אותו.
חרף כישוריהם ומאמציהם להפגין כי הם מסוגלים, אוטיסטים רבים מתקשים לעבור ראיונות קבלה, להבין רמזים, מחוות ומשוב של הנחיות, שרויים בלחץ מתמיד בניסיון להיות כמו כולם ולא להיות שוב מפוטרים.
קל לוותר עלינו, לזרוק אותנו, אנחנו "קשים מדי", צריך "לטפל בנו", נו, פאק, מה לעשות.
בפברואר השנה זומנתי לקחת חלק בצוות משוב לסדרה של תרחישים עם שחקנים במרכז הארצי לסימולציה רפואית (MSR). אחד מהם עסק בבחור עם מוגבלות שהואשם בגניבת ציוד מחשב וזומן לחקירת משטרה בעקבות אי הבנה בינו לבין המעסיקים, בדומה ליוסי.
פעילות זו חידדה את חשיבות הנחלת הידע למעסיקים שכן בהינתן התמיכה והתיווך המתאימים, האדם עם אוטיזם יכול ללמוד מה מצופה ממנו, למלא תפקידו בקפדנות ולתרום רבות.
מניסיוני האישי וממחקרים בצה"ל ובארגונים גדולים אחרים, אנו עדים כיצד אוטיסטים ניחנו ביכולת גבוהה לראות את הפרטים הקטנים, לעתים גבוהה מזו של אנשים שאינם ברצף. כקבוצה אנחנו מאוד פרודוקטיביים ובעלי מיומנות נדרשת הכוללת התמדה ונאמנות לתפקיד.
דגשים להתנהלות נכונה:
אנסה לספק מספר דגשים שיסייעו למעסיקים להתמודד טוב יותר עם העובד עם אוטיזם ולרתום את כישוריו. כמובן שיש עוד רבים אחרים התלויים באדם ודרישות התפקיד. מרבית ההתאמות הן קלות ליישום ודורשות מעט מאוד שינוי מצד הארגון ועובדיו.
- אנחנו "פורחים" ו"נובלים" בהתאם ליחס אלינו ובעלי רגישות רבה למסרים חזותיים ומילוליים. כשאני נעלב או נפגע אז אני מסתגר (Shutdown). מכאן שהתנהלות נוקשה מול אוטיסט לא מובילה לשום תוצאה חיובית. טון דיבור, תוכן מילולי ושפת גוף לעיתים עלולים להתפרש כאיום או חוסר אונים המלווה בחרדה ותגובה לא תואמת.
- אנחנו אומרים את האמת בלי פילטרים, אם אתה טיפש, נגיד לך, אם השתנה המתכון בשוקו, לא נשתה אותו. לעיתים אנחנו יכולים להתבטא בלשון חדה, בוטה. נסו להבין את המסר ולא להקשיב לאופן בו הוא נמסר.
- קשה לי בדיונים בהם אני מגלה במפתיע שלאחד מהמשתתפים יש עמדה שונה מכפי שהכרתי. הנגשה תתבטא בתקציר או ראשי פרקים של כל משתתף שיוגש טרם הדיון.
- חשוב לתכנן משימות וסדר יום מראש, לא תמיד נדע להתמודד בתנאי אי ודאות ונחוש חוסר נוחות. אני לא יודע להתמודד עם סיטואציות חברתיות שאינן ברורות וצריך לדעת מה טיב היחסים ביני לבין הסובבים, אחרת אני נכנס לחרדה וחוסר שקט. ברגע שיש פתרון אז אני מאוד שיתופי, עצמאי ומכוון משימות.
- אל תפנו אצבע מאשימה כלפי אוטיסט, אנחנו לא נדע תמיד כיצד להתמודד עם זה ומאוד רגישים לשינויי ביחס כלפינו. חשוב לבדוק כיצד התפרשה הסיטואציה אל מול מה שהתכוונתם ונסו לא להעביר מסרים של אכזבה, שכן מה שנראה לכם כמובן מאליו, דורש מאתנו הרבה יותר מאמץ.
במערכת החינוך לומדים כיום מעל 22 אלף תלמידים עם אוטיזם בגילאי 21-3, עם קצב גידול של כ-3,000 מדי שנה. ישנם עוד רבים שאינם במסגרות מיוחדות ומוכרות.
שילובם העתידי בשוק התעסוקה הוא אינטרס לאומי וכלכלי ומתוך הכרה זו צה"ל החל בתוכנית מיוחדת, המהווה חוד חנית ומודל שאנו תקווה שיועתק לארגונים רבים אחרים במשק.
אל תגידו "אולי אנחנו לא מצליחים", אתם יכולים להצליח ותזכרו שאנחנו מתאמצים הרבה יותר, מנסים להיות חלק ומחפשים דרך. אני מפציר ומשוכנע מתוך ניסיון חיים לא מבוטל שכשנותנים לאוטיסט סיכוי להוכיח את עצמו, כל הצדדים מרוויחים. אל תוותרו עלינו.
אודי הלר הוא אוטיסט. יזם, מרצה וכותב בנושאי חברה, חינוך וצבא. מייסד מכון איתן והמשרד לענייני אוטיסטים. למד לתואר ראשון ושני במדעי המחשב
לפנייה לכתב/ת 
