לא רק פציעות קרביות: אילו מחלות עשויות לזכות בהכרה כנכה צה״ל?
בשנים האחרונות גוברת ההכרה בקשר שבין התפרצות מחלות שונות במהלך השירות הצבאי לבין תנאי השירות. עו״ד יואב צח-וכס על המגמות בתחום והתיקון שיצר אבחנה בין חיילי סדיר למשרתי הקבע.תחקיר שפורסם בחדשות 12 חשף את סיפורו של אדם עם מוגבלות שהוחתם על לא פחות מ-60 פוליסות ביטוח, שאת רובן הוא בכלל לא צריך.
חוק הנכים קובע את זכותם של חיילי צה״ל ומשרתי כוחות הביטחון שנפגעו במהלך שירותם לקבל מענקים וזכויות שונות במקרים בהם הפגיעה נגרמה עקב השירות והותירה בהם נכות. בשנים האחרונות גוברת ההכרה בקשר בין מחלות שונות כגון אפילפסיה, סוכרת, מחלת עור ופגיעות אורתופדיות לבין תנאי השירות הצבאי, גם במקרים שבהם לא ניתן להצביע על אירוע מיוחד שהוביל להתפרצות הפגיעה והמחלה.
כך למשל לאחרונה הכיר בית המשפט בחייל שלקה בסוכרת מסוג 1 שלושה חודשים לאחר מלחמת לבנון השנייה כנכה צה״ל. בית המשפט מצא שתנאי המתח הקיצוניים בהם שירת, והעובדה שהוא היה חשוף למתחי קטיושות כבדים, הם שהובילו להתפרצות המחלה. בכך ביטל בית המשפט את החלטת קצין התגמולים שמאז 2007 סירב להכיר בחייל.
אילו פגיעות עשויות לזכות בהכרה?
עו״ד יואב צח-וכס שעוסק מעל 40 שנה בתביעות של חיילים, שוטרים וסוהרים מול משרד הביטחון, השיב לשאלות הגולשים.
צפו בשידור
ישראל שאל: יש הרבה חיילים שלוקים בקרוהן בזמן השירות. למה משרד הביטחון לא מכיר במחלה הזו?
ובכן ישראל, משך שנים אנשים נפגעו בשירות הצבאי שלהם, בין היתר גם במחלת הקרוהן. מלכתחילה היה היחס הרבה יותר אוהד, הרבה יותר פתוח ופחות עם דרישות להוכחה בדוקה וחדה של הקשר בין המחלה לשירות. כלומר, כיום מחפשים שתהיה אסכולה שתקבע שיש קשר בין הדברים, וגם המצב של רצון להוכיח קשר בין הפגיעה למחלה, הפך להיות קשה מאוד.
מה שכן, הנושא של החמרת המחלה במהלך השירות והמחלות הנובעות ממנה הוכרו לאחרונה. כך שלא כדאי שתתייאש, כדאי להגיש וייתכן שעם הזמן תוכר גם גרימה של המחלה הזו במשרד הביטחון.
נטע שאלה: אני משרתת כקצינה בקבע ביחידת שדה בצה״ל. במהלך אחד התרגילים נפגעתי בתאונת דרכים ומאז אני סובלת מכאבים בגב. הבנתי שהיה תיקון לחוק הנכים. למי עלי להגיש את התביעה?
זו בעיה, כיוון שמלפני שנתיים בעקבות חוק ההסדרים הכניסו גם את אנשי שירות בתי הסוהר, אנשי הקבע, אנשי השב״כ וכל מי שמשרת בכוחות הביטחון שלא בשירות חובה, למערכת הגשת תביעות לביטוח לאומי. עלייך להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי וההתייחסות תהיה כאל פגיעה בעבודה. תצטרכי להביא את השמות והפרטים מהמעסיק לגבי האופן בו קרתה התאונה. במקרה שלך הדרך לא כל כך קשה כיוון שיש תיעוד לתאונה ולפגיעה והדרך יותר פשוטה מאשר של אנשי קבע אחרים שיהיו במצב בו יצטרכו להוכיח את הפגיעה.
יותם שאל: נקבעה לי ועדה רפואית במשרד הביטחון. איך מומלץ להתכונן?
יש הרבה נקודות כשמגישים בקשה או כשמוזמנים לוועדה רפואית שראוי להתייחס אליהן ומומלץ שתהיה מלווה בעורך דין שמכיר את המטריה על תוכנה היטב. בוועדה רפואית לא תמיד יגידו לך, אדוני יש לך גם את זה ואת זה ואת זה, אלא יתמקדו במילים שאתה כותב בפנייה לוועדה. אם לא תכתוב כלום, יבחר מי שיבדוק אותך את הנקודה עצמה. לכן כדאי לבוא להתייעצות בנושא.
שרה שאלה: בני בן ה-22 שירת ביחידה קרבית. בזמן הטירונות הוא חווה דברים קשים שהותירו בו צלקות נפשיות. הוא איבד את שמחת החיים שלו ומאז השחרור הוא גר איתנו בבית ובקושי מתפקד. יש מה לעשות?
הבעיה מאוד מאוד קשה. מי שלקה בפגיעה נפשית עלול להיות במצב של פוסט טראומה גם אם זה לא לאחר ירי או מלחמה או קרבות. ראשית, צריך להיות הקשר הישיר והטוב עם הבן כדי שהוא ישתף פעולה וירצה להגיש את התביעה. מה שכדאי לעשות הוא להגיש את התביעה, לבוא מצוידים באישורים והוכחות מפסיכיאטר, מאדם שיבדוק בדיוק מה הפגיעה שלו כדי לקבל את אחוזי הנכות. ייתכן שכל עתידו יהיה הרוס אם הוא לא יוכל לקבל את הזכויות במסגרת הזו.
מיכאל שאל: אובחנתי בזמן הצבא כחולה צליאק. יש אפשרות שקצין התגמולים יכיר בקשר שבין המחלה לבין תנאי השירות?
לגבי מחלת הצליאק ההתפרצות שלה יכולה לקרות בכל גיל, בין היתר בגלל המצב הבריאותי של האדם. המחלה יכולה להתעורר בגלל תזונה לא נכונה בשירות הצבאי. מאוד כדאי לא לוותר, להגיש תביעה ולהתעמק בשאלה מה היו תנאי השירות, האם היו זיהומים, האם האוכל לא היה מותאם באופן שהביא לפרוץ המחלה. מאוד ייתכן שיגידו זאת מחלה קונסטיטוציונלית, מובנית, אבל יש מקום לוויכוח ולחימה על הזכויות שלך לצד ההבנה שזו מחלה שעלולה לפרוץ בכל גיל וינסו להזיז הצידה ולהסיט את הגורמים הנוספים של האוכל או התברואה שבהם היית. כדאי בהחלט לפנות.
אדם שאל: אני מדריך ירי בשב״ס, לאחרונה החלו להופיע אצלי צפצופים באוזן שמאל וסחרחורת. הרעשים מתגברים בחללים סגורים. אפשר לקבל אחוזי נכות על טנטון?
השאלה שלך מתחברת למעשה לשאלת קצינת הקבע. הנושא עבר למוסד לביטוח לאומי. אני מייצג אנשי שב״ס שעברו לצערנו לטיפול המוסד בכל המקרים של טנטון, למשל עקב סגירת דלתות באופן שהיה מאוד קשה. בהגשת תביעה, כדאי לבדוק בנוסף לטנטון את המצב של ירידת השמיעה שלך כי הדברים האלה קשורים זה לזה. אם יש לך טנטון ייתכן מאוד שאתה סובל גם מירידה בשמיעה.
ירון שאל: הוכרתי במשרד הביטחון בעקבות פגיעה בברך. לאחר מכן עברתי ניתוח שגרם לבעיה רפואית חדשה. אגף השיקום יכיר בהחמרה?
מה שצריך פה לבדוק הוא האם ההחמרה שאתה קורא לה היא החמרה או נכות נוספת. ייתכן שהפגיעה בברך תגרום לנכויות נוספות שאינן בברך עצמה אלא למשל ביציבה. אם הנכות היא בברך, הרי שמדובר בהחמרה. אם זה יצר פגיעות ובעיות נוספות ייתכן שזה נושא מוסב. לכן כדאי שתתייעץ באופן רציני עם עורך דין שעוסק בתחום שיוכל להבהיר לך את השוני בין שני הדברים.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
*המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
