מזון מן הים - העתיד התזונתי של כולנו נמצא בתוך האוקיינוסים
נכון להיום, חצי מיליארד מתושבי כדור הארץ סובלים מתזונה לקויה, כאשר הבעיה רק עומדת לצמוח - עד שנת 2050 משאבי הטבע יצטרכו להזין כ-10 מיליארד בני אדם. על רקע האתגרים הצפויים ואי הוודאות האקלימית - הפתרון לבעיית מזון נמצא בים. איך נוכל להפיק הרבה יותר מהאוקיינוסים, באופן בר קיימא?
אם בתחילת המאה ה-20 אוכלוסיית העולם עמדה על 1.5 מיליארד איש בלבד, על פי ההערכות, כבר ב-2050 יחיו בעולם 10 מיליארד תושבים.
הנתון שמדאיג גורמים רבים, על רקע ההערכות האלו, הוא שמשאבי הטבע הנוכחיים יכולים להזין כ-10 מיליארד איש– והחשש הוא שהעולם ימצה את כל המשאבים שלו תוך מספר עשורים בלבד. בנוסף, הבעיה האקלימית הופכת לאיום ממשי, אשר עלול אף להפחית את משאבי הטבע הזמינים בעשורים הקרובים.
מה ניתן לעשות מול האתגרים?
מומחים רבים מסביב לעולם סבורים כי הפתרון לבעיית המחסור במזון נמצא בחקלאות ימית, סקטור החקלאות בעל קצב הצמיחה המהיר ביותר בתחום בעשרות השנים האחרונות.
"חקלאות ימית, אשר עושה ביות וגידול של יצורים ימיים במי ים ומים מליחים, נמצאת בקצב צמיחה מהיר מאוד, אומר פרופ' דיאמנט. "כיום, אפשר להגיד שכל דג שני שאתם רואים בשוק, מגיע מחקלאות שכזו. רק לפני 40 שנה, חקלאות מים סיפקה פחות מ-10% מהתוצרים הימיים, כך שאין ספק שנרשמה צמיחה מרשימה".
פרופ' מוקי שפיגל, מומחה לחקלאות ימית ברת קיימא, לשעבר מדען בכיר במרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת וכיום עמית מחקר בביה"ס למדעי הים של אוניברסיטת חיפה, מוסיף כי "חקלאות ימית יכולה להיות בים, אבל גם על פני היבשה- היום מגדלים דגים, ופירות ים ואצות על גבי שטחים קרקעיים. החשיבות הגדולה ביותר כיום היא של גידול אצות ודגי מאכל לאדם וכמזון לבעלי חיים אחרים, וכתוספי מזון. נכון להיום, אצות מהוות רק 1% מהייצור של מזון מן הצומח בעולם". לדבריו, "אם מיישמים חקלאות ימית, עליה להיות ברת קיימא - אין אפשרות אחרת בימינו".
איך מייצרים 'מעגל קסם' בר קיימא של חקלאות ימית?
נכון להיום, גידולים ימיים רבים גורמים לזיהום הים ואינם מהווים מערכת ברת קיימא של הפקת מזון מן הים. בים התיכון, למשל, יש 20 אלף כלובים מהם מייצרים 250 אלף טון של דגים, אבל הגידול לא נעשה בצורה ברת קיימא. פרופ' דיאמנט מסביר כי "כאשר נותנים לבעל חיים מזון מלאכותי, הוא מנצל אותו באופן לא מיטבי ורק באופן חלקי, ואת הפסולת הוא מפריש בצורת חומרי דשן מזהמים אל המים".
"וברגע שלא מנצלים את ההפרשות הללו, תוצרי הלוואי, נוצר בזבוז של משאבים וכסף גם יחד", מוסיף פרופ' שפיגל.
הפתרון, לדבריו, הוא מערכת IMTA (Integrated Multi-Trophic Aquaculture), שיטת גידול ברת קיימא המנצלת באופן מיטבי את כל התוצרים של הגידול, "אשר עובדים לפיה בהרבה מקומות בעולם, על מנת לחסוך במשאבים".
העיקרון של מערכת ה-IMTA הוא מחזור של חומרי מזון, באמצעות חיקוי של המערכת האקולוגית הטבעית: "הדגים מקבלים מזון, וההפרשות שלהם מנוצלות לגידול אצות. האצות מנוצלות בתורן כמזון לצדפות, והצדפות משווקות או שניתן להאכיל בהן בעלי חיים אחרים. במקביל, המים המתקבלים בסוף הדרך הם נקיים כמעט לחלוטין מדשנים וחומרי פסולת שניתן למחזר לשימוש חוזר לגידול דגים - כך שנוצר מעגל קיימותי שכמעט ולא מזהם את הסביבה", מסביר פרופ' דיאמנט.
גם לסוג הדג שאנחנו אוכלים יש משמעות גדולה
מעבר לסוג הגידול, יש גם משמעות לאלו בעלי חיים ימיים אנחנו בוחרים לאכול. "אם להשוות את הנושא למזון ממקור יבשתי - אנחנו אוכלים בשר של פרה, אשר ניזונה מצמחיה. כלומר, אנחנו ניזונים מבעל חיים שנמצא יחסית בתחתית רשת המזון. בים, לעומת זאת, צריכה של דג טורף כמו טונה, או דיונון - שוות ערך לאכילה של נמרים ואריות", אומר פרופ' דיאמנט.
כאשר אנחנו עושים זאת בהיקף רחב, מתערער האיזון האקולוגי הימי. "כל קילוגרם של דג טורף שאנחנו אוכלים, שווה ל-10 ק"ג של הדג שנמצא תחתיו בשרשרת המזון", מסביר פרופ' שפיגל. לכן, הוא ממליץ לבחור בדגים שנמצאים בתחתית שרשרת המזון. "על המגדלים השואפים להפיק חלבון מן הים באופן בר-קיימא, יש לבחור בדגים שהם אוכלי אצות, כמו בורי או אמנון, או סרדינים הניזונים מפלנקטון, ולהפחית את החלק היחסי בתפריט העולמי של דגים שהם לא ברי קיימא".
"הרבה חוקרים בתחום מתייחסים לנושא הסוציאלי של בחירת המזון- כאשר אדם מעדיף לאכול 1 ק"ג של דג טורף ויקר, הוא במובן מסוים מונע מהאוכלוסיות העניות יותר של העולם 10 ק"ג של דגים זולים", לדבריו.
פרופ' דיאמנט מוסיף ואומר כי "חלבון מהים נחשב כיום לחלבון מאוד בריא, עם מינרליים וחומצות שומניות (אומגה 3) מה שחשוב להתפתחות ותפקוד מערכת העצבים. באצות, המהוות מאית מהמזון המופק מהצומח בעולם, יש מינרלים, ויטמינים ואנטי-אוקסידנטים. עם זאת, כדאי לזכור שבדגים של מים מתוקים יש כמות פחותה של חומצות שומניות כאלו לעומת דגי ים, שלהם חשיבות מאוד בסיסית בתזונה שלנו".
חקלאות ימית בישראל -אוצר גלום מתחת לפני הים
כמות הצריכה של דגים בישראל גבוהה למדי - 19 ק"ג בשנה לאדם. שיאנית הצריכה היא יפן, בה צורכים יותר מ-80 ק"ג דגים ופירות ים בשנה, והמובילה בייצור החקלאות המים היא סין, האחראית ליותר מ-80% מייצור הדגה בעולם. "עם זאת, לצערי מרבית הדגים שהישראלים אוכלים הם דגי מים מתוקים", אומר פרופ' דיאמנט.
"מתוך סך הכל הגידולים של יצורים ימיים, דגי ים מהווים רק 7%", אומר פרופ' שפיגל. "ישראל היא מדינה קטנה שעד כה כמעט ולא עסקו בה בייצור חקלאות ימית. בנורבגיה, למשל, מייצרים כיום מאות אלפי טון סלמון בשנה, כאשר לפני 20 שנה לא ייצרו בכלל. הפנייה לגידול סלמון הגיעה מהחלטה אסטרטגית של המדינה על כך שמדובר בנושא חשוב- גם מבחינת מזון וגם ביצירת מקורות פרנסה. היום נורבגיה מאכילה את כל העולם בסלמון".
לדבריו, בישראל הקטנה מייצרים 20 אלף טון של דגי מים מתוקים בשנה, ומייבאים יותר מ-100 אלף טון. "המטרה שלנו, בין השאר, צריכה להיות צמצום של הייבוא, על ידי פיתוח של חקלאות ימית – גם בים וגם בבריכות על פני היבשה".
לפני מספר שנים הועברו כלובי הגידול של הדגים מאילת לים התיכון, וכבר היום מתחילה תעשייה משמעותית של גידול בכלובים לאורך החוף. "האתגר הגדול בים התיכון הוא העובדה שמדובר בים הרבה יותר סוער מהים האדום. למרות הקושי, המצב מתחיל להתקדם, באמצעות שיטות של כלובים שיורדים לעומק בזמן סערה, למשל", משתף פרופ' שפיגל." הרעיון הוא שנוכל בישראל להיות כוח מוביל של מחקר ופיתוח ושיטות גידול ומערכות גידול חכמות וברות קיימא- להיות 'אור לגוים' ולא דווקא לייצר כמויות אדירות של דגים כמו נורבגיה ויפן. אם נייצר רק את מה שאנחנו צורכים, דיינו".
כנס 'מזון מן הים' - דיון אקדמי, ההיבט הסוציאלי והפוטנציאל העסקי
ב-14-15 בינואר 2020 ייערך כנס 'מזון מן הים' של ביה"ס למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני, של אוניברסיטת חיפה, אשר יציג מגוון נקודות מבט והיבטים הקשורים לאתגרי המזון העתידיים ולפתרונות האפשריים לחקלאות ימית.
"יחד עם פרופ' שפיגל ושותף נוסף שלנו, ד"ר אמיר נאורי, עברנו מהמרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת לביה"ס למדעי הים של אוניברסיטת חיפה בתחנת מוריס קאהן לחקר הים אשר בשדות ים, מתוך מטרה לקדם את הנושא ברמה האוניברסיטאית ולהקים מוקד מחקרי ולימודי בתחומי החקלאות הימית באוניברסיטת חיפה", אומר פרופ' דיאמנט ומוסיף כי "ככל שהשנים מתקדמות וחשיבות נושאים גלובליים כמו ביטחון תזונתי, בעיות אקלימיות וזיהום הולכת ומתבררת, חשוב לקדם את תחום החקלאות הימית בים התיכון, במיוחד לאחר סגירת כלובי הדגים בים סוף. הנסיבות האלו הובילו אותנו ליוזמה של קיום הכנס בחיפה תחת הכותרת 'מזון מן הים'".
פרופ' שפיגל אומר כי "על מנת לתת זווית רחבה ככל הניתן, הוזמנו לכנס מגוון מומחים מרחבי העולם, לרבות הרצאות בנושאי קיימות, אצות ים, גידול צדפות וסרטנים, והרצאה של מומחה סיני שידבר על התפתחות החקלאית הימית בסין מנקודת ההתחלה לפני 50 שנה ועד למערכות האדירות של ימינו.
בנוסף, ידבר בכנס פרופ' עמי בן אמוץ, אחד מהחוקרים הידועים בעולם בתחום הפקת חומרי טבע מאצות חד-תאיות. בהיבט החברתי, הכנס יכלול הרצאה של חוקרת גרמנית על היבטים סוציאליים בחקלאות מים והרצאה בנושא תזונה ורעב בעולם, לקראת המחסור העתידי הצפוי".
כמו כן, הכנס יקדיש יום שלם להצגת יוזמות עסקיות וחברות מהתעשייה, ואף יכלול הרצאה של שף המתמחה במזון יפני המגיע מהים.
אל הכנס צפויים להגיע גורמים ממוסדות ציבור, אנשי ביולוגיה, וטרינריה, איכות סביבה וכלכלה, ויזמים אשר רוצים לשמוע על אחד הענפים הצומחים של השנים הקרובות.
רוצים לקחת חלק ולשמוע על העתיד של המזון בעולם? ההשתתפות בכנס אינה כרוכה בתשלום, אך מחייבת רישום מוקדם. לפרטים והרשמה, היכנסו>>
