העוגיות מתפוררות

הפרלמנט של האיחוד אירופי צעד בשבוע שעבר צעד נוסף בדרך לאסור על שימוש מסחרי בקובצי עוגיות (קוקיז) באינטרנט. זאת, לאחר שאושר נוסח מתוקן של יוזמת חוק מעוררת מחלוקת ברוב גדול של 339 תומכים לעומת 92 מתנגדים ו-89 נמנעים.
הזרוע הביצועית של האיחוד האירופי (ה- European Commission) הגתה בשנה שעברה את הנוסח המקורי של היוזמה, שביקשה לאסור על חברות מסחריות לשתול "קוקיז" בדיסקים הקשיחים של משתמשים.
עם זאת, היוזמה רוככה בשבוע שעבר בפרלמנטי האירופי, שהחליט כי ימליץ למדינות האיחוד לחוקק חוקים האוסרים על שימוש בקובצי קוקיז אך לא יחייב אותן לעשות לעשות כן.

מהם קוקיז?

"קוקיז" הם קבצים קטנים שמשמשים אתרי אינטרנט מסחריים כדי לעקוב אחר פעילות הגולשים. קבצים אלה מוצבים בדיסק הקשיח של הגולש עם ביקורו הראשון באתר ומזהים אותו אוטומטית כשהוא חוזר, על מנת לשלוח לו מידע מותאם אישית.
רשתות פרסום כמו "דאבל קליק" משתמשות בקובצי "קוקיז" כדי להציג פרסומות מותאמות אישית בדפדפני הגולשים, על בסיס העדפות ותכנים בהם צפו. אתרי אינטרנט למנויים משתמשים ב"קוקיז" כדי לחסוך מהגולשים הקלדה של שם משתמש וסיסמה בכל פעם שהם חוזרים לאתר, ואילו אתרים אחרים משתמשים בקבצים אלה כדי להציג לגולשים דפי אינטרנט מותאמים אישית.
הצרה היא, כי לעתים קרובות הגולשים אינם מודעים לכך שקובצי הקוקיז נשתלים במחשביהם ואינם יודעים כיצד להסירם או להגבילם.

הפרלמנט האירופי נגד הקוקיז

הפרלמנט האירופי לא הסתיר את עמדתו השלילית כלפי ה"קוקיז" כשקבע בשבוע שעבר כי שימוש בקובצי עוגיות ללא היתר מפורש מראש (opt-in) מהווה הפרה בוטה של פרטיות הגולשים.
"על מדינות האיחוד לאסור על גופים לאסוף מידע במחשב האישי של גולש או לגשת למידע זה מבלי לקבל מראש את רשות הגולש", נכתב ביוזמה.
נוסף על כך, היוזמה של האיחוד האירופי מחייבת חברות מסחריות ליידע את הגולשים אילו סוגים של מידע הן מתכוונות לאסוף וכמה זמן יישמר המידע בטרם יבקשו את רשותם לאסוף מידע אודותיהם.
כתוצאה מיוזמה זו, יגדל הסיכוי כי משתמשים לא יהיו מוכנים למסור את המידע אם יהיו מודעים לכל הסכנות והסיכונים שבמסירתו.
היוזמה מסמיכה את האיחוד האירופי לשוב ולדון בסוגייה שלוש שנים לאחר אישורה הסופי של היוזמה, שצפוי בחודש הבא באיחוד האירופי, ולבחון כמה מדינות אירופאיות חוקקו חוקים נגד קובצי עוגיות.

דואר הזבל לא יפגע

הצעה לאסור על משלוח דואר זבל אל גולשים שלא נתנו את רשותם לכך מראש, שהופיעה ביוזמה המקורית, הוסרה מההצעה שאושרה בפרלמנט האירופי בשבוע שעבר, לאחר שנתגלתה מחלוקת בין כמה מדינות באיחוד בסוגיה זו.
הפורטלים הגדולים, רשתות פרסום ואתרי מסחר אלקטרוני רבים משתמשים ב"קוקיז" על פי שיטת ה-opt-out (הלקוח יכול לבקש לא לקבל מידע שיווקי אך אינו נשאל על כך מראש) כדי להעביר לגולשים תכנים מותאמים אישים ושירותים מסחריים וכדי לעקוב אחר פעילויותיו ברשת.
עם זאת, היוזמה המתוקנת אוסרת על משלוח של דואר אלקטרוני שיווקי ללא פרטי השולח המדויקים, כך שגולשים שיבקשו לא לקבל עוד דואר כזה מהשולח יוכלו לפנות אליו.
"נדמה לאנשים שרק משום שהאיחוד מחוקק חוק שאוסר על משלוח דואר אלקטרוני שיווקי, יצייתו לו גולשים ביפן, הפיליפינים או ארה"ב", אמר חבר הפרלמנט מייקל קשמן, שהתנגד להצעה, לאתר Newsfactor.com. "גם אני קיבלתי דואר זבל בעבר אך כמו לגולשים אחרים, יש לי ברירה: להשתמש במסננים (פילטרים) כדי לחסום קבלה של דואר זבל או להשתמש בלחצן Delete. צריך לעודד אנשים להשתמש באפשרויות האלה ולא לנסות להיות המטפלת שלהם".
"אנחנו יכולים שלא להסכים בינינו על דרך הביצוע, אך אם הגולשים מתבקשים לשלם עבור הגישה לאינטרנט, ראוי לבקש מראש את רשותם לשלוח אליהם תכנים שיווקיים ולא בדיעבד", אמר ארקי ליקנן, חבר הפרלמנט האירופי.

התגובות: יביא להאטה בגלישה

במידה והמדינות האירופאיות יאמצו את היוזמה ויחוקקו חוקים ברוחה, השלכותיה על המסחר האלקטרוני ועל הפרטיות ברשת עשויות להיות עצומות.
ארגוני זכויות אדם ופרטיות באירופה ובארה"ב שיבחו את היוזמה ואמרו כי תביא לחיזוק פרטיות הגולשים ברשת דווקא כאשר חוקים חדשים בארה"ב מספקים עוצמה חסרת תקדים בידי הממשל, להשתמש במצלמות רחוב, לחדור לדיסקים קשיחים ולעקוב אחר גולשים, בעקבות מתקפות הטרור של ה-11 בספטמבר.
נציגי תעשיית האינטרנט ביקרו, כצפוי, את היוזמה. זו, טענו, שמה מקלות בגלגלי המסחר האלקטרוני ותביא לייקור עלויות התפעול של אתרי האינטרנט. נוסף על כך, טוענים המבקרים, החובה לבקש את רשות הגולש לאסוף מידע אודותיו בכל פעם שהוא מבקר דף אינטרנט עלולה להביא להאטה בפעילות המקוונת ולפגוע בחוויית המשתמש באתר.
ארגון הפרסום באינטרנט, ה-IAB, הודיע כי בכוונתו להקים לובי במדינות אירופה לקראת ההצבעה על הנוסח הסופי של החוק, שצפויה בדצמבר. "אנחנו מקווים שממשלות אירופה יבינו את חשיבות הקוקיז בעסקים המקוונים", מסר דובר ה-IAB.
ה-IAB וחברות מסחריות נוספות טוענים כי קובצי הקוקיז שנשמרים במחשבים אישיים מאחסנים מידע על אותם מחשבים ולא על בעליהם. לטענתם, בעלי אתרים שמשתמשים בקובצי קוקיז כדי לאגור מידע אישי על גולשים עוברים על חוקים קיימים ואין צורך לחקוק חוקים חדשים עבורם.