הלקוח שלא ישיר שיר למעלות

בינואר 2005 רכש י' פוליסה לביטוח מבנה במסגרת הלוואת משכנתא, באמצעות סוכנות הביטוח מעלות בפתח תקוה. את תשלומי ההחזר שילם באמצעות כרטיס אשראי, בהרשאה לחיוב הכרטיס לטובת סוכנות הביטוח.

כעבור כ-6 חודשים, בתחילת חודש יולי 2005, נוכח לדעת שתנאי הפוליסה רעים ומחירה גבוה, ולכן רכש פוליסה אחרת בחברת ביטוח אחרת, וביטל את פוליסת הביטוח הקודמת. אולם, למרות שביטול הפוליסה נעשה בצורה מסודרת, המשיכה סוכנות הביטוח מעלות לחייב את כרטיסו מדי חודש כאילו הפוליסה לא בוטלה כלל.

ואם לא די בכך, ממש באותם ימים גילה י', כי מעלות השתמשה בפרטי כרטיס האשראי שלו שהיו ברשותה, והתחילה לחייב אותו בסכום נוסף מדי חודש. באותו שלב לא היה לו מושג מנין נבע חיוב נוסף זה.

לאחר שגילה את דבר החיוב שלא פסק ואת החיוב הנוסף, פנה י' לסוכנות הביטוח מעלות, דרש להפסיק את שני החיובים, ולהחזיר לו את כל הסכומים שנוכו שלא כדין. הפניות החלו בספטמבר 2005, ואחרי פניות רבות הופסקו החיובים באוקטובר 2005. עם זאת, מעלות החזירה לו רק את הסכומים שנוכו עבור הפוליסה שבוטלה, אך לא את אלה בגין החיוב הנוסף.

רק בעקבות השיחות הרבות עם הסוכנות התברר לי' מה בכלל היה אותו חיוב נוסף: "בטעות הקימה הסוכנות פוליסת ביטוח נוספת", נאמר לו שם. פרט קטן: י' מעולם לא התקשר בעסקה הזאת, לעסקה מעין זו לא הייתה שום אסמכתא, וממילא י' לא חתם על שום מסמך בעניין זה. בתמצית, כתב י' ל-ynet, לא הייתה להם "כל אסמכתא, הרשאה או מסמך כלשהו מצידי המאשר להם לחייב אותי".

כל זה רק העלה את חמתו של י', והוא לא הירפה מהם. אך הכסף בושש להגיע. ואיך מסבירים במעלות את העובדה שהם מחזיקים ברשותם כסף לא להם, בלי הרשאה כלשהי? למעשה, לא מסבירים. י' שומע בכל שיחה תירוץ חדש, מבטיחים לו שמחר יגיע הצ'ק, והנה הגענו לסוף דצמבר 2005.

מעלות: ללקוח נשלח צ'ק

ממעלות נמסר בתגובה, "כי הלקוח פנה אלינו לראשונה ביום 5.1.05 לשם רכישת ביטוח מבנה. ביום 18 לינואר הוקמה הפוליסה.  עד לפנייתו אלינו ב-27 לספטמבר בדבר רצונו לבטל את הפוליסה הספקנו לגבות מחשבונו 249 שקל. פנינו מיידית לחברת הביטוח בה מבוטח הלקוח לשם קבלת החזר כספי, ואכן ביום 14 לנובמבר נשלחה אליו המחאה ע"ס 83 שקל המהווים סוף התחשבנות.

"ב-2 לאוקטובר פנה אלינו הלקוח בתלונה כי יש חיוב נוסף של חשבונו בגין ביטוח המבנה.  התברר לנו כי הלקוח צודק ומסיבה טכנית הוקמו ללקוח שתי פוליסות במקום פוליסה אחת, עקב אי הבנה של נציג השירות ששוחח בינואר עם הלקוח. למותר לציין כי ישנם מבוטחים לא מעטים שהינם בעלי יותר מנכס אחד. מייד עצרנו את הגבייה ופנינו שוב לחברת הביטוח על מנת שתבטל את הפוליסה מתחילתה וכי תוחזר הפרמיה ללקוח כולל ריבית והצמדה.

"ב-15 לדצמבר נשלחה המחאה על סך 230.81 שקל לבית הלקוח. מכתבכם הגיע אלינו ב-20 לדצמבר - קרי חמישה ימים לאחר שההמחאה נשלחה לבית הלקוח".

ומה אומר הלקוח? בזמן העלאת הכתבה לאתר, מסר לנו הצרכן כי הצ'ק טרם הגיע לידיו.

הקלות הבלתי נסבלת של השימוש בכרטיס אשראי

עם זאת, כל הפרשה הזאת שבה ומעוררת את שאלת הקלות המאוד בלתי-נסבלת של השימוש בפרטי בכרטיס אשראי מצד גורמים עסקיים. במקרה זה יהיה קל לי' לחמוק מאחיזתה של הסוכנות, מפני שקרוב לוודאי שהיא לא תוכל להוכיח את ההתקשרות בעסקה מצדו. אבל, תלונה הרבה יותר שכיחה בהקשר זה היא הגדלת חיובים למיניהם אצל ספקי תקשורת למיניהם, חיוב בעסקות נוספות במסגרת מנוי קיים (כגון, שירות נוסף הניתן למנויי ספק אינטרנט חינם תחילה, ואחר כך התחלת חיובו תוך שימוש במספר כרטיס האשראי).

אז, ראשית, כפי שנהג י' יכול לנהוג כל צרכן. מעבר לכך, צריך לבדוק בקפדנות את דפי החיובים, ובכלל בריא להתייחס ביותר מאשר חשדנות לכל מיני הצעות צ'ופר חינם.

ושנית, וזה כבר ספציפית לגבי פוליסות ביטוח, עדיף לבצע את התשלום היישר לחברת הביטוח, ולא באמצעות סוכנות הביטוח. אשר לצורת התשלום, צ'קים דחויים, אותו אמצעי תשלום ישן וטוב, יכולים למנוע חיוב חשבונכם אפילו באגורה מעבר למוסכם עם חברת הביטוח. זה לפחות מבטיח שאף אחד לא יטייל חופשי חופשי בתוך הכיס שלכם.

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות