למצוא בים את הסטארט אפ הבא
ישראל היא אומת הסטארט אפ כמעט בכל תחום אפשרי, אבל תחום אחד נשאר לא מפותח דיו - הטכנולוגיה הימית. כל זה משתנה עכשיו עם כמה מהפיתוחים המלהיבים ופורצי הדרך בתחום. הכירו את הדור הבא של עולם היזמות
בשיתוף ביה"ס למדעי הים ע"ש לאון צ'רני - אוניברסיטת חיפה
כשבעים אחוזים משטח כדור הארץ הם מים, כ-80 אחוזים מהמסחר העולמי מתנהל בים, והכלכלה מבוססת האוקיינוסים מייצרת שירותים ומוצרים בהיקף של 3 טריליון דולר מדי שנה. למרות הנתונים המרשימים, עולם החדשנות והסטארט אפים עדיין לא מנצל במלואו את המשאב האדיר. בהשוואה למספר הסטארט אפים בענפים אחרים, הטכנולוגיה הימית נמצאת עדיין בראשית דרכה, בייחוד בישראל.
אבל לאחרונה המצב משתנה. יותר חברות ויזמים מעזים לצלול למים העמוקים - תרתי משמע - ולהציע פתרונות חדשניים במרחב הימי. אליהם מצטרפים גם המשקיעים שמבינים את הפוטנציאל הבלתי מנוצל של הימים והאוקיינוסים.
ד"ר תמר לוטן, ראש החוג לביולוגיה ימית בבית הספר למדעי הים על שם צ'רני באוניברסיטת חיפה, היא אחת החלוצות בתחום הסטארט אפ הימי. אחרי שסיימה את הדוקטורט שלה בגנטיקה ובביוכימיה במכון ויצמן, השלימה פוסט דוקטורט באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת דיוויס בקליפורניה, ופרסמה מחקרים בכתבי עת מדעיים מרכזיים, היא עזבה את עולם האקדמיה לטובת הקמת שני סטארט אפים מצליחים בתחומי הביו טק.
"לכל אורך הקריירה המדעית שלי עסקתי במדע בסיסי. לא התעניינתי בביו טכנולוגיה", היא מסבירה את המעבר מהאקדמיה לעולם היזמות. "כשעשיתי פוסט דוקטורט בקליפורניה, אמרו לי באוניברסיטה שלעבודה הבסיסית שאני עושה יש השפעות ביו טכנולוגיות, אז החלטתי לעשות הפסקה ולברר את העניין".
נידריה טכנולוגיות היה הסטארט אפ הראשון שהקימה ד"ר לוטן עם בן זוגה, ד"ר עמית לוטן, בסוף שנות התשעים והוא היה מבוסס על מחקרה המדעי על קבוצת בעלי החיים הצורבים. "זוהי אחת המערכות הרב גוניות שיש היום בים. יש למעלה מ-11 אלף מינים של צורבים שאנחנו מכירים, בין היתר מדוזות, אלמוגים ושושנות ים. אנחנו מנסים להבין את הדרך שבה הם מתפתחים ואת מערכת הצריבה שלהם".
אחת התופעות המרתקות בעולם התת ימי שהעסיק את ד"ר לוטן קשור לדג חמוד אחד שמוכר כמעט בכל בית בישראל - נמו. "זהו דג מסוג שושנון ובכל פעם שהוא נתקל בסכנה או שהוא נבהל, הוא מתחבא תחת זרועותיה של שושנת ים שיש לה מנגנון צריבה כמו של מדוזה. רצינו להבין את המנגנון הזה ולנסות לפתח מוצר שמונע צריבות של מדוזות", היא מספרת.
בשנת 2000 השיקה החברה בארצות הברית ובישראל את קרם ההגנה Safe Sea, שמספק הגנה משולבת מפני צריבת מדוזות ושמש. התכשיר עבר ניסויים קליניים ואושר לשימוש על ידי ה-FDA והרשויות האירופיות. כיום הוא בשימוש בלמעלה מעשרים מדינות ומשתמשים בו רוחצים בים וגם שחיינים מקצועיים.
ד"ר לוטן המשיכה לחקור בלהט את קבוצת הצורבים, והמשיכה לסטארט אפ השני שלה, NanoCyte Inc. החברה פיתחה מזרקים ביולוגיים על ידי שימוש במנגנון ההזרקה של קבוצת הצורבים הימיים למתן תרופות דרך העור. "מנגנון הצריבה הוא אחד המנגנונים המופלאים והמתוחכמים בטבע. מייצרים אותם יצורים בני 700 מיליון שנים, שיש להם מערכת תאית בעלת מזרקים מיקרוסקופיים. כשהצורבים, כמו המדוזות, מזהים גוף חי שזז הם מפעילים את המזרק והמחט משתחררת בתאוצה של חמש מיליון ג'י, זו תאוצה אדירה הדומה לירי של כדור. אחרי שהבנו איך למנוע את ההפעלה של מנגנוני הצריבה, פיתחנו מחטים מיקרוסקופיות לא חודרניות שאיתן ניתן להזריק חומרים דרך העור לבני אדם".
ד"ר לוטן ניהלה את החברה במשך עשור ומאחוריה לא פחות מעשרים פטנטים רשומים. אחרי עשייה יזמית ארוכה ופורה היא עשתה מהלך לא מקובל וחזרה לאקדמיה. מבחינתה, היא אומרת, אין כאן שום דבר יוצא דופן - מדובר בסטארט אפ לכל דבר.
"פרופ' צבי בן אברהם, שייסד ב-2007 את בית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, שאל אם אני מוכנה לעזור להקים את החוג לביולוגיה ימית. הרעיון שלו היה שכל מה שקשור ללימודי הים יהיה תחת קורת גג אחת. מקום רב תחומי שבו מדעי הרוח יכולים לפגוש את מדעי הטבע ומדעי החברה. הבנתי שיש פה הזדמנות לעשות סטארט אפ אקדמי".
כיום ד"ר לוטן ממשיכה את מחקרה בקבוצת הצורבים ומובילה בין היתר קבוצת מחקר שלומדת את הנחילים ואת הפריחות של המדוזה. כמי שניהלה קריירה יוצאת דופן בין התעשייה לאקדמיה, היא מכירה בחשיבותה של ההכנה לחיים מחוץ לאקדמיה ומעבירה בבית הספר קורס ייעודי לשילוב בתעשייה.
במה שונה עולם הסטארט אפ מהמחקר האקדמי?
"יש הבדל גדול. במחקר אקדמי אני חוקרת מנגנון, שואלת שאלות וכל דבר שאני מגלה הוא רלוונטי למדע. בחברה לא כל דבר שאתה מגלה הוא רלוונטי. הפוקוס הוא על המוצר הסופי. בחברה ביו טכנולוגית אתה ממוקד יותר ויש לחץ, השעון מתקתק והכסף עלול להיגמר. תהליך גיוס הכספים הוא מורכב ומאוד מעניין, אבל צריך לעשות אותו נכון".
לפזר את מסך הערפל
תחומי המחקר במדעי הים הם רבים ומגוונים אך יש להם אתגר משותף - הם מחייבים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות אשר מותאמות ספציפית לסביבה הימית - סביבה שונה לחלוטין מזו שביבשה ובאוויר, בין היתר כי אין אפשרות לקיים בה תקשורת ניווט וחקר חזותי בשל הפרעות אופטיות, שדומות באופיין לתנאי ערפל ואובך בעוצמה גבוהה, בתוספת עיוותי צבעים.
חברת SeaErra הישראלית היא אחת הבולטות שמנסות לפצח את אתגר הראייה המשובשת מתחת למים, והיא מפתחת בשנים האחרונות אלגוריתמים למערכות ראייה לצוללים, רובוטים ורכבים תת ימיים המשמשים למגוון תחומים בשוק העסקי ובשוק הפרטי. "תחום הראייה הממוחשבת מאוד פופולרי מחוץ למים. לעומת זאת, בתוך המים התחום עדיין לא קיבל את תשומת הלב הראויה, למרות שזוהי טכנולוגיה שרלוונטית למגוון רב של תחומים כגון חוות דגים, בנייה במים וגם בריכות שחייה", אומרת ד"ר טלי טרייביץ', ראש המעבדה לדימות תת ימי בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, שהקימה את חברת SeaErra יחד עם חברת כרמל – החברה הכלכלית של אוניברסיטת חיפה (במימון קרן כרמל אינוביישנס).
"הים הוא ענק והמים משנים את איך שהדברים נראים. האלגוריתמים שאנחנו מפתחים מאפשרים לראות רחוק יותר, לפחות פי ארבעה, ולשחזר צבעים. אנחנו קוראים לזה 'לרוקן את הים'. אנחנו רוצים להראות סצנה בתוך הים כאילו אין מים".
רובוטים אוטונומיים הם אחד הנושאים המסעירים כיום בתחום הטכנולוגיה הימית, מעידה ד"ר טרייביץ. "ללא הרובוטים לא תהיה אפשרות למפות את הים. אבל הים הוא מאוד גדול, כל יום עבודה הוא מאד יקר ובגלל הראות המוגבלתהתוצאה היא בדרך כלל אזורי מיפוי קטנים יחסית. הטכנולוגיות החדשות שאנחנו מפתחים עכשיו מנסות להאיץ את התהליך. הרובוטים ינווטו את עצמם באמצעות המצלמות ויעשו מיפוי אוטונומי של השטח. הבעיה היא שהמים חוסמים סיגנלים. אין GPS בתוך הים וגם לא Wifi. בנוסף, מרבית הטכנולוגיות המשמשות לשיפור ראייה בערפל מעל האדמה אינן פועלות מתחת למים, לכן המידע מהמצלמות שלנו הוא קריטי למיפוי".
.jpg "\"רובוטים אוטונומיים היא אחד הנושאים המסעירים כיום בתחום הטכנולוגיה הימית\". ד\"ר טלי טרייביץ בפעולה. (צילום: Marine Technologies)")
להבין איך הים עובד
לרובוטים האוטונומיים ולמצלמות התת ימיות, מצטרפים עוד שני שחקני חיזוק משמעותיים בכל מה שקשור לטכנולוגיות הימיות - רחפנים ולוויינים.
"לוויינים לחקר הים היו בשימוש קבוע כבר בשנות ה-80, אבל מדובר בטכנולוגיה שמתפתחת בצעדי ענק והמידע שמתקבל מהם הוא ברזולוציות יותר ויותר גבוהות", מסביר ד"ר יואב להן מהחוג למדעים גיאו ימיים בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה.
אחד המחקרים המלהיבים שמבוסס על לוויינים ושלהם שותף ד"ר להן הוא תיעוד וירוסים ואצות בים. "האצות יוצרות פריחות שמעניקות צבע ירוק למים. בזכות נתוני לוויין הצלחנו לתעד מקרים בהם וירוסים גורמים למקרי מוות של הפריחות האלו".
"גם השכבה הדקיקה המפרידה בין הים והאטמוספרה, שעובייה פחות ממילימיטר, היא עולם ומלואו של וירוסים וחיידקים, אשר המדענים חוקרים באמצעים אופטיים מתקדמים. "אנחנו מנסים להבין את השכבה הזאת ולפתח שיטות לדגום אותה. זוהי שכבה עשירה בחומר אורגני וכנראה גם במיקרו-פלסטיק שכיום לא יודעים לאן הוא מגיע בסופו של דבר".
"הרחפנים, לעומת הלוויינים, עושים את צעדיהם הראשונים בחקר הים, אבל גם במקרה הזה מדובר בטכנולוגיה שמתפתחת בצעדים משמעותיים. "במחקר שאנחנו עושים באוניברסיטה אנחנו משתמשים ברחפנים כדי לנסות לעקוב אחרי נחילים של מדוזות. אנחנו ממפים את גודל הנחילים ואת קצבי ההתקדמות שלהם, ומנסים להבין איך הם תלויים בזרמי הים וביכולת השחייה של המדוזות. הרחפנים מסייעים לנו למפות את המרחב ולהבין איך הנחיל נראה".
מה תפקידן של הטכנולוגיה הימית בחקר הים?
"אנחנו רוצים לדעת ולהבין מה קורה בים. הטכנולוגיה הימית, בייחוד הלוויינים והרחפנים, מלמדת אותנו איך השתנתה המערכת האקולוגית במאה השנה האחרונות. יש אינספור מדידות, הן נעשות באופן עצמאי וקשה לאגד את המידע. לכן אנחנו מפתחים היום בשיתוף החוג למערכות מידע כלים שיאפשרו לעשות אינטגרציה. המידע קיים אבל הוא לא מנוצל בצורה מספקת, בין היתר בגלל העושר והגודש. המטרה בסופו של דבר היא להבין איך המערכת הימית פועלת".
"בעשרים השנים האחרונות ישנה עלייה משמעותית בכל העולם בפיתוח מיזמים וחברות שונות הקשורות בחקר הים", מוסיפה פרופ' אילנה ברמן-פרנק, ראש בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה. לדבריה, הים ובמיוחד הים העמוק, מכיל שפע של משאבים חיוניים אולם עד כה כ-80% מהאוקיאנוסים כלל לא נחקרו.
ברמן-פרנק מציינת כי בשלב זה הנסתר בוודאי עולה על הגלוי. ההתקדמות המדעית והטכנולוגית של השנים האחרונות, שכוללת יכולות זיהוי ואיפיון המערכת הימית על כל היבטיה, כמו גם יכולות להגיע לים העמוק על ידי רובוטים וצוללות בלתי מאויישות מאפשרות בשנים האחרונות לחקור לעומק את הים העמוק ויש חברות רבות שמבינות שזהו המקום שמאפשר פריצות דרך אמיתיות.
"הים מכיל שפע של משאבים מכל הסוגים: אנחנו מכירים כמובן את משאבי האנרגיה כמו גז ונפט, אבל יש מינראלים נדירים ויקרים שנמצאים מתחת לפני הים כמו גם משאבים ביולוגיים שמקורם בבעלי חיים ימיים ונמצאים כבר כיום בתחומי רפואה ותרופות כמו חומרים אנטי סרטניים ועוד, קוסמטיקה, אלקטרוניקה ואפילו בתעשיית הנייר, כמו יצור נייר מאצות. חקלאות ימית תהפוך בשנים הבאות לקריטית מבחינת היכולת שלנו לספק את הדרישה ההולכת וגדלה של האנושות לחלבון במקביל להידלדלות משאבי המזון היבשתי ולכן פתוח חברות וטכנולוגיות ייעודיות הינן חיוניות".
לדבריה של פרופ' ברמן-פרנק, הים העמוק ייחודי בכך שיש בו מקומות רבים בעלי סביבה קיצונית: חום או קור קיצוניים, מחסור באור שמש, לחצים גבוהים במידה קיצונית וכד'. "בעלי החיים שהתפתחו במקומות אלה פיתחו לעצמם מנגנונים אבולוציוניים ייחודיים שאיפשרו להם להתמודד עם הסביבה העוינת ומי שיצליח לזהות, להבין ולחקות את המנגנונים הללו יוכל לפתח תגליות פורצות דרך".
בשיתוף ביה"ס למדעי הים ע"ש לאון צ'רני - אוניברסיטת חיפה
לפנייה לכתב/ת 
