דרך הים: יום בחייו של חוקר ימים
צוללת שיוצאת לבדה להפלגה בים ורובוט עם מערכת מצלמות באיכויות גבוהות מאי פעם: הצטרפנו לגיאופיזיקאי ד"ר איציק מקובסקי, וגילינו טכנולוגיות מתקדמות, אהבה אינסופית לים ואת האפשרויות שהוא חושף בפני הסטודנטים אותם הוא מלמד בחוגים למדעים גיאו-ימיים וטכנולוגיות ימיות באוניברסיטת חיפה. "גיליתי שפתחנו את אחד התחומים החשובים ביותר למדינה"
בשיתוף ביה"ס למדעי הים ע"ש לאון צ'רני - אוניברסיטת חיפה
כתבת: מיכאלה חזני, צלם: ירון שרון.
במרכז לכלים תת ימיים של אוניברסיטת חיפה, השוכן לחופה הצפוני של חיפה, הכל נראה שליו למדי. "האקשן מתחיל", אומר הגיאופיזיקאי ד"ר איציק מקובסקי, "ברגע שיוצאים לים. עכשיו זה נראה שקט מאוד ורואים רק מסכים, אבל כשאנחנו נמצאים בים בעבודה, כל המסכים האלה מוארים, מלאים אנרגיה". צפו בווידיאו בראש הכתבה.
לפני שצלל למעמקים, את הקריירה המדעית שלו התחיל ד"ר מקובסקי דווקא בנקודה הגבוהה ביותר בעולם – הרי ההימלאיה. במסגרת הדוקטורט שלו באוניברסיטת סטנפורד חקר את המפגש בין הודו לטיבט שיוצר את רכס ההרים. לאחר שסיים את לימודיו, עבד במשך עשור בתעשיית הגז והנפט בעולם בשליחות של חברת פראדים גיאופיסיקל שקמה בישראל, כשרק אנשי מקצוע ישראליים מעטים לקחו בה חלק.
"גילויי הגז מציבים אתגר רציני למדינת ישראל. בראש ובראשונה, חשוב להכיר ולהבין את הים העמוק על מנת להבטיח פיתוח בר קיימא של מאגרי הגז, והמדינה לא נותנת מספיק דגש לערב את אנשי המדע הישראלים", אומר ד"ר מקובסקי ומוסיף כי בשנים האחרונות רואים שינוי בגזרה הזאת, וכי הטכנולוגיות בתעשיית הגז והנפט הן בין המתקדמות בעולם. "בכל הנוגע לחיפוש מאגרי גז בעומק הים של יותר מחמישה קילומטרים, אנחנו נמצאים בקדמת הטכנולוגיה. זו טכנולוגיה מתקדמת הרבה יותר מטכנולוגיית החלל. חללית למאדים היא משחק ילדים לעומת הטכנולוגיה לאיתור ופיתוח מאגרי גז ונפט".
כיום ד"ר מקובסקי הוא איש סגל בחוג למדעים גיאו ימיים ובחוג לטכנולוגיות ימיות בבית הספר למדעי הים על שם צ'רני באוניברסיטת חיפה. "לפני 12 שנים שאל אותי פרופסור צבי בן אברהם מאוניברסיטת תל אביב אם אני בא איתו להקים בית ספר למדעי הים, ואז גיליתי שפתחנו את אחד התחומים החשובים ביותר למדינה" .
ד"ר מקובסקי, שעורך את מחקריו בשיתוף עם המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, עובד במקביל על פרויקטים ומחקרים שונים ואין לו ממש שגרת עבודה. "היום שלי יכול להתחיל בלהגיע לפה ולהתעסק בנושאים טכנולוגיים, להתנהל מול תעשיית הגז והנפט. יש לי כמובן את ההוראה, וחלק מהימים שלי מתחילים בהפלגה, ואז הם עשויים להיגמר כמה ימים אחרי זה".
מה זה גיאופיזיקה ומה עושה גיאופיזיקאי בים?
"הגיאופיזיקה חוקרת את כדור הארץ כמערכת שלמה, היא לומדת איך כדור הארץ מתפקד וממה הוא בנוי. הגיאופיזיקאיים עוסקים בתהליכים כמו מציאת נפט ומנהרות. השיטות הגיאופיזיות מאפשרות להסתכל מתחת לפני השטח בלי לחדור דרכו, ממש כמו אולטרסאונד לתינוק. כיום ניתן לקבל הדמיה תלת ממדית של התינוק ולדעת איך הוא נראה. כך ממש ניתן לראות את המורכבות של העולם מתחת לפני השטח. (או מתחת לפני הים)".
"לגיאופיזיקה יש ביטויים שונים. יש גיאופיזיקה כללית, שקיימת משחר האנושות – האדם תמיד ניסה להבין את כדור הארץ; ויש גיאופיזיקה מעשית, שקיימת מתחילת המאה ה-20. בשנת 1924 מצאו את מאגר הנפט הראשון, והגיאופיזיקאיים היו אלו שהיו מעורבים בחיפושים. הם בעצם התחילו להשתמש אז בכלים גיאופיזיים למציאת נפט".
הגיאופיזיקה היא תחום מדעי שיש בו מגוון עצום של נושאי מחקר, אומר ד"ר מקובסקי, שבשנים האחרונות מתמקד בחקר הים. "אי אפשר לחקור את הים באופן צר, חייבים לעסוק בהרבה דברים במסגרת מחקר שכזה", הוא מסביר את המשיכה שלו לים. "מחקר הים הוא תמיד מולטי-דיסציפלינרי. כשיוצאים לים רואים הרבה דברים בעת ובעונה אחת, לכן תמיד יוצאים בצוותים של אנשי מקצוע שונים כמו כימאים, אוקיינוגרפים, מהנדסים וכדומה. ככה זה עובד הכי טוב".
בית הספר למדעי הים על שם צ'רני באוניברסיטת חיפה, מתמקד בחקר השטחים הימיים במדינת ישראל. מחקרים המתבצעים על ידי חוקרים וסטודנטים מהארץ ומחו"ל. בית הספר הוא מקור ידע מקיף ומקצועי, שבנוסף לעבודתו המדעית מספק גם ידע ושירותים למגזר הפרטי והציבורי, כדי לעזור לבסס את הפעילות הימית על ידע מדעי עמוק ומקיף.
המרכז לכלים תת ימיים הוא ללא ספק אחד המקומות המלהיבים ביותר בארץ, שם מתבצעים מחקרים טכנולוגיים פורצי דרך. ד"ר מקובסקי מציג בפנינו את שני הפיתוחים החדשניים, חוד החנית בתחום הטכנולוגיות הימיות - הצוללת האוטונומית (AUV) ורובוט ה-ROV. שני המכשירים נועדו לסקירה ולמיפוי של קרקעית הים, ולכל אחד מהם יכולות אדירות. "רובוט ה-ROV , שנשלט מחדר הבקרה, הוא סוס עבודה רציני עם אחד עשר מנועים. יש לו מערכת מצלמות באיכות מאוד גבוה, שאיתן אנחנו רואים את מה שקורה בקרקעית. יש לה זרוע בעלת רגישות גבוהה, שמסוגלת להרים דברים או לבנות דברים על הקרקעית. זהו כלי אסטרטגי לעבודה תת ימית מפותחת.
"ה-AUV היא צוללת בלתי מאוישת שיכולה לרדת עד לעומק של 3,000 מטר. היא נושאת בתוכה מגוון של חיישנים שממפים לנו את הקרקעית. צוללת הטורפדו הזאת עושה את העבודה שלה בים באופן עצמאי וחוזרת באופן עצמאי. זהו כלי ראשון מסוגו שנקנה מצרפת ואנחנו היינו שותפים בעיצוב החלקים שלה".
"יש מעט מידי סטודנטים שלומדים מדעים בארץ, פחות ממה שאנחנו צריכים", אומר ד"ר מקובסקי. "עברו לי פה סטונדטים עם מחסומים כאלה או אחרים שהיום עובדים בעבודות שכל אחד יכול לחלום עליהם. אחת גיאולוגית חשובה בחברת נפט, אחר הקים סטארטאפ מצליח שכותב תוכנות מאוד מתקדמות לחקר הים" ולדבריו, זה רק קצה הקרחון. "אני חושב שההתרגשות האמיתית זה השילוב של שני אלה - להצליח להגיע לתוצאות בים ולהצליח להביא אנשים אחרים להגיע לתוצאות האלה", הוא מסכם.
בשיתוף ביה"ס למדעי הים ע"ש לאון צ'רני - אוניברסיטת חיפה
לפנייה לכתב/ת 
