גומרים הולכים

שקרים לבנים / עדי כהן מגלה איך התפלחה לאודישנים

"בשנה שעברה אמרתי 'זה מטורף, אני רוצה להיות שם'. את הראל סקעת אני מכירה מבית הספר. יום אחד, כשחזר מהאודישנים, שאל אותי: 'מה קרה, לא הלכת?', ואז החלטתי ללכת. ההזדמנות האחרונה היתה בבאר שבע. באתי למלון 'הילטון' וראיתי אלפי אנשים נדחפים, אז אמרתי לשומר שאני צריכה פיפי, ומהשירותים התפלחתי לאזור של הנבחנים.

"התיישבתי על המזנון, השומרים שאלו אותי מה אני עושה שם, ואמרתי שאני עובדת במקום. מצאתי שאלון בצד, מילאתי אותו, אנשים נדחפו ואני חיכיתי בנחת לתורי להיכנס, עד שהופיע בעל המזנון וכבר לא יכולתי לספר שאני עובדת במקום. אבל הוא ישר קלט אותי ואמר לי 'את בטוח מהנבחנים, את נראית כוכבת', ומאותו רגע הוא לא הפסיק לפנק אותי, הכין לי תה ולאורך כל האודישנים התעניין בשלומי. אחרי התוכנית 'ראש בראש' הוא התקשר ואמר לי שהוא שמח שמהמזנון שלו יצאה הכוכבת הבאה.

"כשהיינו בניצנים עליתי על הבמה, הסתכלתי על הכיסאות, דמיינתי איך המקום נראה מלא ופנטזתי על העלייה לגמר. בלילה שלפני חצי הגמר התהפכה לי הבטן, מין התרגשות שאתה מת שהכל כבר ייגמר, לא יכולתי לנשום. כשהכריזו שאני עולה לגמר, הייתי מאושרת, לא ראיתי בעיניים. לזה שאפתי. זהו, אני שם".

"בשנה שעברה עקבתי אחרי 'כוכב נולד', ואני זוכר שאמרתי לעצמי מעניין איך זה להיות שם, אבל ידעתי שאין לי אומץ לגשת לאודישנים. יש כאלה שמגיל צעיר שרים בכל הזדמנות ולא הייתי כזה. שרתי רק בחדר, לעצמי, הייתי מגיע מהצבא, מוריד את המדים והנשק ולוקח את הנשק השני שלי, הגיטרה. החברים והמשפחה לחצו שאלך לאודישנים. חבר אחד ממש וידא שאגיע והתייצב איתי. ב'כוכב נולד' זו היתה הפעם הראשונה בחיים ששרתי מול אנשי מקצוע. אני מדריך כושר ביס"מ (יחידת סיור מיוחדת), חשבתי להמשיך בקריירה הזו, אולי להיות מפקד, אבל עכשיו הכל נעצר.

בשישי לפני חצי הגמר השני לקחו אותנו לניצנים. רק כשהייתי שם על הבמה, במקום הענק הזה, הבנתי מה קורה. עד אז הייתי במין חלום. באותו שישי-שבת העדפתי לא לחשוב על תוצאות חצי הגמר השני. ישבתי בבית וכתבתי שיר: 'כוכבים מאירים עלינו עכשיו / תביעי משאלה / נפל עוד כוכב / סימנים של שלכת קוראים אל הסתיו / ואני מנסה ללכת'. עד עכשיו אני לא מאמין שאני עולה לגמר. רק לראות את האושר והדמעות בעיניים של ההורים שלי, זה מספיק לי".

לשיר עם נינט / הראל סקעת חושף את הקשר שלו לזוכה של בשנה שעברה

את יום הולדתו ה-23 חגג הראל סקעת בין אולפן ההקלטות לבין אולפנו של ארז טל, שאירח את שלישיית הגמר של "כוכב נולד". הילד הטוב מכפר סבא כבש את ליבנו, כשביצע את השיר "בתוך" בשלב האודישנים, המשיך איתו לתוכנית ה"ראש בראש", ופרט לנו ביתר שאת על מיתרי הרגש עם "שלכת". על הדרך הוא גם הראה לנו שיש לו כישרון לשיר פופ בספיישל שנות ה-70 עם "עודני ילד", שבוצע במקור על ידי "הכל עובר חביבי".

לסקעת יש כישרון להפציע ולרגש עם שירים ישנים שדהו וצללו לתהום הנשייה. אלה המשובצים בדרך כלל ביום שישי תחת הכותרת "לא נס ליחם". אלה שבני דורו אפופי המדרוג לא כל כך מכירים. מי שהסתובב באולפני "מימד" ביום שידור חצי הגמר, לא יכול היה להתעלם מהזמזום המוסיקלי, שנחת לפתע על אנשי ההפקה ובעצם על כל מי שהסתובב במסדרונות האולפנים - כולם נדבקו מסקעת.

סקעת הוא ילד סנדביץ'. אחותו הבכורה עדי, 24, היא סטודנטית. אחיו הקטן דניאל, 14, מתכתב במרץ באינטרנט עם קהל המעריצות של אחיו. את כישרונו המוסיקלי ירש מאבא שלו, אבנר. אמו, אהובה, מספרת שכבר מגיל שש פקד את במות פסטיבלי הזמר המקומיים ואפילו הופיע בגיל שמונה ב"פרפר נחמד". ברזומה שלו רשומות גם שתי להקות נוער מקומיות - "פידבק" ו"גל" - של תיכון גלילי בכפר סבא.

ללהקה צבאית הוא לא התקבל, אבל חיל הקשר שבו שירת נתן לו את ההזדמנות. "כולם חושבים שב'כוכב נולד' השנה כולם בוגרי להקות צבאיות", הוא אומר. "הלכתי למבחנים לפני הצבא, אפילו קיבלתי מכתב שהתקבלתי. אבל כשהתגייסתי טענו בצבא שלא היו דברים מעולם, ושיבצו אותי בחיל הקשר. למזלי, צירפו אותי לצוות הווי של חיל הקשר. זו לא היתה להקה צבאית תקנית, אלא גוף שהופיע רק באירועים של החיל. כדי שיהיה לנו מה לעשות, צירפו אותי למשרד רס"ר. הייתי גם בהוצאה לאור והיתה תקופה שהייתי אפילו ספר. לא שידעתי לספר, אבל שאלו מי רוצה להיות ספר ואמרתי 'אני'".

כמה ימים לאחר השחרור החל סקעת ללמוד ב"בית צבי". בקיץ שעבר, עם סיום השנה הראשונה, נסע לאילת לעבוד. "ירדתי לשם כדי לחסוך כסף ללימודים", הוא מסביר. "לא היתה לי שם טלוויזיה, אבל התחלתי לעקוב אחרי העניין טלפונית, וגיליתי שאני מכיר שני משתתפים: מורן גמליאל, שאותו הכרתי מהצבא, ונינט".

מה לך ולנינט?

"הופענו יחד ב'המלך הבא' (ערוץ בריזה המנוח). בגמר הייתי בשיחת טלפון עם חברה, שעדכנה אותי מה קורה. כשאמרתי לאנשים בנופש שנינט זכתה, הם מחאו כפיים. אז פתאום הבנתי את הכוח של 'כוכב נולד'".

ואיך הגעת לתוכנית?

"אחרי הפרסומים על האודישנים הגיע אליי גל של טלפונים מכל החברים, שאמרו שאני חייב ללכת לאודישנים, אבל אף אחד לא טרח לעדכן אותי מתי הם מתקיימים. יום אחד באו אליי שני חברים, וסיפרו לי שהם חזרו מהאודישנים. התבאסתי. זה היה אחרי האודישנים בראשון לציון, והרגשתי שפשוט פספסתי הזדמנות. בסוף ביררתי, וגיליתי שיש אודישנים בחיפה. הגעתי עם הידידה שלי אלינור בשעה שש בבוקר. ראיתי את כמות האנשים ורציתי ללכת. היא החזיקה אותי כמעט בכוח. יצאתי משם בתשע בערב".

על הצוואר יש לו גם שרשרת ועליה תליון כסוף עם תמונה של הכותל. אמא של הראל מויאל נתנה אותו ליעל שחר, וזו העבירה אותו לסקעת. "אני שמח ומאושר על השלישייה שלנו", הוא מכריז. "ברגע שהודיעו שהראל ועדי עלו, מבחינתי זה היה אחד הרגעים המאושרים של התחרות".