היה לנו מאוד ברור שלא נתחתן ברבנות
הסטטיסטיקה מדברת על 1 מתוך 5 חתונות שנערכת כיום שלא דרך הרבנות. שוחחנו עם שלושה זוגות שיכולים היו להינשא דרך הרבנות, אך בחרו לעשות זאת בדרך שלהם, למרות התנגדותה לעיתים של המשפחה
יותר ויותר זוגות מכל קצוות הקשת החברתית והדתית בישראל, מערערים כיום על המונופול של הרבנות, ומוכיחים כי ניתן לקיים את דברי ההלכה לחופה וקידושין ולערוך טקס כדת משה וישראל, גם מבלי לעבור במוסד הרבנות הותיק והשנוי במחלוקת. הסטטיסטיקה מדברת על 1 מתוך 5 חתונות שנערכת כיום שלא דרך הרבנות. חלק מהזוגות מתחתנים בטקס יהודי חלופי, יש שמתחתנים בחו"ל, ואחרים נכנסים תחת הגדרת איחוד אזרחי, שותפות ביתית או קוהביטציה רשומה. כל הזוגות הללו זוכים ליהנות מאותן הזכויות של זוגות שהתחתנו דרך הרבנות.
שוחחנו עם שלושה זוגות שיכלו, באופן תיאורטי, לבחור להינשא דרך הרבנות, ודווקא הם מסבירים בקול ברור למה בחרו שלא לעשות זאת, ומה גרם להם לבחור במסלול האלטרנטיבי, על אף שהדבר גרר לא מעט התנגדויות מצד המשפחה.
דניאל ומשה נישאו דרך ישראל חופשית
דניאל (29) במקור מנס ציונה, ומשה (34) במקור מבית שמש, התחתנו ביוני האחרון בחתונת שישי צהריים. משה הוא מנהל ייצור בחברת הייטק, ודניאל היא אשת מכירות ומטפלת לשינוי חשיבותי. "מרגע הצעת הנישואים, היה לשנינו מאוד ברור שזו לא תהיה חתונה ברבנות", מספרת דניאל.
לדבריה, גם למשפחתה זה היה ברור, היות ובכל פעם שנושא הנישואים היה עולה בארוחות המשפחתיות, היא תמיד דאגה לשלוח מסרים ולדבר על הבעייתיות של מוסד הרבנות. אצל בן זוגה העניין היה מורכב מעט יותר: משה מגיע ממשפחה מורחבת שהיא מסורתית ואפילו חרדית בחלקה, אולם היות וההורים שלו באופן כללי מכבדים את הדרך שלו לחיים וסומכים על הבחירות שלו, הם כיבדו גם את הבחירה הזאת.
"אמנם לא נכחתי בשיחה שבה משה הודיע להם שהחתונה לא תיעשה דרך הרבנות, אבל אני יכולה להעיד שזה לא עניין של מה בכך שההורים נותנים את ברכת הדרך להחלטה שכזו", מבהירה דניאל, ומוסיפה ש"להורים הייתה חשובה הידיעה שאנחנו עושים הכל בצורה הכי טובה שיש, ושלא 'נידפק' בשום צורה מזה שאנחנו לא מתחתנים דרך הרבנות. על כן, כבר מההתחלה הסברנו בצורה מסודרת, משה ואני, שמעמדנו לא ייפגע ולו לרגע, ושאנו נזכה ליהנות מאותן זכויות של זוגות שהתחתנו דרך הרבנות, למעט בנושאי פונדקאות ואימוץ, וכשנגיע לגשר - נחצה אותו".
איזה טקס בחרתם לעשות?
"ביררנו על כל מיני אופציות והתחברנו מאד לדרך שבה 'הוויה', מרכז הטקסים של ארגון ישראל חופשית, יוצר את הטקסים, כי זו הדרך היחידה שהיא לא דרך הרבנות ועדיין שומרת על אפיון ישראלי-דתי".
איך זה התנהל?
"הטקס שמר על כל האלמנטים המסורתיים: ראשית, הקפידו על כך שהמחתן יחבוש כיפה. כמו כן, הקפידו שהמחתן יהיה ממין זכר - משום שזה היה חשוב להורים. חיתן אותנו ד"ר דרור אסנת – אליו התחברנו מהרגע הראשון, ובנוסף, במהלך הטקס לא כוסיתי בהינומה. הייתה גם כתובה שיצרנו בעצמינו על בסיס ערכים של שיתוף, כבוד ושוויון - שהיום תלויה בבית, ואפילו שבע הברכות נאמרו במלואן, כאשר גם האימהות היו שותפות. לבסוף, קידשנו האחד את השנייה באופן הדדי והענקתי לו טבעת. בכך הסברנו לסובבים בצורה הטובה ביותר שאין קשר ולא צריך להיות קשר בין דת לבין רבנות. באירוע נכחו לא מעט חובשי כיפות, מסורתיים ודתיים כאחד, שהתרגשו עד דמעות והגיעו במיוחד כדי להגיד לנו עד כמה הם נפעמו מיופיו של הטקס ומהערכים והאהבה ששיקף".
רוני וזיו בחרו בתנועה הרפורמית
רוני (28) וזיו (31) מתגוררים בצורית. רוני היא סייעת בגן ילדים וזיו הינו שף במקצועו. "אני תמיד דבקתי בזה שהחופה היא מרכז האירוע, וזיו לא ראה את זה באותה דרך אז היו לנו מחלוקות", מספרת רוני. "רוני יותר מסורתית בתפיסתה", מסביר זיו. "לכן, אחרי שהחלטנו להתחתן, הייתי ער לרצונות שלה אבל הבנו שאנחנו לא באמת מכירים את ההתנהלות מול הרבנות והתחלנו לברר. חברים המליצו על כל מיני רבנים, ואפילו יצרנו קשר עם אחד ספציפי שבהתחלה שקלנו להתחתן דרכו, אבל כולם הרגישו לנו אותו דבר, והאלמנט שבלט יותר מכל בתהליך היה האלמנט הכלכלי. בכל פעם שהגענו, דיברו איתנו דבר ראשון על כסף".
"שאלנו שאלות שהתשובות אליהן היו תמיד כסף - כמה תעלה לנו הוצאה של תעודת רווקות, כמה יעלה לנו לפתוח תיק ברבנות, כמה נצטרך לשלם לרב ואיזו הנחה מגיעה לנו ובאילו קריטריונים. הממד הכספי עלה לפני הכל וזה לא התחבר לי נכון מבחינת כל תפיסת עולמי, והבהיר יותר מתמיד עד כמה אין לי שום זיקה לרבנות האורתודוכסית".
ואז מה עשיתם?
רוני: "שמענו ממכרים על התנועה הרפורמית, ומחיפוש קל באינטרנט הגענו לרב הרפורמי, אור זוהר. דיברנו איתו כמה דקות בטלפון ויום או יומיים אחר כך הוא כבר קפץ אלינו. זו הייתה פגישה שהתארכה והבנו מהר מאד שזה הרב שלנו. הוא פשוט ישב והסביר מ-א' ועד ת' על כל משמעות התהליך שאנחנו עומדים לעבור. פשוט חיבר אותנו לערכים שבבסיס הטקס ולא באופן כללי ליהדות, והבהיר שהטקס ישמור על היהדות ועל המסורת, כאשר מה שהכי דיבר אלינו היה הרעיון השוויוני שמתאפשר בטקס הרפורמי".
מה זה אומר?
"הברכות היו שוויוניות, וברכנו אחד את השני. גם האימהות היו אלה שנתנו להן לשתות מהיין, וביקשנו מהרב שינגן חלק מהברכות לחופה. הכתובה נכתבה על ידינו ושילבה ערכים דוגמת אהבת הטבע, האדם וחופש, ואבא של רוני אייר ועיצב את הכתובה, כך שיצאה לנו כתובה מאוד ייחודית. אנשים חשו שהטקס שונה היות והברכות היו משותפות, אולם קיבלנו תגובות מעולות - גם מהחלק המסורתי יותר במשפחה".
"מבחינת המקווה, התכנון היה לטבול בים כיוון שהמקווה וההכנה אליו ממש לא באו בחשבון, אבל אז חברה שהיא דתייה שכנעה אותי שהיא תטביל אותי ללא בלנית, וזה דווקא התברר כחוויה טובה".
אורטל ושמוליק הלכו על התנועה המסורתית
אורטל (29) ושמוליק (30) מרמת גן, הכירו דרך חבר משותף, ואחרי שנתיים ביחד הם החליטו להתחתן. הם נישאו באופן רשמי בחו"ל וחזרו לארץ כדי לערוך את הטקס והמסיבה בליווי משפחה וחברים. הם מספרים שרצו להיות שותפים פעילים בבחירת אופי הטקס כדי להתאים אותו לערכיהם, ועם זאת היה חשוב להם שהוא יישאר מסורתי והלכתי מחד, אך שגם יכלול מרכיבים שוויוניים ויצירתיים מאידך.
"בהתחלה דווקא חשבנו להתחתן דרך הרבנות, אבל אחרי שיחות ארוכות - גם עם חברים וגם עם אנשים אחרים שנכחו בחיי באותה העת - הבנתי שזה לא בשבילי", מספרת אורטל. "כשדיברתי על זה עם שמוליק בפעם הראשונה, הוא הבין שישנם שלבים בטקס החופה ובכלל זאת בתהליך שלא נוח לי איתם, ואמר שאיפה שלא נוח לי - לא נהיה".
איך הגיבו המשפחות שלכם?
"אין ספק שעלו שאלות ותהיות בקרב ההורים, אבל ישבנו והסברנו באופן מאד פשוט את הדברים כדי שיבינו למה בחרנו שלא להתחתן ברבנות, שהרי זה לא שאנחנו שונאים את הדת. המסורת דווקא כן חשובה לנו, אבל הרבנות פחות משקפת את הלך הרוח".
אורטל מספרת שההבנה שגילה שמוליק אינה מובנת מאליה, שכן הוא מגיע ממשפחה דתית מאד. אחיו חזר בתשובה ובן דוד שלו מתפקד כרב, ואף נהג לחתן את כל שאר בני הדודים שהתחתנו. אורטל מספרת שהיא חששה מאד מהרגע בו שמוליק יודיע על תאריך החתונה, ובאותה נשימה גם יסביר לבן דודו שהוא לא הולך לחתן אותם.
"למען האמת, כל כך חששתי עד שהמלצתי לשמוליק לחשוב על זה שוב ואפילו שקלתי לוותר על הדרך שבחרתי למען שלום בית, אבל שמוליק אמר שהוא מבין התחושות שלי וגם מסכים איתן, כך שזה מה שיהיה".
ואז מה עשיתם?
"נסענו לקפריסין עם שתי המשפחות. ההורים שלו הם אנשים מאד חיוביים באופן כללי, אז הם קיבלו את זה, אבל אחיו לא הצטרף (למרות שהבטיח שיבוא לחתונה). בארץ, חיפשנו מישהו שיערוך את הטקס קצת אחרת, וכך הגענו לרב ארי חסיד, רב קונסרבטיבי. ערכנו ארבעה מפגשים לפני החתונה, והיו לנו פגישות מאד מעמיקות".
"בטקס עצמו שינינו כמה וכמה ברכות (את ברכת האירוסין למשל), הענקתי לשמוליק טבעת והקראנו דברים אישיים. אני הייתי בלי הינומה ובמקווה טבלתי מבחירה, אבל היה לי חשוב להיות כנה עם הרבנית ולומר לה שאני לא מתחתנת דרך הרבנות ושאני מסרבת לעבור הדרכת כלה".
- סיפורי הזוגות הם באדיבות ישראל חופשית - ארגון הפועל להפרדה בין דת למדינה ולפלורליזם יהודי בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
