רובע נחלת בנימין החדש

האם נושא השימור בארץ עלה מדרגה? אם לשפוט על פי האירוע הנוצץ שנערך השבוע בגן הפסלים של מוזיאון תל אביב, לרגל השקת פרויקט "רובע נחלת בנימין החדש", נראה שאכן הוא נמצא בתהליכי שדרוג.
מדובר בתוכנית חדשה למתחם שבין רחוב אלנבי לרחוב גרוזנברג. גבולותיו: מצפון – כיכר מגן דוד (פינת אלנבי-נחלת בנימין), ממערב – רחוב הכרמל, ממזרח – רחוב אלנבי ומדרום – הרחובות שפר וגרוזנברג.
היוזמה היא של קבוצת רדלנד, בשליטת שלמה לחי, שבעליה רכשו מספר נכסים לאורך הרחוב.
מדובר על שיקום הרובע תוך שמירה ושימור הנכסים האדריכלים הקיימים, ובנייה חדשה המשתלבת בסביבה ההיסטורית. תכנון העל מופקד בידי אדריכל השימור, אמנון בר אור.
בעשר השנים האחרונות ביצעו היזמים, ביניהם רות שפייזר, שורה של בדיקות יסודיות בתחום המצב הסטטוטורי של המתחם, הכדאיות הכלכלית, פינוי מאות הדיירים המוגנים והכנת תיקי שימור לכל המבנים.
מקץ עשור התברר, כי אם תיפתרנה הבעיות כמו פינוי הדיירים המוגנים והענקת זכויות בנייה למבנים לשימור, יש כדאיות כלכלית לביצוע הפרויקט. זה אמור לכלול תמהיל של דירות מגורים קטנות, לא יותר מ-3 חדרים (כ-600 יחידות דיור), שטחי מסחר ושירותים ייחודיים וחניון מרכזי. התוכניות משתרעות על שטח של כ-50 דונם.
לאור המסקנות, התגבשה קבוצת משקיעים בשם רדלנד, אשר השקיעה עד כה מיליוני שקלים בפעילות במתחם. ב-8 השנים האחרונות רכשה הקבוצה כ-5 דונם במתחם ובכלל זה מהבניינים החשובים ביותר כמו "בית הדקל" (נחלת בנימין 8), "בית הגמלים (נחלת בנימין 13) ו"בית העמודים" (נחלת בנימין 12-16). מ-1999 התחילה עבודת שימור ב"בית הדקל" וכבר נמכרו בו 20 דירות.

שוק פרחים, שוק פשפשים

ההתייחסות אל המתחם כוללת טיפול ברחובות, בכיכרות, בבניינים ובשטחים הפתוחים ביניהם והעבודות יתבצעו תוך שילוב בין יזמות פרטית לבין פעילות עירונית. ההנחה שהמתחם יפעל 24 שעות ביממה.
בר אור מציין כי מלבד תוספות הבנייה בבניינים לשימור, ייבנו בנייני מגורים חדשים (כ-8) במקום בניינים שלא הוכרזו לשימור ויהרסו.
לגבי תחום המלונאות, לפי שעה כמה רשתות בינלאומיות בחנו את ההצעה והחליטו להמתין ולראות כיצד תתפתח הבנייה. אם אכן יוחלט להיכנס למלונאות, ככל הנראה יוקדשו לכך רק שני בניינים.
בר אור אומר כי אם הדבר יהיה תלוי בו, הוא מעדיף שהבניינים החדשים יהיו מודרניים לחלוטין, שונים מהבניינים לשימור, אולם לא בסגנון היי-טק. כל בניין חדש שייבנה יתוכנן בידי אדריכל אחר.
בעניין שטחי המסר אומר בר אור, כי מדובר בקומות הקרקע, במפלס הרחוב, וכן במרתפים. במהלך העבודות ייבנו גם חנויות נוספות ברווחים הקיימים היום בין הבניינים.
היריד, אומר בר אור, ימשיך ויתקיים ואף יורחב לרחובות נוספים. אולם בתוכנית לשנות את מבנה הדוכנים, כך שהאומנים ישבו גב אל גב במרכז הרחוב עם הפנים לחנויות, "כדי שגם החנויות ישתתפו בחגיגה". בדרך זו ייווצרו רק שני מעברים. בתכנון גם להוסיף ימי פעילות ביריד, כמו יום של שוק פרחים ויום או יומיים של שוק פשפשים.
בהקשר לכך יצוין, כי עמותת אמני נחלת בנימין מתנגדת לתוכנית החדשה ונציגיה הפגינו בהפגנה קולנית במיוחד, בסמוך לגן הפסלים, בעת טקס הפתיחה.
בעניין החניון במתחם מציין בר אור, כי מדובר בחניון בן כ-1,700 מקומות חניה שייחפר מתחת ל"בית העמודים", בפינת נחלת בנימין ורמב"ם, וכן מתחת לרחובות נוספים, כשהכניסה תהיה מרחוב גרוזנברג. לדיירי המתחם יישמרו מקומות חניה בחניון. בר אור מציין כי שיתוף הפעולה עם העירייה אפשר את תוכנית החניון גם מתחת לרחובות, ולכן יהיה זה חניון ציבורי.
סיום הפרויקט, שכאמור כבר החל בשיקום "בית הדקל" ובתחילת העבודות לחפירת החניון מתחת ל"בית העמודים", יארך במקרה הטוב כ-10 שנים.

גלגולו של רחוב נחלת בנימין

בשנת 1910 נוסדה אגודת "נחלת בנימין", שמנתה 40 חברים מיפו ומשכונת "נווה שלום" (הצמודה לנווה צדק), רובם בעלי מלאכה, חנוונים וסוחרים זעירים. חברי הקבוצה ביקשו לבנות שכונת מגורים חדשה במתכונת "אחוזת בית" שהוקמה כשנה קודם לכן.
האגודה פנתה לד"ר ארתור רופין, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ובתיווכו הסכימה קק"ל להעניק הלוואה לחברי האגודה לבניית הבתים, בתנאי שהבונים יהיו במעמד של חוכרים והחכירה תעבור ליורשיהם.
סך הכל נרכשו כ-20 דונם והשטח הוגרל ל-35 מגרשים. ב-1911 הוחל בבנייה ושנה אחר כך כבר ניצבו במקום 23 בתים. הבתים היו בני שני חדרים, מטבח ומרפסת לרחוב.
לעומת "אחוזת בית", שבה נשמר תכנון של רחובות שתי-וערב, בשכונה החדשה הכלל הזה נשבר. רחוב נחלת בנימין אינו מקביל לרחוב הרצל ומכאן נפתח פתח לבנייה העתידית הבלתי מתוכננת שציינה את ת"א ב-20 השנים הראשונות שלה ושתוצאותיה ניכרות עד היום. אגב, שם הרחוב נחלת בנימין נקרא על שם בנימין זאב הרצל.
הרחוב, שבראשיתה של ת"א היה הארוך ביותר בעיר, החל בשדרות רוטשילד בדרום והסתיים צפונית לרחוב גרוזנברג. חלקו הצפוני, בין רחוב שפר לכיכר מגן דוד, התפתח בראשית שנות ה-20 עם בנייתם של בתי מגורים, מרביתם בני שתי קומות ויותר.
הפיכתו של הרחוב למסחרי החל לאחר מאורעות 1921 כשמרכז הכובד הכלכלי עבר מיפו לת"א. ביטולן של החצרות הפונות לרחוב והפיכתה של קומת הקרקע למסחרית היה כתוצאה מהתפתחות זו. למבנים בני הקומה האחת נוספו קומות שנייה ושלישית. בצילומים משנות ה-30 מרבית המבנים הם בני שלוש קומות וכוללים חזית מסחרית, כפי שאנו מכירים כיום. מאז, ובמשך שנים רבות, הפך רחוב נחלת בנימין מהמרכז המסחרי של העיר לשוק הסיטונאי של אזור השפלה והשרון.
עתה מתוכננת למתחם עדנה ואם נשפוט על פי התכנון, הרי שמצפה לנו רובע ייחודי עם הרבה אופי, כמו בערים העתיקות ברחבי העולם.