דעה: עם כל הכבוד לזכות הציבור לדעת...
למה התרגלנו בקלות רבה כל כך לוותר על יישום זכותנו האישית למידע בכל תחומי החיים, ודאי כשזה נוגע לבריאותנו ולשלומם של יקירנו? למה זה כל כך חשוב, ועל מה לתת את הדגש?
בואו נודה: המאבק שלנו על הזכות לדעת נגמר כשזה מגיע אלינו באופן אישי. עיקר הדיון הוא במרחב הציבורי - לדעת על מחלתו של ראש הממשלה, פעולות צה"ל בעזה, שחיתות במרכז מפלגה וחשבונות הבנק הפרטיים של אישי ציבור.
הצרה היא שהתרגלנו לחשוב רק במונחים של "זכות ציבור", ולוותר בקלות רבה מדי על חשיבות זכותנו הפרטית לדעת. בכך יצרנו במו ידינו פער עצום בין החוק היבש והזכות המופשטת למידע ליישומה בפועל, והפיכתה לערך חברתי בסיסי. וכאן חוזר אלינו הבומרנג: כשהפער בין החוק היבש ליישומו גדול כל כך - הראשונים להיפגע הם אנחנו.
דוגמאות? בבקשה: אם חלילה מי מאיתנו או מי מבני משפחתנו הקרובה לוקה במחלה שהטיפול בה מורכב ומסובך, נדרש בן-לילה מידע מקיף בדבר זכויותינו: זכאות לטיפולים רפואיים או בדיקות מיוחדות; ימי חופשה או מחלה במקום העבודה; הטבות כלכליות ועוד ועוד.
בשלב זה מוצאים עצמם מרבית האנשים במירוץ מטורף ולחוץ, לעתים רבות נגד הזמן ובאנרגיה ותקציב מוגבלים, על מנת ללקט מקופות החולים, מהביטוח הלאומי, מבתי החולים וממקום העבודה את כל אותן הזכויות שמגיעות להם על פי חוק. נוסף על המצב הבריאותי החדש ניצבים מול האזרח הפרטי גופים גדולים, שלא תמיד השיתוף בכל המידע שברשותם עולה בקנה אחד עם האינטרסים הכלכליים שלהם.
וכך, זכותנו למידע אמנם כתובה בחוק, אך בפועל אנו ניצבים בפני אינסוף מכשולים בדרך: זמן המתנה ארוך לקבלת המידע, היעדר כתובת אחת מרוכזת לייעוץ, מחיר כספי לקבלת המידע ואינפורמציה המובאת לאדם הפשוט בשפה משפטית מעורפלת ופתלתלה. דרך נוספת, הנפוצה מאוד במחוזותינו, היא מניעת מידע באמצעות הצפה בכמות עצומה של מידע שלא מותירה לנו סיכוי להכילו ולברור מתוכו את העיקר.
להפוך את החיים קלים יותר
הפגיעה בזכותנו למידע אינה נעצרת כאן. באחרונה ניתנה החלטה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, שלפיה תקנים רשמיים של מכון התקנים (המחייבים את כל היצרנים והיבואנים בישראל), שנוגעים למוצרים בעלי סיכון בטיחותי או בריאותי (כמו מוצרי מזון, צעצועים, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה) יהיו נגישים לכל בקרוב. זאת, מבלי לשלם בעבורם ומבלי להגיע באופן מיוחד לספריית מכון התקנים.
כל הורה שיבקש לדעת על מה חשוב לשים דגש בקניית מוצרים לילדו הפעוט, יוכל לעשות זאת ללא תשלום מביתו. יש בפסיקה זו הבנה ברורה של חשיבות זמינותו של מידע לכל אחת ואחד ושקיפותו, על מנת שנוכל לקבל החלטות מושכלות ואחראיות, המבוססות על מידע עדכני ומקצועי.
הזכות לקרוא את פרטי דו"ח וינוגרד הינה עניין חשוב, אין ספק. מצד שני, על הדרך שכחנו כמה מידע מקצועי ופשוט חשוב לנו גם בחיינו היומיומיים הפרטיים. עסקים שירימו את הכפפה ויאפשרו לצרכנים לקבל מידע עדכני, פשוט ונגיש, ורגולטור שיכפה על העסקים הנותרים לנהוג שקיפות מקסימלית, יהפכו את חיינו קלים יותר. זכות הפרט לדעת היא תנאי בסיסי לחיים בטוחים ובריאים יותר של כולנו. ואת זה חשוב שבראש ובראשונה אנחנו, הצרכנים, נדע.
ובינתיים:
- אל תסמכו על הצהרות והבטחות בעל פה. תמיד דירשו כי כל הצהרה כזו תגובה בכתב.
- כאשר אתם חותמים על מסמך, הקפידו לקרוא את כולו, ושימו לב במיוחד לאותיות הקטנות.
- אל תחתמו על סעיפים שאינם מובנים, ובוודאי לא על כאלו הסותרים הצהרה אחרת שניתנה לכם בעל פה.
- אין הביישן למד! שאלו את העסק בכל עניין שאינו מובן או ברור.
- ערכו באופן יזום חיפוש באינטרנט על מנת לאסוף את המידע בדבר השירות הנדרש.
- התעניינו אצל חברים, בעבודה, שכנים - ברשת החברתית הזו מסתובב מידע רב.
- רשויות ציבוריות מחויבות במתן מידע מכוח חוק חופש המידע. במקרה של סירוב ניתן להגיש בקשה לממונה על חופש המידע.
- בידקו תמיד את החשבון ואת המידע המצורף עליו.
עו"ד עינת ברכה, סמנכ"לית המחלקה המשפטית, ארגון "אמון הציבור"
