להיות חלק ממשהו חברתי גדול
"כשהתחלתי לעבוד בנובל אנרג'י גיליתי ארגון שרואה בעזרה לקהילה ערך עליון, לא רק חתימה על צ'ק תרומה אלא חיבור העובדים לעשייה"
המילים האלה, של אחת מעובדות החברה, מאפיינות את תפיסת האחריות התאגידית שלה, שהתבטאה לאחרונה בשיקום פינת החי הטיפולית של פנימיית "עלומים". איך סיוע קהילתי מרגש בורא גן-עדן לילדים שצריכים עזרה.
קבוצת ילדים עומדת בשורה ושותלת עצים ליד גדר שזה עתה הוקמה מסביב לפינת החי. ילד נוסף עומד וקודח עם מקדחה את תמוכות הגדר. ילדה אחרת עוזרת לנקות את בריכת הברווזים המשופצת, בה משתכשכים להם בחדווה ובנענועי זנב תושביה. ילדה חמודה, לא יותר מכיתה א', עומדת ליד שולחנות נמוכים ועוזרת לאישה שאיתה לצבוע אותם באדום ובכתמים לבנים. ילד נמרץ דוחף מריצה שעליה דלי ובו אבנים שיקשטו את המעברים שבין פינות החי השוקקות חדוות חיים. החבר שלו מסייע להניח מרצפות מסביב לקן הציפורים. שתי נשים מציירות על קיר מגדל המים הישן, ושתיים אחרות צובעות בלבן את הגדרות והספסלים. אחד מנגר קרשים, ושניים אחרים מקימים מהם סוכה שתהפוך במהירות, אחרי שתגודר ברשת, לכלוב ציפורים. המתחם כולו שוקק פעלתנות ההופכת כבמטה קסם פינת חי ישנה לגן-עדן מרהיב. בעזרת עובדי נובל אנרג'י, הילדים של "עלומים" שחיים פה בפנימייה, בנו עבור החיות "בית שטוב להיות בו". בתום יום עבודה ארוך המבוגרים והילדים מביטים ביגיע כפיהם ואינם מאמינים.
תרומה לקהילה זה שם המשחק, שכיום הולך ותופס מקום משמעותי כחלק מהפעילות העסקית של כל חברה המכבדת את עצמה. ואם בעבר חשבו כי תפקידו של ארגון הוא לדאוג ראשית לבעלי המניות שלו, הרי שבשנים האחרונות תחום האחריות התאגידית – דאגת הארגון לקהילה שבתוכה הוא פועל – הפך לחלק משגרת העסקים של תאגידי הענק, זאת מתוך מודעות גוברת למידת השפעתם על הקהילות בהן הם פועלים. והקהילות הללו אינן בהכרח לקוחות החברה או ספקיה, אלא הקהילה במובן הרחב של המילה.
את התפיסה הזו הטמיעה גם חברת נובל אנרג'י ב-DNA הארגוני שלה בכל סניפיה בעולם, כשאלפי עובדיה יוצאים מדי רבעון לפעילויות חברתיות, חינוכיות וסביבתיות לתועלת הקהילה. פרויקט שיקומה ושיפוצה של פינת החי ב"עלומים" הוא דוגמה אחת לכך. גן החיות הקטן והמקסים משרת את ילדי הפנימייה במשך השנה כפינה טיפולית, אולם במשך שנים לא שופץ ונזקק לשיקום ולתוספת מתקנים. לפינת החי יש תפקיד חשוב בתפיסה הטיפולית והחינוכית של "עלומים", היא מהווה גם מקום ללמידה והעשרה, גם מקום שילדים מתנסים בו בעבודה ובאחריות, גם מקום שילדים נפגשים בו עם מטפלים רגשיים באמצעות בעלי חיים, אך מעבר לכל, היא מספקת הזדמנות עבור ילדים שהיו להם הרבה קשיים סביב חוויות של בית ושל הדאגה לצרכים שלהם, לתת לחיות את תחושת הטיפול והדאגה כמו שהם היו רוצים לראות אותה. יש לזה ערך טיפולי אדיר.
הקשר עם הפנימייה נוצר לאחר שאחת מעובדות נובל העלתה את הרעיון להתנדבות בה, וועדת ההיגוי של החברה לענייני סיוע לקהילה התאהבה בצוות ההוראה ובילדים. למקום הובא צוות מומחים כדי לתכנן את השיפוצים והבנייה הנדרשים באתר, ובהמשך להמלצותיו התייצב צוות עובדי החברה עם שלל כלי בנייה וחומרים ושקד במשך יום שלם, מבוקר ועד ערב, על הקמת בריכת דגים, שיפוץ בריכת הברווזים הישנה, שיפוץ המתקנים הקיימים וצביעתם, הקמת כלובי ציפורים וארנבות, שיפוץ חדר הטיפולים, בניית ספסלי ישיבה וגדרות, שתילת עצים, ריצוף, עיצוב נופי ועוד.
לדברי עדי אמיר-קנול, מנהלת קשרי הקהילה בנובל אנרג'י ובעצמה אחת מאלה שנתנו יד לפרויקט "עלומים" (למרות היותה בחודש התשיעי להיריון), פעילות זו היא אחת משלל הפעילויות למען הקהילה של עובדי החברה, העוסקים במהלך השנה בין היתר בשיפוץ מתנ"סים ומרכזים לילדים ונוער בסיכון, ובשיפוץ וסיוע לצרכים נוספים של אוכלוסיות מוחלשות. כך, למשל, הקימו מתנדבי החברה גינה טיפולית באיל"ן חיפה וערכו ימי שיא לילדים בסיכון בסיוע מעטפת רחבה של מנטורים. בפורים האחרון הכינו כמדי שנה משלוחי מנות, שהפכו למסורת מזה שנים, וכן הפעילו ב"עלומים" פורימון שכלל ביתני משחקים, תחרויות ספורט, עמדות טיפוח לבנות, די-ג'יי, דוכני מזון ועוד.
עודד קורתי, מנהל הפנימייה, מוסיף: "אם לפני יום ההתנדבות הייתי בספק אם אפשר יהיה להוציא משהו מהפינה הישנה הזאת, חברי נובל אנרג'י הפתיעו אותי בגדול. הם קלעו בול למה שהיינו זקוקים לו ועשו עבודה יוצאת מהכלל. שנים רצינו לשפץ את הפינה, וגם לילדים – הן אלה שנהנים בה מטיפול רגשי והן אלה שנהנים מהכייף שבמשחק עם בעלי החיים מדי אחר צהריים – זה היה חשוב מאוד".
אולם נראה כי האינטראקציה הזו טובה ובריאה לשני הצדדים, כי כפי שאומרת מירב, מהנדסת בנובל: "זוהי שבירת שגרה מבורכת שמכניסה המון רוח למפרשים ונותנת לנו כוח להמשיך, ולילדים היא מוסיפה חיים וצבע לחייהם, כשהם ייהנו מכל התוצרת הזאת. והרי אין דבר יותר כייפי מלשמח ילדים".
אביטל וייג, שעובדת בנובל שבע שנים, מסכמת: "כשהתחלתי לעבוד בחברה גיליתי ארגון שרואה בעזרה לקהילה ערך עליון, לא רק במובן של לחתום על צ'ק תרומה אלא לחבר את העובדים לעשייה. במהלך השנים שאני עובדת בחברה שיפצנו בתים ומתנ"סים שמשמשים ילדים בסיכון, ערכנו ימי כייף, התנדבנו לסייע לניצולי שואה, לתת שיעורים בבתי ספר והרשימה עוד ארוכה. בסוף כל יום התנדבות ההרגשה שנשארת איתי היא סיפוק אדיר, שעשיתי משהו בשביל מישהו אחר, ובסוף כל יום שכזה אני מרגישה אסירת תודה שנובל נותנת לנו את הזמן, את המוטיבציה ואת האפשרות לעשות טוב. אני גאה לעבוד בחברה שמחנכת את עובדיה לתרום ולשנות".
