הלגונה התקולה

במאי 2004 רכש הראל שוקי רנו לגונה חדשה מודל 2003. הוא ידע שמדובר ברכב שנתקע אצל היבואן זמן רב - באותו זמן כבר החל שיווק דגמי 2005 - אך הובטח לו שאין לו מה לדאוג.

אולם לדבריו, כבר ביציאה ממתקן המסירה נשמעו רעשים חזקים מחזית הרכב. הוא מיהר לחזור למתקן, ובוחן רכב שיצא עימו לנסיעה הסביר שמדובר ברעשים שגרתיים, שייפסקו. אלא שאלה נמשכו ואף לוו בהחלפת הילוכים גסה. הראל מיהר למוסך וביקש להחליף את הרכב. במוסך השיבו שמדובר בליקוי זניח - שיטופל. במשך עשרה ימים שודרג מחשב הגיר וטופלו ידית ההילוכים והכבל שלה, לצד מגבר הבלם ומערכת הפליטה. הרעשים נעלמו, אבל הגיר המשיך להטריד את הראל, שחש חבטות בהחלפה מראשון לשני. במוסך התעקשו שהרכב תקין.

אלא שדבר לא השתנה. הראל אף דאג לנהוג בשתי לגונות אחרות כדי לוודא שהתיבה שברכבו אכן מתנהגת באופן שונה. ואכן בשתי המכוניות היתה החלפת ההילוכים חלקה. כשהביא את הממצאים למוסך טענו שם שהוא פשוט לא רגיל לתיבה.

בצר לו הביא את הרכב לבדיקה במכון מ.מ.מ בבני ברק. בטופס הבדיקה קובע מנכ"ל מ.מ.מ, אהרון רוזנברג: "החלפת ההילוכים לקויה ולאחר תאוצה ונסיעת שיוט ההילוך השלישי נתקע ואין העברה לרביעי. כך גם כאשר התאוצה מתבצעת בשני".

משכנע? לא את אנשי השירות של חברת בני משה קרסו, יבואנית רנו. הם גם לא השתכנעו מטענותיו על צריכת דלק ממוצעת גבוהה המגיעה ל-4.85 ק"מ לליטר. אפילו כשהמחשב הנייד שחיברו שני בוחנים הצביע על תקלות, טענו הבוחנים שאלה הן תוצאה של הבדיקה שנערכה לרכב במכון מ.מ.מ. מכאן הלך המצב והחמיר. "ביוני החלו להישמע נקישות בנסיעה איטית והעברת ההילוכים הפכה להיות בלתי נסבלת", כתב לנו הראל. הפעם אכן קבע בוחן שהגיר אינו תקין. שוב אושפזה הלגונה, ולמרות התייעצות עם מומחי רנו בחו"ל דבר לא השתנה.

בייאושו פנה אלינו הראל, ואנחנו פנינו לקרסו וביקשנו הסברים. לאחר כמה ימים הודיעו לנו שנקבעה פגישה עם הלקוח ל-9 בספטמבר, במטרה להסדיר את העניין. לאחר שעבר המועד פנינו שוב לחברה. התשובה שקיבלנו: "הלקוח חתם על כתב ויתור על טענותיו. הוסכם כי יחול חיסיון מלא על כל פרטי העיסקה".

אבל מאחר שה"חיסיון" לא חל עלינו לא נותר לנו אלא להצטער שהבעיה נפתרה רק לאחר התערבותנו. מדוע היה צריך לטרטר כך את הלקוח לפני כן?