רוצים שינוי: התעשיינים שפנו לחדשנות יזמית ופרצו גבולות
התעשייה היצרנית בישראל מתמודדת כיום עם לא מעט אתגרים וקשיים. כולם מסכימים כי על מנת לצמוח ולשגשג דרושה גישה חדשה. איך עושים זאת? שוחחנו עם שלושה תעשיינים שפרצו גבולות עם מיזמים חדשניים
כולם הרימו גבה לנוכח הצעד החריג, אבל זילברברג עמד על שלו והביא רוח היי טקית צעירה וחדשנית. מאז הוא לא עוצר - הוא הצעיד קדימה את החברה שעמדה על סף פירוק והפך אותה לאחת מחברות החטיפים המובילות והחדשניות. זילברברג מעיד כי לולא יזמות וחדשנות, החברה לא הייתה מחזיקה מעמד. למרות זאת, הוא מודה שגם הוא, כמו רבים מהתעשיינים בישראל, מתמודד עם לא מעט אתגרים וקשיים.
"הפיתוח בענף המזון יקר מאוד", הוא אומר. "כמו לא מעט מהתעשיינים בישראל, גם אני הרגשתי שהמדינה זנחה אותנו. בשנים האחרונות השוק הישראלי נמצא במצב קשה לתחרות, בייחוד בגלל עלויות הייצור. לכן הצבנו לעצמנו מטרה לפתח מוצרים לא רק לישראל, אלא לכל העולם".
הקשיים והאתגרים עם השוק הישראלי הביאו את זילברברג לחשוב מחוץ לקופסא, לכיוון מוצרים בעלי ערך מוסף. התשובה הייתה בתחום המזון הפונקציונלי, מזון שבתהליך העיבוד שלו נוספו לו מרכיבי תזונה כמו סידן וויטמינים. "ראינו שיש שווקים רבים ופוטנציאל לתחום. הקמנו מחלקת פיתוח גדולה של טכנולוגים, תזונאית, שף ויועץ טרנדים. זיהינו טרנד חזק מאוד בארצות הברית של מזונות שמבוססים על חלבון מן הצומח".
המשימה הייתה לפתח מוצר הנאה מבוסס קטניות. "רצינו לייצר חטיף מהנה אבל הרבה יותר מזין. הבעיה שקשה לעבוד עם קטניות, הן לא ממש טעימות", מסביר זילברברג ומוסיף שאחרי שנה וחצי של עבודה מאומצת הושק בארצות הברית באפריל האחרון בייגלה ראשון מסוגו המבוסס על פרוטאין.
זילברברג טוען שהפיתוח החדש לא היה יוצא אל הפועל בלי זירת יצור מתקדם ברשות החדשנות, גוף שהוקם בינואר 2018 במטרה לחזק את התעשייה היצרנית ולמצב אותה בארץ ובעולם. עד היום תמכה זירת יצור מתקדם בתוכניותיה השונות ביותר מ-500 מפעלים, מאיר בייגל ביניהם. "הגשנו את התוכנית לרשות החדשנות וקיבלנו תקציב מאוד מכובד. לולא הרשות, אני לא בטוח שהייתי הולך על הפרויקט, כי מדובר בסיכון. אין ספק שהרשות נתנה לי מוטיבציה. הגישה שלהם ידידותית, הם מבינים את הבעיות של התעשיינים ואת החשש שלהם להיכנס לתהליכים ביורוקרטיים מסורבלים".
המכינה למו"פ היא תכנית ייחודית שמפעילה הזירה והיא מותאמת לחברות יצרניות ומפעלים שאינם מורגלים במו"פ. התוכנית אורכת בין שלושה לתשעה חודשים ובמסגרתה חובר המפעל למומחה טכנולוגי. המומחה בוחן את רצפת היצור, את הנתונים ואת פוטנציאל החברה ובונה ביחד איתה תוכנית פעולה, בין אם זה שיפור טכנולוגי ובין אם זה פיתוח מוצר חדש, כפי שעשתה חברת "מאיר בייגל".
להכניס צבע (וחדשנות) לחיים
"לא קל לעצור את השגרה ולחשוב על חדשנות. זה מצריך לפנות זמן ומשאבים ולחשוב על מוצרים פורצי דרך", מודה תמי מרקוביץ', סמנכ"לית השיווק של חברת נירלט, שגם היא הצטרפה למכינת המו"פ בפיתוח האיי פיינט שלה.
סביר להניח שגם אתם שמעתם או נתקלתם לאחרונה בפרסומת של מערכת הצביעה החדשנית בשיטת "עשה זאת בעצמך" שפיתחה החברה. הערכה הרב שימושית בנויה ממשאבה המחוברת לשקית צבע ולרולר, המאפשרים צביעה נקייה ונטולת לכלוך. את ההשראה למערכת הצבע המוכנה לשימוש קיבלה החברה מעולמם של רוכבי אופני השטח, שזקוקים לתיק גב קל לנשיאת ציוד אישי ואספקה של מים.
"תהליך הפיתוח התחיל ב-2015", מספרת מרקוביץ'. "רצינו להביא משהו חדש לשוק, לענות על צורך של צרכני העשה זאת בעצמך בעולם הצביעה. במחקרים שעשינו מצאנו שחידוש הבית באמצעות צבע הוא האופציה הזולה ביותר ביחס לרכישת סלון חדש. מצד שני, אנשים נוטים לדחות את צביעת הבית כי זה כרוך בפינוי, בטפטופים ובבלגן. חיפשנו פתרון שייתן מענה שיאפשר לצרכנים לחדש את הבית באופן הכי פשוט וקל".
למרות שלנירלט יש צוות פיתוח משלה, גם היא נעזרה ברשות החדשנות שתמכה וסייעה להם לכל אורך הדרך. "לולא רשות החדשנות, אני לא בטוחה שהיינו נכנסים לתהליך. ידענו שיש פוטנציאל למוצר, אבל הרשות נתנה לנו כלים, תמיכה וליווי, בייחוד בפתיחת השוק לחו"ל".
מה למגדלי דגים ולחדשנות?
כשחיים דובקין השתחרר מיחידה מובחרת בצה"ל, לא היה לו ספק מה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול - להמשיך את המסורת המשפחתית ולהיות דור שני למגדלי דגים בדרום. "אבא ודוד שלי היו חלוצים בתחום בשנות השמונים. אף אחד לא עשה את זה לפני כן", הוא מספר.
דובקין ואחיו הנמרצים ומלאי המוטיבציה נכנסו לעסק וחלמו על היי טק בסביבת התעשייה הלואו טקית. אבל לא היו להם את כל הכלים הדרושים, וגם לא את הזמן הפנוי כדי לפתח את הנושא. הכל השתנה כששני לקוחות סיפרו להם על גוף ממשלתי, שנקרא בעבר המדען הראשי והיום נקרא רשות החדשנות. הם הכתובת למימוש הרעיונות שלך, אמרו לו. "לא ידעתי מי זה המדען הראשי, חשבתי שהם מתעסקים בכלל בחלל", הוא צוחק.
לדובקין לא היה מה להפסיד והוא פנה לרשות החדשנות. אלו הציעו לו להצטרף לתוכנית המכינה למו"פ שתסייע לחברה בתהליכי פיתוח חדשניים. "המכינה ארכה שמונה חודשים במהלכה הקמנו תשתית רעיונית וטכנולוגית למוצר חדש. מומחה טכנולוגי, המאושר על ידי הרשות, הגיע למפעל ויחד איתו התחלנו לבנות תהליכים נכונים של מחקר ופיתוח. הוא העלה כיוונים לשירותים ומוצרים חדשניים שאנחנו יכולים להתרחב אליהם, שלא חשבנו עליהם, כמו טכנולוגיית מזון, וטרינר צמוד, תזונאית, טעימות ושאלונים. זה היה ממש כמו מחקר אקדמי. שיפרנו כל הזמן עד שהגענו למוצר הסופי".
המוצר הסופי, שייצא בחודשיים הקרובים לשוק הוא נקניקיות דגים. "ילדים נרתעים מהטעמים העזים של הדגים", אומר דובקין. "אנחנו פיתחנו נקניקיות מדגים איכותיים עם כל המרכיבים התזונתיים החשובים. הרעיון היה לייצר נקניקיות עם טעם ניטרלי שילדים יאהבו בדיוק כמו נקניקיות עוף. המוצר נשמע אולי טריוויאלי אבל כשהצגנו אותו, אמרו לנו שאנחנו ממציאים את הגלגל". הפרויקט המוצלח פתח את התיאבון, מודה דובקין. "אני מאמין שבשנה הקרובה ניגש לפרויקט חדש", הוא מספר בהתרגשות.
"חברה שלא תפנה לכיוון של מו"פ וחדשנות, לא תוכל לשרוד"
האתגר הגדול ביותר של זירת החדשנות, מעידה ד"ר מלכה ניר, ראש זירת יצור מתקדם, הוא לגייס את התעשיינים, שמתקשים להאמין שהמדינה מוכנה לסייע להם לקיים בישראל חברה תעשייתית מצליחה ברמה בינלאומית. "הם איבדו את האמון, אבל הם בכל זאת רוצים לקחת את הסיכון במו"פ ופיתוח חדשנות. לשם כך הם זקוקים לשותף מקצועי, כמו רשות החדשנות, אשר מוכן להשקיע כסף ולקחת איתם את הסיכון".
רשות החדשנות מסייעת לתעשיינים בכל רחבי הארץ, אופרטיבית וגם כספית, בעדיפות למפעלים הממוקמים באזור פיתוח א'. "רוב החברות עסוקות בניהול היומיום של המפעל, ולא מצליחות לקדם מחקר ופיתוח", מציינת ד"ר ניר. "בעזרת המכינה למו"פ אנחנו מעודדים תעשיינים לפתח טכנולוגיה חדשנית, שתיתן להם יתרון תחרותי בארץ ובעולם ותעלה את הפריון שלהם. בסופו של דבר, חברה שלא תפנה לכיוון של מו"פ וחדשנות, לא תוכל לשרוד".
חברות ומפעלים המעוניינים בסיוע ובהדרכה באופן הגשת הבקשה עם זירת ייצור מתקדם, יכולים ליצור קשר באתר >>
בדוא"ל: mfg@innovationisrael.org.il או בטלפון: 03-7157938
