דוד רפאל: מגמת העיריות - פתיחת פארקי היי-טק
יזם הנדל"ן והבעלים של קבוצת רפאל, דוד רפאל, מסביר מדוע המגמה של כל עיר חזקה כיום היא לפתח בשטחה פארק היי-טק ומה הרווח עבור העירייה, התושבים והיזמים
ישראל היא "סטארט-אפ ניישן". את זה כל ילד בארץ כבר יודע לדקלם בעל-פה. לדברי יזם הנדל"ן דוד רפאל, גם העיריות מודעות לכך שמשתלם מאוד לעודד פיתוח של היי-טק בשטחן. התוצאה - בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של פיתוח פארקי היי-טק למסחר ולתעסוקה בערים חזקות במרכז ובפריפריה.
"כל עיר, שיכולה להרשות לעצמה, מנסה לקדם את התדמית שלה כעיר של יזמות וחדשנות", אומר דוד רפאל. "לכן אנו שומעים לעתים קרובות על תכניות שאפתניות לבניית פארקי היי-טק. בניגוד למה שרבים חושבים, ההצהרות האלה אינן בהכרח בגלל הבחירות המקומיות הקרובות שיערכו באוקטובר ולרוב הן מגובות במעשים".
מצב של Win-Win
קבוצת רפאל נדל"ן, בראשות היזם רפאל דוד, היא חברה ותיקה בתחום, שמחזיקה בניסיון של מעל ל-25 שנה בענף. המומחיות של הקבוצה, מעבר לייזום פרויקטים של פינוי בינוי ותמ"א 38, היא בהקמת פרויקטים של נדל"ן מסחרי מניב ברחבי הארץ. לאחרונה החלה הקבוצה בהקמת סדרה של פרויקטים מסחריים בפארקי היי-טק, תחת המותג "גולדטק רפאל" (Goldtec Refael).
כאמור, כל עיר גדולה בארץ רוצה להתהדר בתארים מפוצצים כמו "מעצמת סייבר" או "חוד החנית בחדשנות". אך האם כל מה שיוצא לערים מסתכם בתדמית נוצצת בלבד? התשובה, בקצרה, היא ממש לא. דוד רפאל מסביר: "הקמת פארקי היי-טק היא מצב של Win-WIn בו כל אחד מהצדדים מרוויח - העירייה, היזם והתושבים".
מי מרוויח?
דוד רפאל משיב: "מצד אחד, היזמים נהנים מפרויקט יציב, חזק וטוב בדמות נדל"ן מסחרי להשכרה או למכירה. במסגרת הפרויקט מוקמים בנייני משרדים, אך לא רק - בדרך כלל מתלווה להם גם בנייה של חנויות שונות שמציעות שירותים לעובדי המקום ולעוברים ושבים באזור. היזמים מרוויחים מפרוייקטים גדולים ומוצלחים. מצד שני, העירייה נהנית לא רק משיפור תדמיתי, אלא גם מכניסה לכיסה סכומי כסף נוספים באמצעות גביית תשלומי הארנונה באזור שבו נבנה הפרויקט. החברות שמגיעות לאזורים אלו משלמות את דמי הארנונה ומעלות את ערך העיר".
ומה עם התושבים?
"תושבי העיר הם המרוויחים הגדולים ביותר בכל הסיפור. פארק ההיי-טק מייצר מקומות עבודה חדשים, ולא רק עבור הסטארט-אפיסטים ושוכרי המשרדים".
לדברי דוד רפאל, הפארק מאכלס לא רק חברות היי-טק, אלא גם משמש עובדים במקצועות חופשיים, כגון: עורכי דין, שמאים, אנשי נדל"ן, רואי חשבון, פסיכולוגים, מטפלים ועוד. הפארק החדש מעניק שירותים חיוניים עבור העסקים ובכך מעלה את ערכה של העיר ומביא ערך רב לתושבים הנהנים מיצירת מקומות עבודה בקרבת הבית.
לצד המשרדים ישנם גם מקומות בילוי כמו בתי קפה, פאבים, ומסעדות, שכמובן משרתים לא רק את עובדי הפארק. התושבים, אם כך, נהנים לא רק מאזור תעסוקה חדש, אלא גם ממקומות בילוי ופנאי בקרבה למקום מגוריהם.
תופעה כלל-ארצית
כיום, תל אביב היא עיר ההיי-טק הגדולה ביותר בארץ. על פי הערכות, אחד מכל שלושה סטארט-אפים פועלים בשטחה וקרוב ל-40 אלף מתושבי העיר מועסקים בחברות אלה. לאחרונה זירת ההיי-טק של תל אביב יוצאת מאזור הנוחות שלה בצפון ומתרחבת גם אל השכונות הדרומיות של העיר, מה שלכל הפחות ישמר את מעמדה בתור המובילה בתחום.
על אף שעוד אין בשטח מתחרים משמעותיים לתל אביב, בשנים האחרונות קיימת מגמה להתחזקות התחרות בין הערים. לדוגמה, כיום באר שבע איננה מתהדרת רק בתואר "בירת הנגב", אלא גם אימצה לעצמה את הכינוי "מרכז הסייבר הלאומי". תרומה גדולה לכך ניתן למצוא במעבר של צה"ל דרומה - מבחינה גיאוגרפית, פארק ההיי-טק של באר שבע ממוקם צמוד לקמפוס הטכנולוגי של צה"ל, בית החולים סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון. שילוב הגורמים הללו עם הקמת הפארק הובילה לתעסוקה בחברות שהיגרו אל העיר.
גם עיר הבירה שלנו, ירושלים, מסרבת להישאר מאחור. ירושלים מעניקה תמריצים לסטארט-אפים ולחברות גדולות בשטחן, כמו כן מפעילה תוכנית מיוחדת לשילוב של אוכלוסיות חלשות כלכלית, כמו חרדים וערבים תושבי העיר, כדי לשלב אותן בזירת ההיי-טק המקומית.
לא רק בערים הגדולות
אך בזמן האחרון פארקי היי-טק אינם נחלת הערים הגדולות בלבד. גם ערים כמו אשדוד, רחובות, חולון וכפר סבא עושות צעדים ראשונים בתחום ופועלות כל אחת מהן כדי להקים פארק היי-טק משלהן, שיקפיץ את הערך והיוקרה של העיר בקרב התושבים והמשקיעים.
אחת הערים שבהן קיים פרויקט כזה הוא רחובות, שם מוקם "גולדטק רחובות". הפרויקט, בעיצוב האדריכל דני קייזר, כולל הקמה של מגדל משרדים להשקעה בגדלים משתנים, החל מ-46 מטרים רבועים. הוא יוקם בפארק הורביץ', במערב העיר, שיהיה בעתיד הפארק הטכנולוגי של רחובות. הפארק נהנה מנגישות גבוהה בשל הקמת מחלף חדש סמוך אליו ובעתיד גם תחנת רכבת, אשר יקצרו באופן משמעותי את זמן הנסיעה למרכז העיר עבור הבאים מראשון לציון, נס ציונה ויבנה. בנוסף, קומת הקרקע של המתחם מיועדת למסחר ויוקמו בו מסעדות, בתי קפה וחנויות שונות.
פארק היי-טק נוסף שעתיד ליהנות מפרויקט "גולדטק רפאל" הוא מתחם הצ'ק פוסט בחיפה. במתחם עתידים לקום שני בנייני משרדים, זאת תוך כדי שילוב של פארקים ושל מקומות פנאי לטובת העובדים במקום. המקום מתאפיין בנגישות תחבורתית גבוהה מאוד: צמוד למנהרות הכרמל, קרוב לכבישים הראשיים 2,4 ו-6 וצמוד למרכז תחבורה חדש שיכלול הקמת רכבל.
עוד פרויקט במסגרת "גולדטק רפאל" ניתן יהיה למצוא בכפר סבא, שבה יוקם פארק עסקים חדש בעיצובו של האדריכל אילן פיבקו. המתחם יכלול שני בנייני משרדים יוקרתיים, כאשר קומת הקרקע תוקדש למסחר. הפארק, שמתפרש על פני 600 דונם ועתיד לספק תעסוקה רבה לתושבי העיר והסביבה, נמצא במזרח העיר סמוך לצירי תנועה מרכזיים: כביש 6 במזרח, מחלף אייל בצפון, מחלף חורשים בדרום וכביש 5504 במערב.
"בשורה התחתונה", מסכם רפאל דוד, "המגמה של הקמת פארקי היי-טק בערים מבוססות מבחינה כלכלית תלך ותתחזק עם הזמן מאחר וכל הצדדים המעורבים בעניין מרוויחים מכך. זוהי בהחלט בשורה לקהל המשקיעים המחפשים אפיקי השקעות חדשות בנדל"ן".
