שתף קטע נבחר
 

מאזדה לאנטיס 2002 - העברת משקל

לאנטיס מחודשת היא אירוע חשוב ביותר, אבל מסתבר שהשינוי הגדול התרחש דווקא באולם התצוגה

בתערוכת פאריז, לפני כמעט שנה, נפלה הפצצה. ברגע הראשון קשה היה לשים לכך לב אבל לאחר מכן הבנו - יש לאנטיס מחודשת. ואז החל מחול שדים קטן, לקוחות מודאגים אצו לסוכנות, היבואן הלא פחות מודאג שיגר הבהרה דיפלומטית. נכון, השינוי לא היה גדול, אבל כל בורג, נורית, או ידית שמוחלפת הופכים חשובים ביותר כאשר מדובר בלאנטיס, המכונית הנמכרת ביותר בארץ בשנים האחרונות. זו שהפכה לסמל הנהג הישראלי ולמבשרת עידן המכונית לכל מתכנת. הלאנטיס הייתה הסובארו ליאונה של שנות התשעים והביאה את מאזדה למעמד שאין לו אח ורע באף מקום אחר בעולם. כך שמקצה שיפורים, מהותי יותר או פחות, הוא כמעט ברמה של חג לאומי במקרה זה. ועכשיו, כאשר היא מגיעה אלינו, המתחרים מסתקרנים, הלקוחות עומדים בתור, ואנחנו אצנו לבדוק את המתחרה החדשה. האם היא יכולה לשנות את מאזן הכוחות? האם השינויים מספיקים לשמירה על מעמדה?

מבחוץ

ניתוחים פלסטיים מצליחים יותר אצל הפחות יפים ומאותה סיבה קשה לבצע מתיחת פנים במכוניות יפות. הסיבה ברורה: עיצוב נכון, הומוגני ואחיד קשה לשפר רק על ידי שינוי של פרטים בודדים. שנה מהותית את החרטום ופתאום הוא לא משתלב עם הפרופיל.
אבל כאשר מדובר במכוניות שאינן נאות במיוחד המלאכה קלה יותר וזהו המקרה של הלאנטיס, בייחוד כאשר מעצבי מאזדה השכילו להסתפק בקוסמטיקה עדינה. למעט החרטום, השינויים כמעט לא מורגשים וגם שם הם לא ממש בולטים. זאת למרות שלמעשה כל מרכיבי החזית שונים: הפנסים, שבכת המצנן, הפגוש, הספוילר שתחתיו, כונסי האוויר, מכסה המנוע ואפילו הכנפיים הקדמיות. וזו גם הסיבה שהלאנטיס המחודשת נראית קצת יותר עדכנית, ומעודנת. וזה רומז לכיוון הכללי.

מבפנים

גם בתא הנוסעים ההבדל אינו בולט. הקווים הכלליים דומים מאוד אבל החומרים והגוונים מעט יותר נעימים, ולקונסולה המרכזית עיצוב מכובד יותר. לא שיש כאן משהו שיכול לגרום לזיעה קרה במחנה הגולף. הלאנטיס, כמו כל היפניות המקבילות, טרם הפנימה את מה שאירופאיות מודרניות כבר שכחו מזמן. זה בולט במראה פקדי מערכת האוורור(המעט פשוטים למרות החלפתם), ממשיך בכך שמראת האיפור לנוסע מכוונת בכלל למושב האחורי, וזו של הנהג אינה קיימת (לא שאנחנו נוהגים להתאפר בנסיעה אבל בכל זאת). גם תאורת המפות ומתגי ההפעלה של הגג הנפתח מעט מסורבלים ולא נאים. רגע, רגע - מה פתאום גג נפתח? במסגרת מתיחת הפנים שינו בדלק מוטורס את רמות האבזור: בלאנטיס GLX יש כיום בעצם את מה שהיה לגרסת ה-1.8 ליטר הקודמת- 4 כריות אוויר וגג נפתח. יש לה גם כעת תאורת פנים עשירה יותר, כאשר בגלל הגג עברה תאורת המפות למקום הראוי.
ויש עוד שינויים: המושבים מעט נוקשים ותומכים יותר, אך לפחות לטעמי המבנה לא מושלם וחסר תמיכה לגב התחתון. מאידך מנגנון הכיוון שופר. כיוון הגובה מאפשר אמנם שינוי זווית הכרית, אבל הוא מסורבל ותנוחת הנהיגה נמוכה מדי. הלאנטיס, בזכות בסיס גלגלים מהארוכים בקבוצה (261 ס"מ), עדיין מרווחת למדי. תא המטען הגדול (416 ליטר) נראה מעט טוב יותר, אך סגירת הדלת עדיין משמיעה צליל חלול.

מתחת לעור

אבל מקצה השיפורים של הלאנטיס הוא יותר מהחלפת פנסים והוספת מד טמפרטורה חיצונית. מאזדה ערכו שינויים לא מעטים מתחת לעור כאשר המטרה המרכזית היא עידון המכונית: במתלה הקדמי הוחלפו התושבות והוא חוזק עם קבלת מוט רוחבי; המרכב הוקשח, בין היתר על ידי מילוי קצף פלסטי בקורות. ההיגוי עבר שיפור כמו גם מערכת הבלימה (שקבלה חלוקה אלקטרונית לפנים אחור) ובמרכב נוספו חומרי אטימה כדי לשפר את ספיגת הרעשים. באירופה החליף מנוע ה-1.6 ליטר את ה-1.5 ליטר אך ההספק ירד ל- 98 כ"ס מדאיגים בלבד. אצלנו, אולי מתוך סולידריות, שוחררו חמישה סוסים וההספק ירד ל-105 כ"ס. נתון המומנט, 14.0 קג"מ ב-3,600 סל"ד, נותר זהה. אבל נתוני הביצועים נותרו זהים: 12.8 ש' למאה קמ"ש ו-172 קמ"ש מרביים.

כושר דומה

מבחינת ביצועים הלאנטיס נותרה זריזה ביחס למקובל בקבוצתה, וקשה לחוש בירידה בהספק. מאידך נראה שהיא מגיבה מעט יותר טוב בסל"ד נמוך. בזכות תיבה נמרצת הרי שבמאוצי רמזורים וכו' היא במיטבה. אחר כך נעלם מעט המחץ, בגלל בחירה ביחסי העברה ארוכים לשלישי ולרביעי. זה, כמו חור מסוים בין שני לראשון, עלול להפריע במעלות תלולים, ואולם לפחות כאן ניתן לפתור את הבעיה חלקית בעזרת טיפול ידני. כאשר חוזרים למישור ניתן לגלות שברביעי קשה למאזדה להאיץ, ומעבר ל-170 על השעון (קצה ההילוך השלישי), ההתקדמות הופכת איטית. יש לציין שוב את הפעולה נמרצת והטובה של התיבה האוטומטית .
ההבדל הגדול ביותר לעומת העבר הוא בצליל, או יותר נכון בכך שרעשי המנוע מושתקים בצורה יעילה יותר. רק בסל"ד גבוה מאוד, מעל ה-5,000, מתקבל שאון מפריע באמת, אלא שרוב הלאנטיסאים לא יגיעו לשם. עבורם כושר הנשימה הטוב בסל"ד אסטרונומי הוא לא בדיוק נושא לשיחה. בכל מקרה צריכת הדלק הייתה טובה עם תוצאה של כ-9.0 ק"מ לליטר.

מתנהגת כראוי

גם מבחינת התנהגות לא פורצת הלאנטיס גבולות חדשים. המבנה הבסיסי היעיל ממשיך לבצע כאן את העבודה בצורה חיובית, גם אם לא כזו שיכולה לשים את הנהג בפוקוס. מגוון השינויים הביאו לפעולה מעט יותר בוגרת של ההיגוי והמתלים. זה מתבטא בהשקטת רעשי מתלים ובמשקל נכון וקל יותר של ההגה בעיר. התשלום, לפחות מבחינת ההגה, הוא באובדן מסוים של חדות ודיוק. נראה שעבור הלקוחות האופייניים מצב זה עדיף. נטיית החרטום לאבד אחיזה בפניות הדוקות עדיין קיימת, אם כי קצת פחות, והרפיה מהמצערת תתקן זאת לרוב, אם כי במקרים קיצוניים ישלחו האחוריים לפסיעה עצבנית יותר מהזכור לי. נראה שגם הרגישות לרוחות צד גבוהה מבעבר.
גם פעולת הבלמים טובה יותר מבעבר ולדוושה יש כעת משקל ומהלך נכון יחד עם כושר סביר בהחלט.
מבחינת נוחות נסיעה בעיר, השיפור אכן מורגש. הלאנטיס סופגת מהמורות בצורה טובה ובעיקר שקטה ובוגרת יותר מהדגם היוצא. ואולם גם כאן אין בשורות גדולות מול האירופאים ונראה שאפילו האלמרה ממשיכה להציע יתרון בתחום. רעש הרוח, גם בגלל הגג, זוכה לביטוי בולט מדי.

נקודות למחשבה

לכאורה מכלול ההבדלים בין הלאנטיס המחודשת ליוצאת מורגש וחיובי, אך אינו כזה שיכול לגרום לשינוי במאזן הכוחות. המשמעות הגדולה מקבלת ביטוי דווקא באולם התצוגה. מאזדה אמנם לא הורידה את המחיר, אך עשתה זאת על ידי שינוי רמות הציוד. התייצבותה של גרסת ה-LX הזולה באולם מספרת הכל. עד עתה יועדה גרסה מוזלת זו לציי רכב, היום היא מוצעת גם לקהל הרחב וכוללת את כל אבזור החובה- חישמול מלא, ABS ושתי כריות אוויר (תפריט שבעבר היה רק ב-GLX). וזה אומר שלקוחות רבים יעדיפו ובצדק את הגרסה הפשוטה יותר ויוותרו על גג נפתח, כריות הצד, וידיות ופסי חיכוך בצבע מרכב. ההבדל במחיר אינו גדול אבל אלו בכל זאת כ-4,000 שקלים, שמותירים את ה-LX בצד הנכון של ה-100,000 שקלים, עם תג מחיר של 99,000 שקלים. במצב זה היא מציעה תמורה טובה למדי.
וזה נשאר הנשק העיקרי של מאזדה בקרב על הישראלי: מוניטין ותמורה. אין ספק שרגע לפני החלפת הקורולה, היא עדיין מסוגלת להתמודד בכבוד מול היריבות היפניות, בזכות שילוב של יכולת, ציוד ומחיר. היוצאת דופן היא הניסן אלמרה, שעם מנוע 1.8 ליטר ומחיר דומה נראית מתחרה קשה ואף יותר מכך. אלא שלמזלה של מאזדה סובלת עדיין האלמרה מתדמית לא מוצלחת.
מובן שעולם הרכב לא מסתכם ביפן ואם מול מלוכסנות העין קל ללאנטיס לשרוד הרי שמול האירופאיות המובילות והמודרניות, היא נראית הרבה פחות מפתה. מולן נשאר לה רק מוניטין האמינות ושמירת הערך הטובים ובמובן מסוים היכולת הטובה של חטיבת הכוח. וזה פחות או יותר הסיפור.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מאזדה לאנטיס 2002...
בגדול - אותה הגברת...
בשינוי אדרת
תא הנוסעים עודכן
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים