ביהמ"ש דחה את ערעורם של מורשעי אסון המכביה

בית המשפט המחוזי בתל אביב, דחה היום את ערעורם של חמשת הנאשמים באסון קריסת גשר המכביה, בו נהרגו ארבעה ספורטאים אוסטרלים ונפצעו 69 בני אדם נוספים. בית המשפט הותיר את עונשיהם של החמישה על כנם.
המהנדס מיכה בר אילן נדון בבית משפט השלום בתל אביב לעונש מאסר של שנה ותשעה חודשים בפועל; הקבלנים יהושע בן עזרא וברוך קרגולה נדונו לשנה ושלושה חודשים בפועל; אדם מישורי, הבעלים של חברת ארגונית, נדון לתשעה חודשי מאסר בפועל ויורם איל, יו"ר הוועדה המארגנת של המכביה נדון לעונש של עבודות שירות והוא היחיד שלא ערער על חומרת עונשו. הארבעה כאמור ערערו על עצם הרשעתם בגרימת מוות ברשלנות ועל חומרת העונש.
בפסק דין של חבר השופטים הם קבעו היום כי הגשר הוקם בשיטת ה"סמוך" ו"יהיה בסדר" ובגישה מזלזלת לכך שעל הגשר יעברו מאות אנשים. "דומני שלא תהיה זו הגזמה לומר כי בכל מקום בו תונח האצבע בתיק זה היא תיתקל ברשלנות, בחוסר הקפדה על פרטים גדולים יותר וגדולים פחות, עשיית דברים 'בערך' בשיטת ה'סמוך', בחוסר סגירה של קצוות, בהתעלמות מנתונים, באלתורים והתייחסות מזלזלת לכך שעל הגשר עתידים לעבור מאות ואולי אלפי בני אדם". כך כתבה השופטת דבורה ברלינר.
היא הוסיפה כי הדיון המשפטי בערעור התמקד לא בשאלת קיומה של רשלנות אלא בנסיונו של כל אחד מהנאשמים לגלגל את האשמה לפתחו של האחר. בנוגע למהנדס בר אילן כותבת השופטת כי רשלנותו כה ברורה ומובהקת וחובקת כל תחום אפשרי, עד שאפילו מההיבט המוסרי ספק בעיניה אם היה מקום להגשת הערעור. היא קובעת עוד כי הוא הורשע בשל היותו רשלן.
השופטת אף ציטטה מעדותו של המהנדס בר אילן במהלך המשפט בבית משפט השלום. "דבריו נשמעים היום מחרידים ומזעזעים, כותבת השופטת. "הוא ענה בתשובה לשאלה של בית המשפט 'מה יקרה אם לגשר יעלו מעל מאה אנשים?' כי 'הוא ירעד. הגשר הזה היה רועד. נותן הרגשה מאוד מאוד לא נעימה למי שהולך עליו. אבל הוא לא מסוכן בכלל. קורה שאנחנו הולכים באולם חתונות הרצפה רוקדת. זה לא נעים וזה לא מסוכן'.
על כך כתבה השופטת: "אי אפשר להימנע מהאמירה כי בישראל בשנת 2001, אחרי אסון אולמי ורסאי, הציטטה הזו היא כמעט בבחינת נבואת זעם שהגשימה את עצמה".
בנוגע לקבלנים בן עזרא וקרגולה אמרה השופטת כי רשלנותם הביאה לתוצאות הקשות ביותר שניתן להעלות על הדעת, וכי העובדות מצביעות על רשלנותם לאורך כל הדרך. בנוגע לאדם מישורי קבעה השופטת כאמור כי אף הוא אחראי לקריסת גשר המכביה, למרות שניסה להציג את עצמו כמי שהיה מתווך בלבד ולא כמי שהיה אחראי לבטיחות הגשר.
בנוגע ליורם איל, יו"ר הוועדה המארגנת, קבעה השופטת כי רק בנוגע אליו התלבטה האם יש להרשיעו והחליטה להשאיר את הרשעתו על כנה, כאשר היא מתייחסת לכך שהגיע למקום בניית הגשר וניסה לבדוק את יציבותו על ידי קפיצה עליו.
גם השופטים יהודית שטופמן והשופט זאב המר הצטרפו לחוות דעתה של השופטת ברלינר וקבעו שניהם כי מדובר ברשלנות חמורה וכי הנאשמים מעלו באמונו של הציבור והפקירו למעשה את חייהם של אלפי בני אדם.
המהנדס מיכה בר אילן והקבלן יהושע בן עזרא יחלו לרצות את עונשם בתחילת החודש הבא ואילו הקבלן ברוך קרגולה יחל לרצות את עונשו בפברואר 2002.