סאנגיונג אקטיון - שטח אמיתי

תחום רכבי הפנאי הקלים, שנכנס לתרדמה ארוכה לפני שנים, נולד בארץ מחדש עם נחיתת יונדאי טוסון. אלו חדשות ישנות למדי, שזוכות לרענון בכל פעם מחדש עם חשיפת נתוני המכירות. הטוסון עושה חיל, ולא במקרה זכה לתחרות מיידית מטויוטה ראב4 החדש, במחיר אטרקטיבי מאי פעם. אתם כנראה עוד לא יודעים, אבל לשניים אלה מצטרף בימים אלה מתחרה חדש, מאד מעניין וכפי שנגלה מאוחר יותר, מבטיח למדי - סאנגיונג אקטיון שמו. וכאשר הוא מצויד בתג-מחיר של 183 אלף שקל, מעט פחות אפילו מהטוסון, זה הופך אותו לא רק לזול בקטגוריה, אלא גם לעסקה ששווה לתת עליה את הדעת.

מי אתה?

שאלת השאלות, ללא ספק, היא האם האקטיון יכול להתחרות בטוסון, המצליח בחבורה. אחרי הכל, יונדאי הביאו את בשורת רכב הפנאי-לכל-בית באמצעות מחיר. אבל כבר מעיון במפרט, הבנו שהתשובה אינה פשוטה. קודם כל, האקטיון פשוט גדול יותר. הוא חולק בסיס עם הקיירון, ורק קצר ממנו בכ-20 ס"מ (445.5 ס"מ). הרוחב (188 ס"מ) ובסיס הגלגלים זהים, והגובה קרוב עם 173.5 ס"מ. למעשה, בסיס הגלגלים שלו - 274 ס"מ - שייך לקטגוריה של טויוטה לנד-קרוזר הגדול והיקר. עם 1.9 טון, הוא גם ממש לא קל. והכי חשוב - הוא נסמך על מבנה של שלדת סולם וסרן חי מאחור, ממש כמו רכבי השטח הכבדים ובניגוד למכוניות כביש-בתחפושת.

סאנגיונג אקטיון. אני יפה? (צילומים: אלי שאולי)

עם זאת, הקיירון מצניע היטב את מידותיו. תחת שרביטו של קן גרינלי המוכשר, הוציאה סאנגיונג אמנם כמה עיצובים מוזרים במיוחד בעולם הרכב, אבל כאן הצליח להם. הפנים המוכרות זה מכבר, זכו לתרגום מוצלח ומפוסל-משהו, החלק האחורי, עם גג משתפל, מצודד ולוכד את העין, יוצר תחושת שטח-קופה, קיצוני אפילו מקרוס-אוברים אופנתיים. לטעמנו, חבילה שנראית טוב ובעיקר מעניין. גם לטעם עוברי האורח שלא הצליחו להסיט מבטם.

דומה מבפנים

סביבת הנהג מזכירה מייד כי האקטיון מגיע מאותו בית מדרש שהביא לנו את הקיירון. למעשה, למעט שינויים קוסמטיים ובראשם פתחי אוורור עגלגלים ונאים יותר, השניים כמעט זהים. ווזה טוב, כי שוב הצליחו הקוריאנים ליצור עיצוב שמשלב קווים מקוריים ונוחות. הפלסטיקה מקרינה תחושה איכותית יותר, ושילוב הגוונים נאה.

גם הנדסת האנוש טובה מבעבר, בעזרת מרכוז המתגים על שני לוחות עגולים בצדי ההגה. הסידור אמנם לא תמיד הגיוני, עם ESP בצד אחד ו-HDC (בקרת נסיעה במורד) בשני, אבל זה לא נורא. היבואן שילב את הפיקוד מההגה למערכת שמע מקומית, ויש גם מראות מתקפלות חשמלית. מה חסר? בקרת אקלים. מה יש? ארבע כריות אוויר.

תנוחת הנהיגה טובה, למרות הגה שמתכוון רק לגובה והרמת מושב מסורבלת. מה שמפריע יותר היא ראות מוגבלת במיוחד לאחור, שנובעת משמשה קטנה - מינוס שיש בפירוש לקחת בחשבון. בדיוק כמו תא מטען רדוד במיוחד, שנראה כי גם נתון רשמי של 321 ליטר עושה עמו חסד. מצד שני, בסיס הגלגלים הענק מאפשר מרחב נאה ליושבים מאחור. 

המרצדס כבר בפנים?

מתחת למכסה המנוע מונחת יחידת כוח אורכית עליה כתוב בגאון "ברשיון מרצדס". מדובר ביחידה ותיקה בנפח 2.3 ליטר, עם שמונה שסתומים בלבד, המייצרת בגרסה זו הספק מרבי של 150 כ"ס, ו-21.8 קג"מ של מומנט. זה נשמע בסדר. אם מביטים בטוסון או בראב4, זה נראה קצת פחות בסדר, כשנזכרים במשקל של כמעט שני טון.

כך שלא הופתענו לגלות כי תודות לזמינות כוח טובה, האקטיון מסתדר בפירוש לא רע עם מצבי נסיעה שגרתיים. בהחלט לא רע. אבל כאשר נדרשת עקיפה זריזה, או טיפוס במעלה עם מטען מלא, צצות בעיות. כדי לייצר משיכה הולמת, חובה לאמץ את המנוע, שממש אינו מאושר מכך, ונשמע מעט אסטמתי. סאנגיונג גם לא סייעה במיוחד, כשבחרה בתיבה עם ארבעה הילוכים, ולא חמישה כפי שיש בקיירון למשל. לא עזר גם הוויתור על תפעול ידני, הגם שהאוטומטי נינוח ונעים. נראה כי הניסיון לשמור על מחיר נמוך ככל הניתן, פגע בתחום זה. כצפוי, תצרוכת הדלק אינה טובה ובמסלול המאומץ לגם האקטיון 6 ק"מ לליטר.

כל הכובד

ההתבססות על האח הגדול, מקבלת ביטוי משמעותי בסעיף ההתנהגות. כמו הקיירון, האקטיון גדול וכבד ונשען על שלדת סולם עם סרן אחורי חי, ולא עם מתלה עצמאי. זה גם אומר שהוא נסמך על הנעה אחורית בלבד, לא קדמית-כפולה בכביש.

וזה מורגש כבר בסיבוב ראשון בעיר. אין כאן תחושה של מכונית בתחפושת כמו רכבי פנאי מודרניים, אלא דווקא של רכב כבד יותר, עם כושר תמרון בינוני וזעזועים קלים מכיוון הסרן האחורי - שלא מאושר מתלאות העיר. ולמרות שלהגה משקל נכון, הרי שעם הרבה סיבובים מנעילה לנעילה, אין כאן תגובה טובה.

אפשר לרדת לשטח

כל אלה הם פועל יוצא של בסיס "קלאסי-שטח" של סאנגיונג. עם משקל גבוה, סרן אחורי ומתלים שאמורים לעבוד טוב יותר דווקא מעבר לאספלט והגה שמתוכנן לתמרן בין סלעים, לא פלא שבעיר הוא מרגיש מגושם ו"לא בבית". אפרופו, הקוריאנים ריסנו את תנודות המרכב טוב מבעבר, אך למרות זאת רכינת המרכב הכבד בפניות ובלימות מוחשית. גם מחוץ לעיר האקטיון מזכיר את ייעודו, עם יציבות כיוונית בעייתית משהו במהירות שיוט.

ואז מגיעה לעיתים בקרת היציבות, ומתחילה לעצבן. בעיקר כאשר היא מגלה נטיות היסטריות-משהו, בשילוב עם צפצוף מציק. אבל מפריעה יותר היא כניסתה לפאניקה מבהילה בהאטה תמימה בעיקול. הרעידות והצפצופים (שכנראה קשורים גם למערכת אנטי-התהפכות), אינם מתאימים או נחוצים. הם פשוט מעניקים תחושה של עודף אלקטרוניקה.

כל השטח

אלא שבשטח, הסיפור כבר שונה לגמרי. כאן, ולא במקרה, הוא מציע תחושה הרבה יותר מאסיבית מדגמי הפנאי הקלילים. עם מבנה יעודי והתאמה מכאנית, הוא טוב בהרבה מאותם "מחופשים". לא במקרה יש כאן גם הילוך כוח, שכבר מזמן אינו נוכח במרבית הדגמים העונים לתואר "פנאי". מרווח הגחון אמנם אינו גדול (בעיקר עם המיגון שנוסף לרכב ההדגמה), אבל נראה שזה יכול להיות בסיס לא רע לשיפורים.

זמינות כוח טובה מסל"ד מאד נמוך, אומרת שיחס ההעברה הנמוך כמעט ואינו נדרש. וזה לא נורא כל-כך, כי שילובו אינו נוח במיוחד. אבל קחו אותו בחשבון, והוסיפו לו מערכת שמסוגלת להגביל את מהירות הרכב במורד עד לשבעה קמ"ש בלחיצת כפתור, ותקבלו שוב רכב שטח שתשמחו לעשות בו שימוש... בשטח.

שחקן אחר

ברוכים הבאים לעולם האמיתי. בו מה שאתם רואים, הוא מה שאתם מקבלים. האקטיון, בניגוד למתחריו הוותיקים והמצליחים (בצדק), אינו רק בחור סטנדרטי בלבוש הרפתקני, אלא "גבר אמיתי", כמו פעם. והתוצאה היא שלמרות תג-מחיר שקורץ לקהל הרחב, הוא למעשה מכוון לקטגוריה נישתית יותר, שכמעט ונעלמה לחלוטין. אין ספק כי מי שמחפש פוזה, אבל רוצה בנוחות של כמעט-מכונית-משפחתית, מוטב לו כי יבחר בטוסון או בראב4 העדיפים בבירור בכביש.

מצד שני, מי שירצה לרדת מהכביש, מתכנן להכנס בנעלי עבודה מלאות בוץ לתא הנהג, מוכן ללכלך את הגוף המעוצב ובוחר בתמורה טובה מאד, יגלה בסאנגיונג לא רק שותף חסון ועדיף בהרבה לשטח, אלא בעיקר רכב פנאי מפתיע מאד לטובה. מגיע לו להצליח.