גאווה בינלאומית: קמפוס ירוק באוניברסיטת בר-אילן

העולם נמצא במגמה הולכת וגוברת של "ירוק", פעילות סביבתית מתמדת ומחקרים סביבתיים ענפים. חוקרים באוניברסיטת בר-אילן עוסקים בהיבטים רבים הקשורים לפעילות ירוקה, אורח חיים ירוק והשכלה אקדמית ירוקה, והמחקרים שלהם רלוונטיים מתמיד.

מחקרים ותוכניות לימוד "ירוקות"

הקמפוס הירוק של אוניברסיטת בר-אילן הוא לא רק יפה. באוניברסיטה מבינים שלא מדובר רק בצמחייה ירוקה ובמיחזור, ולכן בר-אילן משקיעה בפיתוח ובשימור הסביבה למען הדורות הבאים באמצעות עיסוק במחקרים פורצי דרך בתחום, כדוגמת המרכז בקמפוס העוסק בערים חכמות, מחקר בתחום האנרגיה החלופית, תוכניות לימוד בנושא כימיה ואנרגיה, דלקים וסוללות קלות, מחלות צמחים, הצלת שוניות אלמוגים, הפרשת קרחונים, סביבה ובריאות הילד, בינה מלאכותית לטיפול בהצפות, רגולציה ומדיניות סביבתית והרשימה עוד ארוכה.

"כאוניברסיטה, יש לנו תפקיד מכריע הן בקידום של מחקר סביבתי והן בקידום של שינוי תפיסתי ביחס לסביבה", מסביר פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן. פרופ' צבן מלווה את תחום האנרגיה החלופית בשלושת העשורים האחרונים כחוקר, כיזם וכעת כנשיא אוניברסיטה העוסקת רבות במחקר של אנרגיה מתחדשת. "כבר לא מדובר במדע בדיוני, אלא במשהו אקוטי להישרדותו של המין האנושי. זה אחד האתגרים המשמעותיים ביותר של האנושות ואנחנו מתכוונים להמשיך להיות חוד החנית של המחקר בתחום, תוך שיתוף פעולה הדוק עם התעשייה".

מרכז בר-אילן לערים חכמות, לדוגמא, מקדם מחקר יישומי בתחום פיתוח אורבני ופתרון בעיות עירוניות, במטרה לשפר את איכות חייהם של התושבים. המערכות הטכנולוגיות המוטמעות בערים מייעלות את הפעילות העירונית בתחומים של אנרגיה, איכות סביבה, תאורה, תברואה ותחבורה. במרכז פועלים בצוותא חוקרים מתחומי ידע מגוונים, ראשי רשויות וחברות טכנולוגיות. הקמפוס משמש כמעבדה חיה שבה ניתן לבחון רעיונות ופתרונות בתחום הערים החכמות. המרכז משתף פעולה עם שבע הערים המקיפות את בר-אילן ועם ערים נוספות, ופועל להקמת רשת של מרכזים דומים בעולם.

מחקרים פורצי דרך, מיחזור וקיימות (צילום: shutterstock)

פרויקטים רבים שפותחו במעבדות בבר-אילן זכו במענקים בינלאומיים ובפרסים יוקרתיים. האחרון שבהם הוא פרס ראש הממשלה לחדשנות עולמית בתחום תחליפי נפט לתחבורה. הפרס הוענק לפרופ' דורון אורבך מהמחלקה לכימיה והמכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים, והוא הישראלי הראשון שזוכה בו. מחקרי האנרגיה באוניברסיטה מתמקדים בין היתר בפיתוח סוללות מתקדמות לכלי רכב חשמליים, בפיתוח תאי דלק, בביו-דיזל ובייצור דלק מאצות, וכן בפיתוח שיטות יעילות להפקת מימן לתאי דלק מתמיסות מימיות פשוטות ואגירת אנרגיה מתחדשת (שמש ורוח) בהיקפים גדולים. מחקרים אלה הובילו לפיתוח טכנולוגיות חדשניות לצבירה ולהמרה של אנרגיה, העתידות לשפר את חיי האנושות.

מערך היסעים פנימי ברכבים חשמליים וידידותיים לסביבה ובקרוב ברכב אוטונומי חדשני (צילום: באדיבות אוניברסיטת בר-אילן)

תחום הסביבה זוכה לביטוי גם בצד המשפטי: "במדינה צפופה כמו ישראל, עם לחצים רבים על המערכות האקולוגיות שלה, יש חשיבות רבה לרגולציה הסביבתית; לאופן שבו אנחנו מפקחים על תעשייה ומתכננים קדימה", מסביר פרופ' אורן פרז, דקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, שמגיע מהתחום הסביבתי. הוא בעל דוקטורט בתחום מ-London school of Economics, דוקטורט שעסק בקשר בין סחר וסביבה. "האחריות שלנו היא כפולה: גם לצמצם את דריסת הרגל האקולוגית של הקמפוס וגם לקדם את המחקר הסביבתי הרב-תחומי בקמפוס באופן שיעניק לאלפי הסטודנטים הלומדים כאן את הכלים להתמודד עם האתגרים הסביבתיים העומדים בפנינו".

התוכנית של אוניברסיטת בר-אילן ברגולציה ומדיניות סביבתית היא היחידה בישראל שמקנה לסטודנטים את הכלים המשפטיים להתמודדות עם אתגרים סביבתיים. הרעיון של התוכנית החדשנית הוא לאפשר לסטודנטים להתמחות בתחום של רגולציה סביבתית, אותה הם לומדים בצורה אינטר-דיסציפלינרית, גם בזווית אקולוגית פיזית, גם בזווית של כלכלת הסביבה וגם בצד המשפטי.

בר-אילן - ריאה ירוקה בלב גוש דן (צילום: באדיבות אוניברסיטת בר-אילן)

הדיון על התרומה של תארים אקדמאים בשנת 2020 לקריירה בפועל הוא דיון מתמשך, ואחד הטיעונים המרכזיים שלו הוא הפרקטיות של אותם תארים והאופן שבו מיישמים אותם בהמשך. ובכן, אין ספק, שהחוכמה היא לזהות בזמן את המגמות השולטות בעולם, להקים פלטפורמות אקדמיות חדשות וחדשניות ובכך לזכות בנוסחה לקריירה מנצחת, שמראה איך נשארים רלוונטיים מתמיד.

הסמכה כ"קמפוס ירוק" על ידי המשרד להגנת הסביבה

"קמפוס ירוק" הוא ביטוי להסמכה של ממש. לקמפוס האוניברסיטאי של בר-אילן קיימת הסמכה של המשרד להגנת הסביבה, שאפשר למוסדות לפני מספר שנים לפנות ולקבל הסמכה, בתנאי שבמוסד האקדמי יתקיימו מחקרים העוסק בסביבה בערוצים מגוונים, חינוך והוראה בתחום הסביבה ופעילות התורמת למשק הישראלי כדוגמת חסכון במים ובאנרגיה.

גם ההתנהלות היומיומית באוניברסיטה מבטאת יישום של קיימות ושמירה על הסביבה. האוניברסיטה מפעילה מערך היסעים פנימי, שאטל סובב קמפוס, המסיע סטודנטים ועובדים בכל רחבי הקמפוס ברכב ירוק, ממונע בחשמל וידידותי לסביבה, ובכך מקטין את זיהום האוויר בסביבה. בקמפוס מבוצעים תהליכים להכנסת מערכות חכמות שחוסכות מים, אנרגיה וחשמל.

זאת ועוד, במציאות של היום, יותר ויותר אזרחים מודאגים דורשים מממשלות ומארגונים ברחבי העולם לקחת אחריות על האשפה שאנחנו מייצרים ועל זיהום האוויר. לכן, גוברת החשיבות למיחזור ולקיימות, ובעיקר לתודעה. בקמפוס הירוק עוסקים במיחזור של ניירות, בגדים ישנים, סוללות, בקבוקים ועוד.

בקמפוס ממוקמים לא פחות מ-250 מתקנים הנמצאים בכל קומה בבניינים השונים, אליהם ניתן להשליך נייר בלבד שיגיע בבטחה למיחזור. בקמפוס ממוקמים גם 50 מתקנים לאיסוף סוללות, הנאספות אחת לרבעון ומועברות ע''י נציגים מעמותת אלו''ט, לתאגיד אקומיוניטי. גם מתקן לאיסוף בגדים משומשים נמצא כאן, וחברת "רוזניר" לוקחת את סוגי הבגדים והבדים למיחזור, לטובת תעשיית הסמרטוטים והמוסכים. בקבוקים ומיכלי פלסטיק תוכלו לזרוק בארבעה מכלים שונים ברחבי הקמפוס, קרטונים ניתן להשליך במתקנים ייעודים, זכוכיות במתקנים מיוחדים משלהן, ובשנים האחרונות גם פסולת אלקטרונית (מחשבים, מסכים, מקלדות וכדומה) מוצאת את מקומה במיכל מיוחד, ונלקחת למיחזור על ידי חברה המעסיקה עובדים בעלי מוגבלויות וממחזרת את כל מה שניתן. הקמפוס אף מקפיד לאסוף שמן משומש מבתי הקפה והמסעדות שבו, ומעבירו למיחזור.  

אדריכלות הנוף וגני סיפור

נוסף על כל זה, סיור ברחבי האוניברסיטה ממחיש בנקל שאפשר לכנות את הקמפוס בשם "גן בוטני", כיוון שגדלים בו כ-500 צמחים שונים, אשר מושכים אליהם מגוון של ציפורים ובעלי חיים נוספים. מדובר בריאה ירוקה בלב גוש דן, שופעת פינות נוי מטופחות, גנים יפיפיים רחבי ידיים וצוות שאמון על הטיפוח וההשקיה ואשר עושה זאת בקפידה, תוך שימוש במערכות חכמות ומבלי לבזבז מים מיותרים. אבל, זה לא הכל: חלק מהגנים הללו נקראים "גני סיפור", והם נבנו סביב רעיונות מהאתוס התרבותי העשיר שלנו, ושזורים בהם אלמנטים אדריכליים רבים. המטרה היא להעשיר את העין, הנפש, הרוח והמחשבה.

אי אפשר להתווכח עם העובדה שבעידן של בניה רוויה במטרופולין הצפוף והמתועש, חסר לנו ירוק בעיניים. שטחים ירוקים נהרסים והופכים תשתיות לפרוייקטים גרנדיוזיים ולגורדי שחקים, ואילו כאן, נהנה דור העתיד מהתפאורה הירוקה והטהורה הזאת המצליחה לרענן את האוויר ולהוות קרקע מזינה לאתגרים התרבותיים והחברתיים, שיצמחו ויפרחו יחד איתה.

"קמפוס ירוק" עשיר בצמחיה מטופחת ובו מחקרים משני עולם ותוכניות לימודים חדשניות ו"ירוקות" - זו נוסחה מנצחת. לדברים נוספים שקורים בקמפוס הירוק של אוניברסיטת בר-אילן, היכנסו >>