כך הופכות הספריות ממוסדות מיושנים למרכזי חדשנות
בלי לשמור על השקט, בלי להפקיד תיקים ועם הרבה פינות ישיבה משותפות ואמצעים דיגיטליים. הכירו את הספריות שעושות הכל כדי שתרצו להיכנס פנימה
בשיתוף אוניברסיטת אריאל
כשחושבים על בילוי אמיתי, ספריות הן המקום האחרון שעולה לראש: אנחנו מכירים אותן מגיל ילדות, דרך מטלות לימוד בתיכון ועד לאוניברסיטה, ועבור רובנו מדובר במקום שבדרך כלל לא מגיעים אליו מתוך רצון של ממש, אלא מתוך הכרח. התדמית הארכאית שדבקה במוסד הספרייה, קשורה בהרגלים שנאלצנו לסגל לעצמנו בעת ביקור בה: הספרייה היא כמעט תמיד אזור די שומם, שבו כל לחשוש קטן מכעיס את הספרנים, שאסור להכניס אליו תיקים, מזון או שתייה, ובעיקר - מהווה מצבור של ידע לא מאוד נגיש, מקוטלג ומסובך.
ספריית "היהלום השחור", קופנהגן(צילום: Shutterstock)
אלא שבשנים האחרונות חלה מגמה אמיתית של שינוי. ספריות ברחבי העולם הופכות יותר נגישות - גם לציבור הרחב וגם לאוכלוסיות ספציפיות כמו סטודנטים - הן מציעות מגוון של מרחבים לקריאה, ללימוד משותף ולמנוחה, השקט המופתי הוא כבר לא ערך עליון, ובעיקר, הקטלוגים של הידע המוצע בהן עוברים תהליכים נרחבים של דיגיטציה, כך שהם מחייבים סביבות ממוחשבות, ובחלק מהמקרים גם זמינים לקהל הקוראים עד למחשב הביתי.
כמה מהספריות הגדולות והמפורסמות בעולם ממוקמות במבנים חדשים יחסית, וממוקדות במהפך העקרוני של הפיכת המוסד המיושן למרכז של חדשנות אמיתית, מכל הבחינות. ספריית "היהלום השחור" שבקופנהגן, דנמרק, היא למעשה הרחבה למבנה הספרייה הקיים, שנבנתה ממש על קו המים ונפתחה בשנת 1999. תוכלו למצוא בה שורה של מתקנים כמו חנויות ספרים, אולמות מופעים, חללי תצוגה, מסעדות ובתי קפה. בכך הופך המבנה הייחודי הזה, למרכז אמיתי של בילוי תרבותי.
ספריית "האנט" בצפון קרוליינה(צילום: Shutterstock)
דוגמה נוספת היא זו של ספריית "האנט" באוניברסיטת צפון קרוליינה שבארצות הברית. היא מכונה "ספריית העתיד", ומעוצבת בהתאם לנוף הייחודי שבו היא ממוקמת, עם חלונות גדולים והרבה אור טבעי. החללים בתוכה עוצבו כדי להעניק השראה: הם רחבים במיוחד וכוללים אזורי עבודה משותפים, כורסאות צבעוניות וחללי ישיבה מגוונים, סביבות ממוחשבות ואפילו מסכי ענק וחדרי מולטימדיה. גם מבנה הספרייה הציבורית המרכזי בעיר סיאטל שבוושינגטון, נחשב לאחד המרהיבים והחדשניים. הוא הוקם בשנת 2004 ותוכנן על ידי האדריכל ההולנדי רם קולהאס. גם במבנה הזה המורכב הזה, העשוי חלונות וזכוכיות, התאורה הטבעית היא אלמנט מרכזי.
אולם קריאה בספרייה הציבורית המרכזית, סיאטל(צילום: Shutterstock)
את המהפכה הזו אפשר כמובן לראות גם בישראל. הספרייה באוניברסיטת אריאל, שהוקמה לפני שנתיים, היא דוגמה לאופן שבו המגמה של הפיכת ספריות למרכזי חדשנות, באה לידי ביטוי. לא רק המרחבים הפיזיים הפכו חדשניים ומגוונים, והם כוללים פינות ישיבה ואפילו רביצה או איזורי לימוד משותפים. גם העקרונות של התנהלות בתוך הספרייה השתנו לגמרי: הספרייה שמה דגש על דיגיטציה ומציעה גם קטלוג דיגיטלי הנגיש לסטודנטים מהבית. אין בקשות שקט, מותר לנשנש ואפילו מותר להכניס פנימה את התיק.
גם לנו יש. ספריית אוניברסיטת אריאל(צילום: יח"צ)
באופן הזה מצליחים באוניברסיטה להפוך את אחד המקומות הפחות פופולריים בקרב סטודנטים, לאבן שואבת עבורם. בהתאם, הספרייה פועלת בכל יום עד חצות, ובתקופות מבחנים עד אפילו עד השעה 02:00. ומי שמתגעגע לספרייה הישנה? תמיד יכול לבחור להתמקם באיזור ה"שקט", שבו חלים הכללים המסורתיים. "הספרייה הפכה להיות המקום המרכזי שאליו באים הסטודנטים בכל שעות היום", אומר מנכ"ל אוניברסיטת אריאל, יורם שי. "חפצנו, ואני מאמין שגם הצלחנו, להפוך את הספרייה למקום שלא נוגע רק ללימודים ולמטלות, אלא גם להווייה חברתית ותרבותית. את הספרייה הזו אנחנו הוגים ומתכננים כבר עשר שנים, והיא חלק מחזון הקמפוס החדש".
בשיתוף אוניברסיטת אריאל
לפנייה לכתב/ת 
הספרייה באוניברסיטת אריאל
צילום: יח"צ
מומלצים
