מהפכת החלפת מפרק ירך – אשפוז יום בגישה עליונה חדשה

ניתוח החלפת מפרק הירך הוא אחד הניתוחים האורתופדיים הנפוצים בעולם. הוא מתבצע באופן שגרתי מאז תחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת וארגון הבריאות העולמי הכתיר אותו כאחד מארבע הפרוצדורות הניתוחיות שתורמות ביותר לשיפור איכות החיים של המטופלים.

הדרישה והצורך בניתוחים אלה הולך ועולה לאורך השנים וב-20 השנים האחרונות יותר מאשר הכפילה את עצמה, כשהצפי הוא להכפלה נוספת במהלך העשור הבא. יש שלוש סיבות עיקריות לביקוש העצום לניתוח.

אוכלוסיית העולם מזדקנת. תוחלת החיים עולה, יותר ויותר אנשים מגיעים לשלב שבו יש צורך ממשי בהחלפת ירך

אוכלוסיית העולם הופכת כבדה יותר. ההשמנה היא מגפה עולמית והאוכלוסייה עולה יותר ויותר במשקל, מה שמשפיע על המפרקים ועל הצורך בהחלפתם.

האוכלוסייה המבוגרת פעילה יותר. לאוכלוסייה, גם המבוגרת, יש צורך לחזור לאורח חיים פעיל. סבא וסבתא הם כבר לא הסטריאוטיפ של זקנים שיושבים וסורגים מול הטלוויזיה, אלא אנשים שרוצים לטייל, לבצע פעילות גופנית, לבלות, לצאת מהבית ולקיים שגרה פעילה.

יחד עם זאת, לצד הביקוש ההולך וגובר לניתוח, המשאבים והתשתיות לא צומחים באותו קצב, במיוחד בארץ. בתי חולים, מיטות אישפוז ותשתיות למתן מענה לצורך, לוקות בחסר, וסוגייה זאת עתידה רק להחמיר. גם עובדה זאת מאתגרת את הצוותים הרפואיים לחפש דרכים מועילות יותר בטיפול ושיטות ניתוח המאפשרות החלמה מהירה יותר, שיקום קצר.

(צילום: shutterstock)

איך התבצעו ניתוחי החלפת ירך עד כה?

אנו יודעים כי בשנים האחרונות קיימת העדפה גורפת ונטייה לגישה כירורגית מינימליסטית ככל שניתן וגם בניתוחי החלפת מפרק ירך אנו יודעים שככל שהגישה יותר זעירה וזהירה, כך השיקום מהיר וקל יותר, פחות כאבים, פחות דימומים, פחות ימי אישפוז ופחות סיבוכים.

עד כה ניתוחי החלפת מפרק ירך התאפיינו בשתי גישות ניתוחיות עיקריות - גישה אחורית וגישה קדמית, כשלכל אחת מהן היו יתרונות וחסרונות. בחמש-שש השנים האחרונות, הגישה הקדמית זכתה להתעניינות בקרב הדור החדש של המנתחים שהאמינו שהגישה הזאת מעניקה יתרונות מסויימים על פני הגישות האחרות.

אבל למעשה, בכל הטכניקות הניתוחיות הקיימות דרכי הגישה למפרק עוברות בקרבת כלי דם ועצבים החשובים לתפקוד הגפה ובידיים מיומנות של מנתח מנוסה אינם חושפות את המטופלים לסיכונים משמעותיים. אך עדיין בהיבט בטיחותי, אין הוכחות חותכות של יתרונותיה של גישה אחת על פני השניה. לראשונה בארץ - מהפכה של ממש בניתוחי

החלפת מפרק ירך - בגישה עליונה

עולם האורתופדיה בכלל, והחלפות הירך בפרט, המשיכו לחפש שיטה שתיתן מענה מיטבי למטופלים ותאפשר גישה ישירה למפרק – לא מלפנים ולא מאחור. לראשונה בארץ, מתבצע הליך של החלפת מפרק ירך בשיטה זעיר-פולשנית ובגישה עליונה (Superior Approach SuperPath) המאפשרת גישה למפרק ישירות מעליו, ללא התקרבות לכלי דם ועצבים הנמצאים בסמוך לקופסית הקדמית ואחורית של המפרק. גישה זו מצטיינת גם בהימנעות מפגיעה או ניתוק של שרירים העוטפים ומפעילים את המפרק.

המשמעות היא ניתוח קל יותר, קצר יותר ומופחת משמעותית סיכונים של הגישות הקודמות.

החיסרון - הניתוח מצריך מיומנות גבוהה של מנתח מנוסה ומכשור יעודי שמסיע לבצע את הניתוח המשמר.

ההשלכות של הגישה העליונה לא פחות ממהפכניות!

אשפוזים קצרים במיוחד. אם בעבר (ובחלק מהמקומות גם היום) אישפוז ממוצע אחרי הליך החלפת ירך עמד על כ-3 שבועות שהתחלקו בין מספר ימים במחלקה כירורגית ועוד תקופה במחלקה שיקומית, עכשיו מדובר על מהפכה אמיתית. בגישה העליונה, מדובר בניתוח שמתבצע באישפוז יום או באישפוז קצר מ-24 שעות. שעות בודדות בחלוף השפעת ההרדמה מטופלים מתחילים להתנייד בתוך המחלקה, תוך כדי דריכה מלאה על הרגל המנותחת וכבר בשלב זה חוזרים לעצמאות והתניידות שמאפשרת תפקוד טוב, לעתים אף יותר טוב מלפני הניתוח. בשלב זה המטופלים עצמם מבקשים להשתחרר הביתה כי לא מרגישים צורך להישאר בבית החולים, והניתוח הופך להיות ניתוח אמבולטורי שאינו מצריך, ברוב המקרים, אישפוז ממושך.

האישפוז הקצר לא רק משחרר מיטות אישפוז חיוניות, אלא גם מצמצם סכנת חשיפה לזיהומים, סיכון ממשי שכל יום אישפוז במוסד רפואי מגביר אותו בכאחוז וחצי, גורר התארכות נוספת של האישפוז ב-10 ימים בממוצע ומהווה סכנה אמיתית ומוחשית למטופלים.

התאוששות מהירה. גם אנשים מבוגרים מאד שטרם הניתוח לא יכלו ללכת ללא עזרת קביים או כיסא גלגלים, מסוגלים לדרוך על הרגל אחרי 2-3 שעות מהניתוח, כשרף הכאב הוא מינימלי. המטופל חוזר לתפקוד באופן מיידי ומסוגל לטפל בעצמו ולהיות עצמאי אחרי הניתוח, להתקלח, להכין לעצמו שתיה, ארוחה קלה. .

כמעט ללא כאבים. בגלל שלא מנתקים אף שריר חיוני בדרך, אין מתן דם, או דימומים משמעותיים, ההתאוששות דורשת לכל היותר שיכוך כאבים ברמה של אקמול או אופטלגין, לפי צורך וללא מתן משככי כאבים חזקים יותר.

אין צורך בשיקום ממושך. ההחלמה מתבצעת בין כתלי הבית ללא צורך באישפוז במוסד שיקומי, עם חזרה לשגרה ולתפקוד מלא תוך 4-6 שבועות מהניתוח כשניכר שיפור משמעותי כבר בימים הראשונים שלאחר הניתוח.

מתי צריך לבצע ניתוח החלפת מפרק ירך?

מועמדים מתאימים לביצוע החלפת מפרק ירך הם מי שמתמודד עם סבל ממושך. לרוב, מדובר בשחיקה על רקע בלאי טבעי הנובע מגיל, ממשקל ומאורח חיים. ל-90% מבני השישים ומעלה יש סימנים של שחיקת סחוס כזו או אחרת. כשהשחיקה מגיעה לנזק ממשי למפרק ולפגיעה משמעותית בתפקוד אשר כוללת כאבים קשים, הגבלה בהליכה, נטילת משככי כאבים (שמפסיקים לעזור או עוזרים רק באופן מוגבל). כשהטיפול השמרני לא מועיל יותר או לא מספיק, מומלץ להגיע לייעוץ ולבדוק אפשרות והתאמה להשתלת מפרק ירך.

אין מגבלת גיל לניתוח וניתן לבצע אותו בכפוף למצבו האינדיבידואלי של המטופל. בגלל שמדובר בניתוח זעיר-פולשני, ללא אובדן דם, בפרוצדורה מהירה וללא ניתוק שרירים או נזק לרקמות הסובבות, גם מטופלים עם מחלות רקע ומצבים בריאותיים מורכבים יכולים במקרים רבים לעבור אותו כשרמת הסיכון נמוכה מאד וההחלמה מהירה ומפתיעה אפילו בקלות.

4 מתוך 5 אנשים לא יודעים כמה זה זמין וקל

רוב האנשים פוחדים מאד מניתוח החלפת מפרק ירך ודוחים אותו, תוך שהם סובלים מכאבים, מנטילת משככי כאבים לאורך זמן כולל ההשלכות הבריאותיות שלהם, מאיכות חיים ירודה, מהגבלה בתנועה ומוותרים על ניהול אורח חיים פעיל ותקין.

החשש מהניתוח מבוסס פעמים רבות על סטיגמות ישנות ומחוסר ידע והיכרות עם הטכניקות הניתוחיות והטכנולוגיות החדשות.

יש לנו הפתעות משמחות ובשורות אופטימיות למטופלים, עם מהפכה אמיתית ששינתה את פני התחום. המשמעות היא שאנשים יכולים לשפר במהירות ובקלות את איכות החיים, את התפקוד, את העצמאות, לחזור לטייל, לעסוק בפעילות גופנית ובתחביבים ולנהל חיים עשירים ומלאים, ללא מגבלה וללא כאב.

הכותב: ד"ר ואדים בנקוביץ, מנהל היחידה להשתלות מפרקים במרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה" ומייסד מרכז יונתן - המרכז הישראלי לבריאות המפרק והגב