מניו-יורק לקריית-גת

כשעטרה וזאק ביננפלד עלו לישראל, נראה היה שהם יעשו את המסלול הרגיל שעושים עולים מצפון אמריקה. "כאחת שגדלה בבית ציוני תמיד ידעתי שאעבור להתגורר במדינת ישראל, רק לא ידעתי מתי", מספרת עטרה ביננפלד, מורה לאנגלית, "אני, בעלי זאק – שהוא מהנדס בחברת 'אמזון', וארבעת ילדינו עלינו בסוף מניו־יורק לפני ארבע שנים במסגרת תוכנית משותפת של קק"ל וארגון 'נפש בנפש'. אגב, בעקבותינו עלו גם בני משפחה נוספים. בהתחלה גרנו ברעננה, עיר שבה נקלטים הרבה עולים חדשים מצפון אמריקה, אבל מהר מאוד, אחרי חצי שנה בערך, התחלנו לחפש מקום אחר להשתקע בו. היה לנו חשוב למצוא מקום שבו נוכל להשפיע, עם קהילה מגובשת, מקום שבו נוכל להרשות לעצמנו לרכוש בית מרווח, ושהתחבורה ממנו למרכז תהיה סבירה".

(צילום: חיים ורסנו, ארכיון קק"ל)

הם החלו להתעניין אילו אפשרויות עונות על ה"תפריט" הזה, ואז שמעו על קבוצת משפחות שעלו מצפון אמריקה ומתכננות לעבור ביחד לכרמי גת, שכונה בקריית־גת. אחרי שהכירו חלק מהמשתתפים, הם החליטו לעשות ביחד איתם את השינוי ולעבור לפריפריה. "כולם קנו בית באותו פרויקט, וכך למעשה יצרנו קהילה מאוד קרובה", מסבירה עטרה.

מארגני התוכנית היו כמובן מאושרים מכך שהם עשו את הבחירה הזאת, שמגשימה למעשה את החזון הציוני החדש. בתקופה האחרונה מקדמת קק"ל תוכנית חדשה, שאמורה לשנות את פני המדינה ב־20 השנים הקרובות – "ישראל 2040 – רילוקיישן ישראלי". יו"ר קק"ל, דניאל עטר, מסביר כי "מטרתה העיקרית של התוכנית היא צמצום הפערים שנפערו בין הגליל והנגב לבין המרכז. מתוך מחשבה שהגליל והנגב תורמים לחוסנה האסטרטגי והכלכלי של מדינת ישראל, פועלת קרן קימת לישראל להפיכתם של אזורים אלה למנועי צמיחה כלכליים וחברתיים. חלק הכרחי בתוכנית הוא עידוד ההתיישבות בצפון ובדרום, מה שיוביל לפריחתם ובמקביל יקטין את הצפיפות במרכז, שללא שינוי מדיניות תהפוך אט־אט לנסבלת פחות ופחות. העולים החדשים שמגיעים ארצה במסגרת הפעילות המשותפת של קק"ל וארגון 'נפש בנפש' כוללים מגוון רחב של אנשי מקצוע, אנשי אקדמיה, אנשי חינוך, אנשי רפואה, אנשי שיווק, מהנדסים, מוזיקאים, ספורטאים ועוד. התמהיל הזה מתיישב עם הרצון שלנו לפתח ולחזק את הגליל והנגב - במקום שיברחו 'מוחות', אנחנו מיישבים אותם באזורים אלה".

וכך, בשנתיים האחרונות הפכו ערי הפריפריה ליעד מרכזי עבור העולים ממדינות המערב. למעלה מ־6,000 עולים התיישבו בצפון הארץ, למעלה מ־2,000 עולים קבעו את ביתם בדרום הארץ. על פי נתוני ארגון "נפש בנפש", באר־שבע, אשקלון, קריית־גת, ערד, כרמיאל, נהריה וקצרין הן חלק מהערים הפופולריות ביותר, שזכו לגלים של מתיישבים חדשים אשר מגיעים מרקע מבוסס, מחזיקים במקצועות נדרשים ויכולים לתת "פוש" למקומות שאליהם הגיעו.

(צילום: חיים ורסנו, ארכיון קק"ל)

ואיך זה בעצם קורה? כיצד התוכנית מסייעת לעולים החדשים להתיישב בפריפריה? "התוכנית סייעה לנו רבות", משיבה ביננפלד, "לפני שעלינו ארצה נפגשנו בניו־יורק עם נציג ארגון 'נפש בנפש' שעזר לנו עם כל הביורוקרטיות. אחרי שעלינו ארצה סייעו לנו במציאת אפיקים לתעסוקה וקיבלנו הסבר מקיף כיצד שוק העבודה בישראל פועל. מלבד זאת, הם גם חיברו אותנו לקהילה שכיום אנחנו חברים בה". יש לציין כי לצד התמיכה הרבה שמוענקת לכל העולים במסגרת התוכנית, אלו שעוברים להתגורר בפריפריה מקבלים מענק כספי מכובד שנועד להשאירם באזור.

ומה מרגישה משפחה מניו־יורק כשהיא מגיעה לקריית־גת? "הכל שונה", אומרת ביננפלד בהתלהבות, "החיים יותר איטיים בפריפריה, הרבה יותר שקט פה ויש הרבה ירוק סביבנו. אני אוהבת את החוויה. אני מודה שהחינוך ברעננה היה מדהים, אך גם פה אנחנו עוברים חוויה טובה בעניין זה. מה שכן, ההבדל הגדול ביותר קיים בתחום התחבורה. אין ספק שיש פה צורך ברכב פרטי לכל הורה, מאחר שיש רק אוטובוס אחד שיוצא מקריית־גת ונוסע לכיוון באר־שבע או המרכז".

בקק"ל מודעים היטב לנקודה הזאץ. תוכנית "ישראל 2040 – רילוקיישן ישראלי", שבה אמורים להשתתף כמעט כל משרד הממשלה, ארגונים חברתיים, עמותות ומוסדות חינוך ומחקר, כוללת גם חלק נכבד שנוגע לתחבורה. על פי התוכנית, סוגים שונים של תחבורה ציבורית יתווספו למי שייסעו בתוך האזורים, בצפון או בנגב, על מנת לגרום לכך שמי שחי בהם יוכל לקבל באופן מקומי את כל מה שהוא צריך מבלי שיגיע למרכז – מקניות ועד מופעי תרבות, בתי ספר ייחודיים ועד אטרקציות ספורטיביות. לצד הפיתוח המסיבי של תחבורה זאת, יתווספו לפי התוכנית גם אמצעי תחבורה "בין־מרכזיים", שיחברו ביעילות ובמהירות את הציר דרום־מרכז־צפון.

אולם כבר עכשיו, למרות הצורך בשתי מכוניות, משפחת ביננפלד מרגישה שהיא עשתה "דיל" מצוין. "גולת הכותרת היא ללא ספק הקהילה המגובשת שאנחנו חלק ממנה", מסבירה עטרה, "מדובר בקהילה מחוברת, ששמה לה למטרה לעשות שינוי באזור על ידי הצמחת החברה וארגון פעילויות. זה גורם לנו להרגיש שבמעבר לישראל אנחנו עושים משהו טוב לא רק לעצמנו, אלא גם למדינה, וזה הופך את הכל להרבה יותר מיוחד".

עטר מסכם: "זאת בעצם מהות הציונות. ישראל היא ביתו החם של כל יהודי, באשר הוא, ואנחנו גאים על כל יהודי שעולה ארצה, קל וחומר אלה המתיישבים בגליל ובנגב. לצערי, אנחנו עדים בשנים האחרונות להסלמה משמעותית במתקפות שנאה אכזריות כלפי יהודים ברחבי העולם, שהפכו לשגרה. האנטישמיות שוב מרימה את ראשה ומאיימת על ביטחונם האישי של יהודי הגולה, שבמקומות מסוימים כמעט ולא קיים. אסור לנו לשתוק על כך, עלינו להתייצב לצד יהודי התפוצות במאבק חסר פשרות באנטישמיות, ולצד זה להציג להם אפשרויות מתאימות לעלות לארץ ולהשתלב בה כאזרחים מן המניין".

לפרטים נוספים>>