חוות החופש: הכירו את הדיירים החדשים
בני נוער הצילו את בונו הטלה משחיטה, אודי העגל כמעט וטבע במאגר מים בדרום, סטייסי העגלה המשותקת ברגליה לומדת ללכת מחדש, עומרי ויוסי החזירים מתקשים להתעורר בבוקר ושלישיית תרנגולי ההודו שמתנהגת כמו חתולים. פרק 2 בקורותיהם של הדיירים ב"חוות החופש", מקלט מוגן לניצולי המשקים של תעשיות המזון מן החי
פרק 1 - הכירו את דיירי חוות החופש
בלילה של חג הפסח קיבלנו הודעה משני פעילים למען זכויות בעלי חיים שדיווחו על עגל תקוע במאגר מים ליד באר שבע, חצי מהגוף שלו שקוע במים והוא לא יכול לזוז. הם העריכו כי הוא כנראה נמצא שם יום וחצי ולא ידעו אם יחזיק מעמד.
השניים יצאו למבצע חילוץ, לקחו מה שהיה להם ברכב - את החבלים והצינורות - והצליחו לחלץ אותו. ברגע ששלפו אותו מהמאגר הוא פשוט קרס. המתוק הקטן והמסכן כל כך התאמץ שלא לטבוע.
בחול המועד פסח, אחרי שהמצב שלו התייצב, הוא הגיע אלינו לחווה. הימים האלה שמגיע דייר חדש שניצל מהתופת, הם ימים שקשה לנו לנשום מרוב התרגשות. החווה מתארגנת לקראת הדייר החדש וכל הדיירים של חוות החופש חיכו לו בהתרגשות, כאילו הם רוצים לספר לו שזה בסדר, שהוא יכול להפסיק לפחד. שהוא הגיע לחוף מבטחים ושבחווה יטפלו בו בכבוד ובאהבה.
אימצנו את אודי העגל אלינו לחווה כדי לתת לו את חיי החופש שמגיעים לו. שמגיעים לכל יצור חי. הוא הגיע לחיי חופש בחוות החופש, מקום שלעולם לא ינצל את גופו, מקום שיתן לו להיות מי שהוא.
לא רק אודי הגיע אלינו, אלא גם בונו. הוא הוצל על ידי חבורת נוער שהחליטה להציל חיים בזמן שהיו בפעילות בצפון, בני הנוער ביקשו טלה מבעל עדר מקומי כדי לשחק איתו, אבל כשהיו צריכים להחזיר אותו לבעל העדר הם הבינו שבקרוב יישלח לשחיטה.
הילדים המקסימים לא יכלו לשאת את המחשבה שהטלה המקסים יישחט וממש התחננו על חייו. לאחר שהצליחו לשכנע את בעל העדר, הם יצרו איתנו קשר על מנת שנעניק לו את חיי החופש להם הוא ראוי.
בונו הגיע אלינו מאד מפוחד והוא מוצא הרבה ביטחון ונחמה אצל גארי ואיילי המקסימים שמקבלים אותו עם המון סבלנות.
עגלה קטנה ומתוקה שהגיעה אלינו משותקת ברגליים אחוריות כשהיא בת שלושה ימים בלבד. אספנו את סטייסי אלינו עם המון חששות, כיוון שידענו שאם לא נצליח לשקם אותה, היא לא תוכל לשרוד. פנינו לעזרתה של נעמי דוד, מומחית לרפואה סינית משלימה ושיקומית לבע"ח, ומאותו רגע היא מטפלת בסטייסי יום יום שעות על גבי שעות והתוצאות מדהימות: בתוך מספר ימים סטייסי שלנו הצליחה לעשות את הצעד הראשון שלה.
סטייסי כבר בת חמישה חודשים, במהלכם עוברת טיפול סיעודי מסביב לשעון של צוות חוות החופש. מידי יום אנו מרימים אותה, מתרגלים איתה הליכה, עוזרים לה בעשיית הצרכים, משמחים אותה ועושים כל שביכולתנו למקסם את איכות חייה. עד כה נבנו שתי עגלות וכיום אנו בעיצומו של פרויקט העגלה שלישית שתאפשר לה בתקווה עצמאות חלקית ואיכות חיים גבוהה יותר.
במידה ויש לכם ידע בעיצוב מוצרים שיקלו על שגרת חייה כגון יצור כסא גלגלים תואם, מתקני הרמה למשקלים גבוהים, נשמח שתצטרפו אלינו ותעזרו לנו למצוא פתרון שיאריך את חייה וישמר את שמחתה.
נולד בדיר בצפון ליד טבריה, נכה ולכן לא כשר. הוא הושלך לפינת חי שם לא הצליח בכלל להתרומם על הרגליים. התאהבה בו נערה בשם יובל והחליטה לקחת אותו. יצרה קשר עם החווה וביקשה הנחיות לטיפול, מה שמתברר כלא פשוט בכלל.
מיטל ביקשה לקחת אותו ולשקם. נסעה בלילה לטבריה, הניחה אותו במושב האחורי של הרכב ויצאה לדרך. במשך הנסיעה גארי לא הפסיק לבכות עד שמיטל החליטה לעצור ולהניח אותו על הברכיים שלה. ברגע שגארי חש את חום הגוף שלה, הוא נרגע ונוצרה החתמה. עד היום הם קשורים אחד לשני. הולך אחריה לכל מקום, קורא לה בקול מיוחד רק לה. כאן בחווה טופל בדיקור ובפיזיותרפיה והתחיל לעמוד על הרגליים. היום הוא טלה מאושר וקופצני.
בבוקר, מיד לאחר פתיחת החדרים, כולם הולכים למרעה בליווי איש צוות. גארי בד"כ פונה מיד לכיון השני, הישר למשרד, ובוכה שנפתח לו את הדלת. בזמן שכולם מבלים בחוץ במהלך היום, גארי דווקא בוחר לבלות את רוב שעות היום במשרד בו הוא ישן ומנשנש חציר ואם אנחנו לא שמים לב ומשאירים את קערת האוכל של מושיקו התרנגול או של סטייסי - הוא אוכל גם מהם ואסור לו.
גארי מאוד אוהב אוכל - מאחר וכף הרגל של גארי בזוית כזאת שמקשה לו על ההליכה הוא מפחד ללכת על הבטון החשוף ברחבה מהחשש שיחליק ורק כאשר אנחנו מניחים דשא סינתטי על המשטח הוא מרגיש בטוח לעבור. אם יש חלק חשוף ברצפה הוא לפעמים רץ בספרינט ממש מהר את אותו החלק.
הוא מתרגש מאוד כשמפזרים נסורת חדשה בפעוטון (במשרד) ומתחיל לקפוץ ולשחק. כשרוצים לעשות למישהו תמונה הוא אוהב להיכנס לפריים, כשמלטפים מישהו גארי הרבה פעמים מקנא ומבקש גם ליטופים. לפעמים כשהוא רוצה תשומת לב הוא מבקש עם הרגל (כמו כלב).
ככל שגארי גדל, הרגליים שלו התעוותו מיום ליום יותר ויותר. ניסינו למצוא פתרונות רבים על מנת לישר את רגליו ואף פתרון לא החזיק מעמד עד שפנינו למכון "Techno Leg" המתמחה בייצור פרוטזות וסדים לבני אדם. הם מיד נרתמו למשימה ולאחר שבועיים גארי זכה בחיים חדשים, היכולת ללכת ללא כאבים ולרוץ ולקפוץ באושר ושמחה.
הגיעו מחזיריה בצפון. יוסי הגיע מאד חולה וחלש, רזה במיוחד. הוזעק וטרינר באמצע הלילה שיבוא לטפל בו. בהתחלה היה יותר פחדן אבל נפתח עם הזמן.
בתעשיית החזירים בישראל מגדלים כ-220 אלף חזירים בשנה לשחיטה. יוסי ועמרי הגיעו לחווה ע"י עו"ד של עמותת אנונימוס, יוסי וולפסון, יוסי נקרא על שמו ועמרי ע"ש עמרי פז מייסד עמותת ויגן פרנדלי. הגיעו קטנים מאוד וגדלו מהר. כל החזירים מושבחים גנטית לגדילה מאסיבית ומהירה. בניגוד לדעה הרווחת, חזיר הוא בע"ח נקי, לא עושה צרכים בשטח המחייה שלו (כמו כלב). חזיר זו חיה אינטליגנטית מאוד.
יוסי ועמרי הגיעו לחווה, כאשר יוסי היה חלש ואפתי מאוד. הם מוקמו באחד התאים שהוקצו להם באורווה, תחת מנורות חימום. מיטל זיהתה בסוף היום כי אם היא תשאיר את יוסי לעבור את הלילה ללא טיפול, הוא לא ישרוד. נוצר מרדף אחרי ווטרינר שיסכים לבוא לטפל ביוסי. אחרי הרבה מאמצים הוחלט לתת ליוסי אנטיביוטיקה ולקוות לטוב. היום הם גדולים ושמחים.
בסביבות השעה שבע בבוקר, מגישים לכל אחד בחדר קערה עם ארוחת הבוקר שאותה הם מנשנשים בתאבון, פותחים להם את הדלת לחצר והם יכולים לצאת מתי שבא להם. הם בדרך כלל מפהקים ונותנים מבט של "אמא, עוד עשר דקות במיטה". אח"כ הם יוצאים לחצר. בקיץ הם אוהבים להיכנס לתוך הבוץ שמגן עליהם מהשמש.
בין הדברים שהם אוהבים לעשות במהלך היום - צועקים על הבני שירות לאוכל, ישנים בלוקיישנים שונים בחווה. עמרי אוהב להתרוצץ בחווה ולהפגין נוכחות. שיחות נפש עם עדן הפר דרך הגדר בכל יום, הכי כיף להכניס את הראש לתוך ערימת חציר שמישהו עבד קשה כדי לסדר ולסחוב - אולי אפילו להישכב בתוכה. בערב כשמתחיל להחשיך מכניסים אותם חזרה לחדרים, הם אוכלים בחדר את ארוחת הערב, כעת בגלל הקור מכסים אותם בשמיכה.
תעשיית החזירים היא הגדולה בארץ 200,000 חזירים נשחטים בישראל בשנה. 1,400 חזירים בשנה נשלחים לניסויים. השאר לבשר.חזירים בתעשייה עוברים שלוש פרקטיקות סמוך מאוד להיוולדם. סירוס – יש הטוענים שזה גורם לבשר להיות טעים יותר. פעולה זו מתבצעת ע"י הרמת רגליים אחוריות וחיתוך האשכים, ללא כל חומר הרדמה.
יוסי ועמרי נוהגים להפגין התנהגויות קבועות ומצחיקות - דברים מצחיקים שהם עושים באופן קבוע: מסתבר שיוסי ועמרי מטילים את מימיהם במשך כארבע דקות ברציפות. עמרי הוא חזיר פתוח, קשקשן, עם הפרעות קשב וריכוז, אוהב במיוחד להתרפק על ליטופים בבטן. לעומתו, יוסי הוא חזיר מעט עצלן, ביישן ומופנם.
שי, אור ואורלי נמצאו בצד הדרך לאחר שנפלו ממשאית הובלה של תעשיית הבשר, בדרך לפיטום והיום הם בטוחים שהם חתולים, לא משנה כמה פעמים הסברנו להם שהם תרנגולי הודו. כשאנחנו עובדות הם קופצים עלינו, שמים את הלחי על היד ודורשים את מנת הליטוף היומית, הם אוהבים לשיר ברחבי החווה מזמורים שונים בשריקות מתוקות ומקסימות.
למרות השיר בלב והאוכל הטוב והמזין שהם מקבלים בחווה – נגזר על שי, אור ואורלי להרגיש מורעבים בכל שעות היממה – כך הם הושבחו גנטית ע"י התעשייה, וזאת על מנת להקל על הפיטום שלהם. אנחנו בחווה אחראיות להגביל את כמויות המזון שלהם, כדי שלא יגדלו בקצב מהיר מידי עד שהמערכות שלהם יקרסו.
אם תבואו לבקר אותם בחווה, בטח תשימו לב למקור הקטום שלהם. המקור נחתך בתעשיה באמצעות קרן לייזר. המעשה הזה הוא אכזרי לא רק בגלל הכאב ושיטה בה נעשית הקטימה (האפרוחים נתלים מראשם בקרוסלת תלייה על מנת לבצע את ההליך הזה), הוא אכזרי מאחר תרנגולי הודו חשים ומרגישים את העולם שסביבם באמצעות מקורם.
אילנה זהובת הנוצות נחתה בחלון הבית של שדרן הרדיו, שי גולדשטיין, וביקשה ממנו אהבה ואוכל. אילנה התרנגולת נקראה אילנה, כשמה של אשת צוות החווה שמשקיעה את כל נשמתה בניצולים ובחווה.
לפני מספר ימים הלכה התרנגולת המקסימה לעולמה. אילנה הראתה בסוף השבוע סימנים של קושי נשימתי. הקפצנו את הוטרינרית ששאבה לא פחות מ-150 מ"ל נוזלים מגופה הקטן. כפי הנראה אילנה סבלה מביצים תקועות בגופה שגרמו לסיבוכים פנימיים.
בזמן שכולנו עצובים ובוכים, כל כך הרבה אילנות כמותה נאכלות מידי יום וזה פשוט בלתי נתפס עבורינו כי אילנה היא נשמה טהורה, יפה וזכה שרק רצתה לחיות, בדיוק כמו כל 220 מיליון התרנגולות שנשחטות למאכל מידי שנה רק בישראל.
כבר מספר חודשים שאנו בחוות החופש מקיימות סיורים מודרכים לקהלים שונים, סיורים בסופי שבוע באופן קבוע, סיורים לבתי ספר ולעיתים גם בשילוב של התנדבות כיתתית, כחלק מהתפיסה הערכית והחזון שלנו, חוות החופש מחבקת אוכלוסיות מוחלשות שונות.
החל מסיורים ייחודיים לפגועי נפש ועד להתנדבות חודשית קבועה של חברים במעון למבוגרים בעלי צרכים מיוחדים, אנו נרגשות לקבל אין סוף עדויות מהמבקרים והמתנדבים כי הם נטענים מהאווירה המרפאת והמרגיעה בחווה.
אין ספק שמפגש אנושי עם דיירי החווה מחזק את האחריות החברתית והמוסרית שלנו הקוראת לקבלה והתחשבות בחלש והשונה. חינוך לחמלה ולכבוד הדדי עבור כל היצורים החיים הוא מסר החרוט על דגלנו, שהרי ללמד ילד לא לדרוך על הזחל, הוא שיעור חשוב לילד, לא פחות מאשר לזחל.
המטרה של חוות החופש היא ליצור חיבור מחודש בין בני אדם לבעלי חיים שניצולים מתעשיות המזון. לקראת חג העצמאות בו משום מה השרשנו את מנהג המנגלים (על האש) נבקש לעורר מחשבה על הקונפליקט החד בין רצוננו בעצמאות וחירות וכל זאת תוך שלילת עצמאותם וחירותם של חברינו לכדור הארץ, בעלי החיים. האם באמת כל חגיגה שלנו חייבת להיות יום האבל והסבל שלהם?
עדית רומנו ומיטל בן ארי, יוזמות מיזם "חוות החופש" | לאתר חוות החופש ולעדכונים יומיים בעמוד הפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
