מחקר: המלצות האנליסטים אופטימיות מדי

המלצות של אנליסטים מאופיינות באופטימיות רבה, גם כאשר הפעילות בשוק ההון מצומצמת וישנה מגמה חזקה של ירידות במחירי המניות, וגם כאשר הבורסה גואה - 80% בממוצע מההמלצות שניתנו gעל ידי האנליסטים בין השנים 2001-1999, היו לרכישת המניות, ורק 3% מהן היו למכירת המניות. 

כך עולה ממחקר שנערך על ידי בנק ישראל העוסק בשאלה: האם אנליסטים של מניות משפיעים על שוק ההון והאם השוק מבין את הפוטנציאל לניגודי עניינים?

על פי המחקר, במהלך שנת 2001, שאופיינה כתקופת שפל בשוק ההון, אחוז המלצות המכירה לא גדל. גם התחזית שמציגים האנליסטים למחיר המניה שישרור בעוד שנה מאופיינת בטעות חוזרת כלפי מעלה.

למרות האופטימיות הרבה של האנליסטים, מוצא המחקר שהם נתפסים ע"י השחקנים בשוק ההון כבעלי תרומה והמידע שהם מפרסמים מוביל לשינוי במחירי המניות בכיוון הצפוי עפ"י המלצתם. כך, המלצות לקניה של המניות מלוות בעליית מחיר המניה מעבר לעליית המחירים בשוק ההון. השפעה זו של האנליסטים הנה בעיקר בפרסום מידע על חברות קטנות יחסית, שמניותיהן אינן שייכות למדד "תל-אביב 25", והמידע עליהן בשוק אינו מלא

ניגוד עניינים - הקשר בין האנליסט למניה

כ-15% מההמלצות ניתנות על ידי מתווכים פיננסיים קשורים בקשרי בעלות למניה המומלצת:

• המתווך הפיננסי הממליץ מחזיק לפחות 0.01% באחד מניירות הערך של החברה.
  

• האנליסט ממליץ על מניה המוחזקת על-ידי קבוצתו. לדוגמה, בנק מסוים ממליץ על מניה המוחזקת ע"י קופת הגמל  הקשורה אליו.
  

• האנליסט ממליץ על חברת האם שלו.
  

העובדה שחלק מהמתווכים הפיננסיים ממליצים על חברות קשורות מתבררת במחקר כמשמעותית מנקודת מבטם של המשקיעים במניות. בשונה מאנליסטים עצמאיים, בוחרים האנליסטים הקשורים להמליץ על מניות בעיתוי בו ביצועיהן יורדים. למרות זאת, השוק אינו מזהה את הפוטנציאל לניגוד עניינים ומגיב באופן דומה להמלצות של אנליסטים קשורים ושל אנליסטים עצמאיים, בשבוע סביב ההמלצה.

במחקר נמצא כי התשואה ארוכת הטווח של המניות, במשך כל ששת החודשים לאחר המלצות של אנליסטים קשורים, נמוכה משמעותית מזו של מניות שהומלצו ע"י אנליסטים עצמאיים

המחקר התבסס על 1,000 המלצות שניתנו על ידי אנליסטים בין 2001-1999, על מניות הנסחרות בבורסה בתל אביב.