"המפקד, אני מצדיע לך בפעם האחרונה"

בעקבות מותו של אלוף משנה דרור ויינברג בקרב בחברון, הגיעו ל-ynet עשרות תגובות של חבריו ולוחמיו לשעבר, שביקשו להיפרד ממנו בפעם האחרונה. להלן כמה מהתגובות:

"גדולתו של דרור"

תל אביב 1996. תרגיל מפרך של גדוד 890 ברמת הגולן נמשך ונמשך לו לתוך הלילה. קצת אחרי חצות מסתבר לנו כי יש בעיית מים. נסיונות חוזרים ונשנים להשיג במכשיר הקשר את מ"פ המפקדה, הנם לו בשלווה במפקדה, עולים בתוהו. אבל צנחנים זה צנחנים והתרגיל ממשיך.
סוף תרגיל. השמש עלתה לה וחום השמש רק מוסיף על הרגשת הצימאון הקשה. לפתע נשמע קול רשרוש רענן. אני נושא את עיני ורואה חייל ממהר לכיוונו של המג"ד דרור ובידיו ג'ריקן מים ומתוכו נשמע רשרוש חלומי של קוביות קרח משקשקות.
ואני, הקשר של דרור, היושב לידו, כבר מדמיין לעצמי את קרירותם הנעימה של המים הזורמים במורד גרוני. לפתע מבחין דרור בחייל המתקרב. הוא צועק לו: "תעבור קודם כל בין החיילים". וכך בעינים קלות, רואה אני כיצד מסתובב לו החייל על עקבותיו ומתרחק. חייל-חייל, גמעו כולם מן המים הקרים ורק אז הגיע הג'ריקן אלינו להרוות את צמאוננו של דרור ושלי. למרות ההמתנה המתסכלת למים המיוחלים לא יכולתי שלא להכיר בגדולתו של דרור ברגע שכזה. יהי זכרך ברוך, מפקד יקר!

"רץ ראשון"

ג'ו, תל-אביב: המפקד היקר שלי, איך השיגוך כדורי בני העוולה. אני לא יכול לעכל. לא שהיה לי ספק שתרוץ ראשון למשוך האש מהאזרחים ולחסל היורים. אתה, החייל הכי טוב בצבא, המפקד הכי טוב בצבא, המנהל הכי הגון, הכי מסור, הכי מקצוען , הכי בן אדם. זהו , בשבילי נגמרה תקופה.
המדינה הזו איבדה אישיות דגולה, כזו שידעה לשלב כוח ורוח, ספר וחרב, דתי וחילוני, לוחם ובן אדם. ולך הדסה יקרה, כל האהבה שבעולם, רעייה יקרה. שמרי על עצמך ועל הילדים, שכל כך דומים לדרור. הלך האיש שלא ידע לאמר "לא" או "אי אפשר", לא לקטן ולא לגדול, לא לקרוב ולא לרחוק.
הלך האיש שאהבנו מכל, דרור.

"עילוי ללא ספק"

ליאור רמת גן: שרתתי במילואים בקיץ האחרון תחת פיקודו של דרור. הדבר שאפיין אותו יותר מכל היה אנושיות, לא רק כלפי החיילים אלא בעיקר כלפי האוכלוסייה הפלסטינית. אני זוכר אותו כמח"ט היחיד בכל שרותי בשטחים שאמר לחיילים את האמת בפנים לגבי המצב בשטחים ויותר מכל, הקצין הבכיר היחיד שהעיז לומר לחיילים שאין לו תשובה על מצבים מסיויימים ולא מרח אותם בשטיויות. מפקד יקר, יהי זכרו ברוך.

"הכרתי אדם גדול והוא הלך"

ב, הרצליה: על כל אחד שנהרג, כואב מאוד מאוד. אבל כשזה קרוב אליך, הכאב גדול יותר. אני מכיר את דרור באופן אישי מתקופת הילדות והצבא. מדובר באדם מיוחד במינו אשר פקודים וכל מי שהכיר אותו העריצו אותו כאדם וכמפקד. כל כך קשה לכתוב כך בלשון עבר. אינני יודע מה לכתוב רק רציתי לומר שבאמת היה איש מלח הארץ משכמו ומעלה. אותו אלוהים שדרור האמין בו (ואני לא), אם קיים, כנראה באמת רוצה לקחת רק את הטובים ביותר. יהי זכרו ברוך ופועלו לא לשווא.

"אחרי"!

קצין שמכיר אישית: את דרור אני הכרתי במהלך פעילותיי בגזרתו, אדם ומפקד יקר מאוד!, והוא נהרג בכך שפעל כמתבקש מאיתנו קצינים ולוחמים כאחד- להסתער! המפקד! פעלת ונפלת כגיבור אני מצדיע לך היום!

"אזכור אותך לעד"!

ע' תל אביב: כמי ששירת תחת דרור, אוכל לומר כי מדינת ישראל איבדה אדם, מפקד וחבר. הצורה בה נהרג דרור מבטאת את האני מאמין שלו. לאשתו והילדים ולכל בני משפחתו החזיקו מעמד, ברגעים אלו אנו אתכם עד כמה שאפשר. נזכור ולא נשכח אותך דרור.

"הלב בוכה"

שלומי בובליל, פתח תקוה: דרור - כבר אז כשנפרדו דרכינו בקיץ תשל"ח, כשסיימנו את לימודינו במכינה של "מדרשית נעם" ידענו שעליך נשמע. ובאמת שמענו עליך ורק, אבל רק דברים טובים!
אני לא אשכח עת נפגשנו בשער "פטמה" כשאתה נמצא בין חבריך ל"סיירת" עם הכיפה לראשך והציציות בחוץ, עם הרבה גאווה בלב ובראש. בעת האחרונה הסתובבתי בגאווה על שאותך אני מכיר. עוד השבוע הגיע אלי חייל מחטיבה 35 להתחתן ואני שואל אותו: 'דרור כבר הגיע?', אבל עכשיו קיבלתי את התשובה. דרור, לא יכול לשכוח אותך! ממני ,שלומי.

"הילדים של דרור"

גיל מילר, חיפה: בעבר שירתתי תחת פיקודו של דרור כמ"מ, קמב"ץ ומ"פ בעת בה דרור שימש כמג"ד בחטיבת הצנחנים. באותה תקופה כונו מספר אנשים 'הילדים של דרור'. זה היה כינויי לקצינים שונים בעלי נורמות גבוהות, לא ממלאיי פקודות, כי אם עומדים במשימות בכל תנאי. כזה היה דרור וכך נהרג. גאה הייתי להיות מילדיו!

"אחד ויחיד"

ספקטור טל, הרצליה: "כולנו יודעים שדרור היה אחד ויחיד, כחבר, מפקד ואדם .תמיד הקפיד ותיחקר והציג וחייך וכעס וצחק. אבל כבד יורד עלינו היום, חיילים ומפקדים יקרים, מגלן, צנחנים ואחרים. כיתבו את אשר על ליבכם. אני מעביר את כל התגובות באופן אישי לאישתו וילדיו הקטנים".

"דורש מעצמו"

אבי רוק, כוכב השחר: "זכיתי לשרת תחת דרור כמ"מ וכסמ"פ, ודרור היה אחת הדמויות שהשפיעו עלי ביותר בשירותי הצבאי הן כמפקד שקודם כל דורש מעצמו ואח"כ מפקודיו והן כמפקד העשוי ללא חת וחותר למגע בכל מחיר, כמו במקרה שבו שילם בחייו. זכיתי להכירו ולכך שישפיע על חיי הבוגרים לאורך שנים ועל כך אני מצדיע לו".