23 שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין: האסיפה הישראלית שמובילה תיקון ושינוי חברתי

כמו בכל שנה מאז נובמבר 1995, הטמפרטורה היורדת לאיטה ועלי השלכת לא רק מבשרים על הסתיו הקרוב, אלא מחזירים לתודעה את אחת הטראומות הגדולות ביותר שידעה ישראל, רצח ראש הממשלה יצחק רבין. במבט לאחור, נדמה שאותו ערב לא היה נקודת השיא במחלוקת בין פלגי החברה הישראלית - אלא רק קו השבר, כאשר מאז המשיכו ה"שבטים", כפי שהגדיר זאת הנשיא ראובן ריבלין, להתרחק זה מזה, והשיח הציבורי נעשה אלים משנה לשנה.

בשנים האחרונות נפגשים השבטים השונים ביום הרצח לשוחח. חברי הקואליציה "זוכרים את הרצח - נאבקים על הדמוקרטיה" מסבירים את חשיבות המהלך: "המפגש בין הציבורים השונים יכול להיות מאוד טכני, הדיבור הקיים כרגע אינו מספיק עמוק", אומר יאיר שחל, מזכ"ל תנועת בני עקיבא. "מדובר בציבורים שונים בחברה הישראלית שלא בהכרח נפגשים, חלקם אולי נפגשים על האוטובוס, בתור לקופת החולים וחלקם חיים בקרב בני הציבור שלהם בלבד", מוסיף ניסים שלם, מזכ"ל תנועת הנוער הלאומי - בית"ר.

שרה רוזנפלד, ששכלה את בנה בפיגוע בבקעה, חברה במועצה המייעצת של האסיפה הישראלית מודה שגם לה המפגש הזה לא מתרחש באופן טבעי ביומיום. "אני, שמתוקף נסיבות חיי שמתי לעצמי למטרה בחיים את המפגש בחיבורים בין השבטים, מתקשה לעשות את זה ביומיום. הפעם היחידה שזה מצליח לקרות, היא במפגשים היזומים הללו".

רוזנפלד מוסיפה כי "באופן לא מכוון אנחנו מתחנכים לפחד מהשונה, במיוחד בין אוכלוסיות שונות. גם אנשים שמלמדים את ילדיהם על ערכי הסובלנות מושפעים מסטיגמות. מציאות החיים בישראל מזמנת בכל כמה זמן אירוע שמלבה בקלות את הפחדים והשונוּת וגורם לכל אחד להתבצר במקום ששומר עליו כביכול. אם נבחן את הפיגוע בברקן למשל, הם קראו לזה 'אי של שלום ושיתוף פעולה' ובסוף קרה מה שקרה ועל אף שמה שאותו אדם עשה לא מייצג ציבור שלם, ברגע שיש פיגוע כל הפחדים הקמאיים של כולם מתעוררים. זה עניין הישרדותי שמלמד אותנו לפחד ממי שלא חושב כמונו, ממי שלא אוהב או אפילו שונא אותנו. זה נורא קשה לחבר בנסיבות כאלה, קשה לחבר גם אנשים שונים מאותה עדה מאותו אורח חיים. אני מטפלת זוגית במקצועי ואני רואה איך אפילו על החיבור הזוגי קשה לשמור".

(צילום: קואליציית "זוכרים את הרצח - נאבקים על הדמוקרטיה")

"הפילוג שאנו רואים כיום, המלים הקשות שאנו מרשים לעצמנו לומר בקלות רבה מדי - משתקים את ישראל", אומר נפתלי דרעי, מזכ"ל מועצת תנועות הנוער. "המדינה שהוקמה, בניגוד לכל הסיכויים, כהגשמה כמעט בלתי אפשרית של חלום אוטופי - עלולה להיגרר לאחור. כל מי שעיניו בראשו יודע שאם יש סכנה קיומית למדינת ישראל זאת הסכנה הפנימית".

פסח האוספטר, רכז תנועת דרור ישראל מסכים, "רצח רבין הוא רעידת אדמה וטראומה שממשיכה לזעזע את חיינו והשיח המקוטב והאלים שאנחנו עדים לו, לא רק מוכיח שאנחנו בעיצומה של רעידת האדמה חברתית אלא ששיח זה יכול להפוך חלילה לאיום אסטרטגי למדינתנו".

כולם מוזמנים למפגש - שמזכיר לנו מי אנחנו באמת

בקואליציית "זוכרים את הרצח. נאבקים על הדמוקרטיה", שאותה מובילות תנועות הנוער השונות יחד עם מרכז רבין, בשיתוף קק"ל וגורמים נוספים, מזהים את הסכנה הזו הנובעת מהקרע שבתוכנו. נדמה שכל אחד מאתנו חי בבועה, הכוללת רק אנשים דומים לו: החילונים אינם מתערבבים עם הדתיים, השמאלנים והימנים מתרחקים ועל מפגש בין ערבים ליהודים כשווים זה לזה כמעט אין מה לדבר. לכן, החליטו בקואליציה שיום הזיכרון הממלכתי לרצח רבין, שיחול בשבוע הבא, הוא הזדמנות טובה ליצור סדרת אירועים בכל חלקי הארץ, כאשר כל הישראלים מוזמנים להשתתף – ולהכיר מחדש זה את זה.

זו השנה השלישית שבה מתקיימת "אסיפה ישראלית" - סדרת מפגשים, גם בכיכר רבין וגם ברחבי הארץ, המושכת אלפי ישראלים מכל קצוות הקשת כדי לדון בסוגיות הבוערות ביותר שעל סדר היום של החברה הישראלית. מי שהשתתפו במפגשים בשנים קודמות מדווחים על התרגשות גדולה של כל הצדדים ועל השמחה - שעוררה הידיעה המחודשת שאנחנו יכולים לדבר זה עם זה, ולחיות יחד.

לזכור את הרצח - ולהביט קדימה בתקווה

"אסיפה ישראלית ממשיכה את דרכו ואת חזונו של יצחק - לקיים שיח פתוח בחברה הישראלית, שיח שבלעדיו לא תהיה לנו תקומה כמדינה יהודית ודמוקרטית", אומרת דליה רבין, בתו של רבין ז"ל ואחת מאנשי הציבור הרבים שלוקחים חלק בוועדה הציבורית המייעצת של האסיפה הישראלית. "אני מקווה שאסיפה ישראלית תהיה בכל עיר בישראל. זו התקווה שלנו", היא אומרת. לדבריה, "תנועות הנוער, שלקחו את הלפיד וקיימו את העצרות, החליטו שאין טוב מהמפגש הזה כדי לציין את חזונו של יצחק רבין 23 שנים לאחר הרצח. כולנו זוכרים את הלילה ההוא ומסתכלים קדימה בתקווה לעתיד טוב, פתוח ואוהב יותר במדינה שלנו".

"אסיפה ישראלית היא הזדמנות לשנות את השיח, להסתכל אחד לשני בעיניים ולנהל מחלוקות בדרכי שלום, ללמוד לחיות עם מחלוקות ובעיקר לחזק את הדמוקרטיה הצעירה. יום הזיכרון לרצח יכול להפוך דרך האסיפה ליום של ריפוי ולצד הכאב, יש בו גם תקווה", אומר פסח האוספטר.

"לקבל את השוני בינינו - ולהמשיך הלאה"

"קנאים וקיצוניים מנסים להשליט שיח מקוטב של ניגודים ועוינות", אומר הסופר והעיתונאי נזיר מג'לי, החבר במועצה המייעצת. "אבל למעשה הרוב בכלל אינו כזה. אנשי האסיפה הישראלית בוחרים בכיוון אחר - לקבל את השוני ואת חילוקי הדעות בינינו ולהמשיך הלאה. כרגע המצב לא טוב וזה דוחף אותנו לעשות יותר כדי לבנות חברה שבה כל אחד יכול להכיל את האחר. כל ציבור ימלא את התפקיד ויישא באחריות - כדי שלא נתדרדר שוב למצב דומה לזה שהיה ערב הרצח".

השנה, יחלו אירועי האסיפה הישראלית ביום חמישי, ט' חשוון, 18 באוקטובר, אז יתקיימו מפגשים בירושלים, חיפה, באר שבע, נצרת עילית ורחובות. ביום הזיכרון הממלכתי, יום ראשון, י"ב בחשוון, 21 באוקטובר, יתקיים האירוע המרכזי בכיכר רבין, עם מאות מעגלי שיח שיתפרשו בכיכר רבין בתל אביב וצפויים למשוך עשרות אלפי ישראלים - אישי ציבור, אזרחים וחניכי תנועות הנוער מכל רחבי הארץ. בין הנושאים שבהם תעסוק האסיפה: מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית, השבת בישראל, היחס למיעוטים ועוד. האירוע יסתיים בטקס נעילה בהשתתפות דוברים ואמנים.

"אנחנו רוצים לחזק את הברית בחברה הישראלית מהמקום העמוק שבו ולתת לכולם את הביטחון שהם יכולים לחשוף את העולם הערכי שאותו הם רוצים להביע, למרות שהוא שונה מהעולם הערכי והרוחני של צד כזה או אחר", אומר יאיר שחל.

"ברמה הבסיסית ביותר, מי שמגיע לאסיפה עושה זאת כי הוא רוצה לעבוד על משהו משותף לכולנו", אומרת יולי תמיר. "באירועים קודמים של האסיפה התרשמתי מכך שהיא מאפשרת לאנשים להגיד דברים שבדרך כלל אין להם מקום לומר אותם, בזמן שאחרים יושבים ומקשיבים. גם אם לא מזדהים זה עם זה - יש כבוד הדדי וקבלה של כולם, שחסרים כל כך בשיח הציבורי הנוכחי".

לפרטים נוספים, אתם מוזמנים לבקר בדף הפייסבוק שלנו - זוכרים את הרצח, נאבקים על הדמוקרטיה