מוקדמות המונדיאל: ישראל - אוסטריה 1:1

גם את מונדיאל 2002 יראו שחקני נבחרת ישראל בטלוויזיה. זה היה אומנם קרוב, כבר הרגשנו את זה באוויר, כבר תיכננו להשתלט על בית המלון באיסטנבול, אבל אז, שתי דקות בתוך זמן פציעות, אוסטריה קיבלה עונשין מ-18 מטרים והכל נגמר.
דודו אוואט יצא קצת מהשער, לא ברור למה. אנדראס הרצוג בעט שטוח ומדויק לפינה. הכדור עבר מתחת לרגליים של אבי נמני ולרשת. 1:1 ואוסטריה עולה לפלייאוף מול טורקיה. ככה לא בונים חומה פרק 2.
42 אלף צופים באיצטדיון רמת-גן היו בהלם מוחלט. עכשיו נשאר רק לפנטז בזהירות על אליפות אירופה 2004. זה כל מה שנשאר.

ריח השיוויון היה באוויר

אפשר להאשים הרבה שחקנים כמו תמיד, אבל האמת שריח של שער השיוויון מילא את האוויר לא מעט זמן. יותר מדי פעמים האוסטרים שייטו באזור המסוכן, ומצאו בעיקר את האגף השמאלי פרוץ לגמרי, מקום בו דדי בן דיין עלה להתקפה ושכח משום מה לחזור. בן-דיין יכול היה לקנות את עולמו בשתי הזדמנויות מצוינות בהן מצא את עצמו מול השוער, אך מגן מכבי תל אביב לא ידע לעשות את הדבר הנכון והפשוט מצד אחד ואת האגף השאיר פרוץ מן העבר השני.

לא באו להסתגר

מההתחלה היה ברור שאוסטריה לא באה להסתגר. היא הצליחה לנטרל את מרכז השדה הישראלי, ואף הגיעה לא פעם למצבים לא רעים במתחם רחבת ה-16. אייל ברקוביץ', שכרגיל נתן את כל מה שהיה לו, אבי נמני וחיים רביבו שהיה חלש, זכו לשמירה אישית צמודה יחסית ותוקלו בכל פעם שקיבלו כדור. גם ההזדמנות הראשונה הטובה במשחק היתה של אוסטריה: בדקה ה-15 מריו האס גרם לדפיקות לב, כשלפתע מצא את עצמו חופשי מול אוואט. השוער שם את גופו נכון ומנע מבוכה גדולה כבר בשלב מוקדם.

התוכנית האוסטרית עבדה

ישראל המשיכה לנסות. בדקה ה-24 נפגע הקפטן טל בנין (שנדמה היה שהחלים מפציעה רק ביום חמישי) בשריר הירך ולמרות שרצה מאוד, לא הצליח לחזור למשחק. מי שהחליף אותו היה עידן טל, שכרגיל היה דינמי וחדור מוטיבציה ותרם רבות למשחק ההתקפה. סך הכל, תכנית המשחק של האוסטרים עבדה מצוין במחצית הראשונה של המשחק.

גרשון מדייק מהנקודה

במחצית השניה ישראל התחילה להיראות טוב יותר. חמש דקות מפתיחת המחצית ניחתה על הנבחרת מכה שניה. חיים רביבו נפצע ברחבה ונאלץ לפנות את המגרש (דקה 51). לאחר המשחק התברר שהפציעה של רביבו חמורה ושהוא עשוי להיעדר מן המגרשים תקופה ארוכה. יניב קטן נכנס במקומו.
בדקה ה-54 קיבל נמני כדור ברחבה, היתל במגן אוסטרי והוכשל באופן ברור. השופט מלו פרירה הפורטוגלי שרק ללא היסוס והצביע על הנקודה הלבנה. תחילה נראה היה שברקוביץ' יבצע את הבעיטה אבל המאמן ריצ'ארד נילסן קבע כי הבלם שמעון גרשון, מי שהבקיע מן הנקודה הלבנה גם נגד צ'לסי האנגלית, הוא שיבעט. ההחלטה היתה נכונה. גרשון קר הרוח בעט שטוח למרכז השער וקבע 0:1 לישראל.

מגננה והפקרות בהגנה

אחרי השער הישראלי משום מה עברה הנבחרת למגננה בלתי מובנת. האוסטרים השתלטו על מרכז השדה, שלחו הרבה שחקנים למעלה ומצאו לא פעם שטחים חופשיים בחצי המגרש הישראלי. בדקה ה-73 יכול היה קטן לגמור עניין. הוא קיבל מסירת רוחב מצוינת מברקוביץ', אבל המתין יותר מידי. בדקה ה-76 היה זה בן-דיין שקיבל כדור מצוין מעידן טל אך בעט חלש והשוער האוסטרי וולפארת' הדף. האוסטרים המשיכו ללחוץ, ביקרו מדי כמה דקות באיזור הרחבה הישראלית שנראתה במבוכה רבה.
בדקה ה-81, מעט אחרי שאוואט הדף והציל שער אוסטרי בטוח, נראה היה שנמני הוכשל, אך השופט לא שרק. השוער וולפארת דחף את נמני ברחבה. השופט ראה, אך שלף רק את הכרטיס הצהוב.

הלך החלום

עמוק בתוך זמן פציעות, ביצע גרשון עבירה מיותרת 18 מטר מהשער. אנדי הרצוג, שעד אז היה חלש, סידר את הכדור מול חומה ישראלית מעובה. דממה עברה ביציעים, פלאשבקים מהעבר, מכל אותם משחקים בהם נכשלה ישראל ברגע האחרון, חזרו לרגע לראש. אוואט יצא כמה מטרים מהשער. הרצוג בעט שטוח, מדויק וחזק לפינה.
זהו. נגמר. רצינו נקמה בבאריץ' ובאוסטרים, שעשו הכל כדי לגרום לעולם לחשוב שברחובות תל אביב מתנהלת מלחמה, ונשארנו עם הראש בין הידיים. עוד כמעט אחד לרקורד.