"איימו עלי שאם אגיע לבית הספר יהרגו אותי"

בשיתוף רשת אורט

שלוש שנים של חרם מתמשך שכלל הצקות, מכות והתעללות ברשת. זה מה שעבר על נוב אמת בת ה-13.5 מבית שאן כאשר למדה בבית ספר יסודי בעיר עד לפני שנתיים. כיום היא לומדת בכיתה ח' בחטיבת הביניים אורט אמירים בעיר ומדברת בפתיחות על התקופה הקשה אותה עברה במסגרת הרצאותיה לילדים על תופעת הבריונות ברשת, במסגרת פרויקט "שומרי מסך" של רשת אורט.

"הכל התחיל כשהייתי בכיתה ד'" היא משחזרת, "לבית הספר בו למדתי נכנסה תלמידה חדשה ששובצה בכיתה שלי. מהרגע הראשון היא סימנה אותי כאחת שלא באה לה טוב ולאור הדומיננטיות שלה היא החלה ליזום כלפיי חרם כיתתי ובהמשך שכבתי, זאת כאשר לפני כן הייתי ילדה רגילה עם חיי חברה שגרתיים.

"החרם נמשך מכיתה ד' ועד סוף הלימודים בכיתה ו', משך שלוש שנים והוא התבטא בכך שילדים מהכיתה לא דיברו איתי ולא הגיבו אליי והיו אף כאלה שהרביצו לי וקיללו אותי. עם הזמן החרם עבר למדיה ושם הוא התגבר מאוד באמצעות קבוצת הוואטסאפ של הכיתה ודף האינסטגרם שלי שבו ילדים היו מקללים אותי ומאיימים עליי שאשאר בבית ולא אגיע לבית הספר, כי הם יהרגו אותי."

נשמעת תקופה איומה, לאילו תחושות זה גרם לך בזמנו?

"לפני החרם הייתי ילדה מלאת ביטחון ועם הרבה חברות וכתוצאה ממנו נהייתי מאוד סגורה וחוויתי חרדה חברתית. זה הגיע עד לכדי מחשבות אובדניות אבל לשמחתי זה תמיד נשאר רק בגדר מחשבה בלבד."

הסביבה הקרובה אלייך ידעה מה את עוברת?

"כן. ההורים והמורים ידעו על זה וניסו לעזור ולדבר עם התלמידה שהובילה את החרם כלפיי אבל זה לא עזר והחרם כלפיי נמשך כל העת. גם כשביקשתי לעבור לבית ספר אחר, העיריה לא נתנה לי אישור לעבור ונאלצתי להמשיך ולספוג את ההטרדות וההצקות האלו במשך שלוש שנים. בבית הספר הייתה לי בהתחלה חברה שתמכה בי בתקופה הקשה הזו, אבל היא הייתה מחסירה הרבה ימי לימודים כך שלא ראיתי אותה הרבה, ובמשך הזמן היא עברה לצד של המתעללים והפסיקה לדבר איתי.

"על מנת לעבור את התקופה הזאת הייתי מבלה הרבה עם המשפחה ופשוט נשארת בבית, שומעת מוזיקה וקוראת ספרים. חיי חברה כמעט לא היו לי וגם את הפעילות שאהבתי במסגרת תנועת הצופים ביישוב נאלצתי לעזוב עם הזמן כי היו שם תלמידים מבית הספר שהמשיכו להציק ולהטריד גם שם."

סוגרת מעגל

השינוי הגדול, או אם תרצו המעבר מחושך לאור במקרה הזה, התרחש בחייה רק כשסיימה את כיתה ו' ועברה לחטיבת הביניים אורט אמירים, מוסד חינוכי אליו למזלה לא עברה התלמידה שהנהיגה כלפיה את החרם המתמשך. עם הזמן חייה החברתיים של נוב חזרו לשגרה ויש לה חברים וחברות מחטיבת הביניים אשר לא למדו בבית הספר הקודם, וכשהיא נתקלת בתלמידים מהכיתה הקודמת היא פשוט מתעלמת מהם בהפגנתיות.

"זו רק תקופה וזה יעבור". נוב אמת(צילום: ערן משה בוחבוט)

כבר בכיתה ה' הצטרפה נוב לפרויקט שומרי מסך ג'וניור של רשת אורט שפעל גם בבית הספר שלה ומזה 4 שנים היא פעילה בפעילות החינוכית החשובה. "שומרי מסך הוא סוג של סגירת מעגל עבורי", היא אומרת, "אני מעבירה לתלמידים בחטיבת הביניים שיעורים על בריונות ברשת, כיצד היא משפיעה וכיצד ניתן למנוע אותה וכמו כן אני מעבירה הרצאות גם לילדים קטנים יותר בבתי הספר היסודיים במסגרת שומרי מסך ג'וניור."

מניסיונך, מילים יכולות לפגוע יותר ממעשים?

"כן. מילים יכולים להשפיע יותר מדברים מוחשיים ופיזיים, כי הן נוגעות בנפש פנימה."

מה המסר שלך כיום לילדים שלצערנו עוברים בריונות ברשת?

"שזו רק תקופה וזה יעבור ושינסו להתרכז בדברים טובים יותר. אני, למשל, התמקדתי בכל אותן שנות חרם בלימודים וכיום אני תלמידה בכיתת מצוינות בחטיבת ביניים."

תכנית "שומרי מסך", המשותפת ל-Google ואורט ישראל, פועלת לקידום גלישה בטוחה ברשת האינטרנט ובמסגרתה מתגייסים תלמידים למען תלמידים, לסיוע הדדי, הכוונה, תמיכה, ליווי, העלאת מודעות ועוד. כל זאת במטרה להעצים את המשתמשים ולתת להם כלים לצמיחה, מימוש אישי והנאה בסביבת האינטרנט שלהם. התכנית הושקה בישראל לפני כשמונה שנים ופועלת היום ב-15 מדינות ברחבי העולם.

בשיתוף רשת אורט