הצצה ליוקרה
בריכה מתחת למרצפות, חדרי כספות מיוחדות ואקווריום עם מדוזות - אלו הן חלק מהדרישות של עשירי ישראל, שעבדו קשה כל החיים וכעת רוצים לקצור את הפירות בדירה מפנקת במגדל יוקרה. יצאנו לבדוק מה חשוב למי שעובר לגור בדירת פאר מעוצבת במגדלים הכי יוקרתיים בישראל, ומהו הפרויקט שמספק חוויית מגורים של ריזורט במשך 365 ימים בשנה
מי אתם, עשירי ישראל שרוכשים דירות במגדלי היוקרה? "אם אפשר לאפיין את הדיירים שלנו, הם מגיעים מחתך סוציואקונומי גבוה מאוד, אנשים שעבדו קשה כל החיים והגיעו לרגע שהם רוצים ליהנות ולקצור את הפירות", אומרת אלונה אורלנד, מנהלת שיווק ומכירות של חברת בריגה, שבנתה את מגדלי היוקרה Briga Towers בשכונת עיר ימים בנתניה. "מבחינת גילאים, הרוב בני 55-50 ומעלה". העשירים שעוברים למגדלים לרוב עוזבים וילות גדולות, לאחר שהילדים גדלו ועזבו את קן. "הם עוזבים וילות עם מדרגות, גינות שצריך לתחזק", מסבירה אורלנד, "הם כבר לא צריכים את זה".
העשירים שמחפשים את מקום המגורים הבא שלהם מתעניינים בפרויקטים יוקרתיים מאוד, שמבדילים את עצמם על רקע מגדלי המגורים שצצו בשנים האחרונות. "המטרה שלנו היתה להציע חוויית מגורים של ריזורט יוקרתי, 365 ימים בשנה", אומרת אורלנד. "צריך להבין שמדובר בלקוחות שקשה לרגש – הם טיילו בכל מקום, חוו הכל, קשה להפתיע אותם, ואנחנו בכל זאת מחפשים דרך לעשות זאת".
אחד מגורמי המשיכה הגדולים ביותר עבור הדיירים, אומרת אורלנד, הוא קו ראשון אמיתי לים – 300 מטר בלבד מהמים. "המיקום הוא מול רצועת חוף בלתי נגמרת, שגורמת לרוגע ולהתאהבות במקום", היא מספרת. "לא מדובר בפרויקט על הים, אלא ממש קו ראשון לחוף". בין המגדלים עוברת טיילת המחברת את הדיירים ישירות אל החוף. "מעבר לכך", היא מוסיפה, "כל מגדל מציע חוויית מגורים ייחודית: שומר 24 שעות, טרקלין עסקים מפואר, מכון כושר מאובזר, בית כנסת, ספרייה, בריכה אולימפית ובריכה לפעוטות, מיטות צפות בבריכה, אזור הירגעות עם בר, מתקני משחקים, מגרשי טניס, מגרש כדורעף חופים עם חול ים, מיטות שיזוף, סאונה יבשה ורטובה, ועוד".
גם בתוך הדירות עצמן השמיים הם הגבול. "בנינו וילות באוויר – כל אחד הגשים את החלום שלו", מספרת אורלנד. "הגמישות מאוד גדולה כי הכל נעשה על ידנו תחת קורת גג אחת. אחד הדיירים ביקש בריכת מים קרים בחדר מיוחד לעיסוק בספורט. הדייר של הפנטהאוז ביקש סוויטה בשטח של 150 מ"ר. דייר אחר ביקש בריכה מנירוסטה בקומה 33, שהרצפה שלה מתרוממת בלחיצת כפתור ומתחברת לריצוף הבית. ואם הנכדים באים לבקר, אפשר ללחוץ על כפתור שמוריד את מפלס המים לגובה נמוך של 40 ס"מ. היו גם דרישות לחדרי כספות מיוחדות בקונסטרוקציות מסוימות מאוד, וגם אקווריומים שמגיעים לגדלים דמיוניים, כולל אקווריום מיוחד למדוזות".
מיכאל אזולאי מסטודיו אזולאי, שעיצב יחד עם המעצב האחראי דודו כהן את המרחב הציבורי של Briga Towers, אומר כי "לעיצוב יוקרה יש דרישות ברמה משל עצמו". אזולאי מגיע מתחום המלונאות, והוא מספר שהיזמים רצו אווירה של ריזורט אורבני. "הלקוחות מסתובבים כל היום בעולם, אז רצו לתת להם תחושה של בית מלון יוקרתי", הוא מסביר. בנוסף, העיצוב מתייחס למיקום שלו ולהשתלבות במרחב. "המגדלים הם ליד הים, ולכן השתמשנו חומרים טבעיים, עם הרבה צבעוניות", מספר אזולאי. "יצרנו חיבור בין החוץ לפנים".
בניגוד לדעה על חיים בבועה, אורלנד מספרת שגם העשירים במגדלי היוקרה מחפשים חיי קהילה. "גם לקוחות מאוד עשירים ב־Briga Towers הם לא עשירים של 'לראות ולהראות'", היא אומרת. "חשובה להם פרטיות, אך חשובים להם גם חיי קהילה ושכנים איכותיים. הם מארגנים המון פעילות משותפת בעצמם – למשל סדנאות, או ערבי שירה. הם לא באו למגדל יוקרה כדי להתנתק אחד מהשני, אלא להיפך". אל פרויקט הדגל של בריגה, מספרת אורלנד, מגיעים אנשים מכל הארץ. "יש כאן דיירים שיכולים לקנות בלב תל־אביב, אבל מבינים שאפשר לגור במחיר הרבה יותר שפוי, בלי צפיפות, פקקים, בעיות חנייה", היא אומרת. "הם לא רוצים לגור במגדל חדש כאשר מסביב הכל ישן. הם מעדיפים לקבל את היחס הטוב ביותר של עלות מול תועלת. ובשורה התחתונה, כשמגיעים לראות את הפרויקט – פשוט מתאהבים".
