פורד פוקוס 2.0 ליטר - מחדדים את הפוקוס

לפני כמעט ארבע שנים הדהימה פורד את העולם המוטורי, כאשר הציגה בתערוכת ז'נבה את הפוקוס החדשה. אחרי האסקורט ששברה בזמנה כל שיא של שעמום ואפרוריות, והתואר "בינונית" עשה עמה חסד, הפוקוס החדשה הציגה לא פחות ממהפכה. דווקא פורד השמרנית, ההולכת בתלם והסוגדת לקונצנזוס (למעט מספר דגמים זניח), הציגה קומפקטית אשר מבחינת מראה הפכה באחת את המתחרות למיושנות.

חצי שנה אחרי, בנסיעות המבחן הראשונות, הסתבר כי פורד הצליחה להותיר את המתחרות מאחור גם מבחינה דינמית. העיתונות, חובבי הרכב והלקוחות הביטו מופתעים בזינוק הלא יאומן של פורד מתחתית הטבלה לראשה. אולם צריך להבין שלפורד בעצם לא הייתה ברירה. פשוט, כי עוד אסקורט אחת הייתה שולחת אותה לקרשים מהם לא הייתה מתרוממת גם אחרי ספירת מאה, לא רק עשר.

היום, ארבע שנים אחרי, נראה שהפוקוס הביאה את התחרותיות בקבוצה לשיא, כאשר זן חדש של קומפקטיות הבינו את הרמז וצמחו לגובה מבחינת מידות והשראה. וכמו בכל מכונית מוצלחת, גם כאן נראה כי שיני הזמן לא נגסו באטרקטיביות של המוצר. הפוקוס פשוט נראית עדיין מודרנית ומיוחדת. ואל תזלזלו בכך, כי פרק זמן ארוך כל-כך בתעשיית הרכב ללא שינוי מהותי הוא די נדיר. וגם אם אצלנו הפוקוס עדיין נראית טרייה, באירופה היא כבר מתקרבת לפנסיה.

רק יש צורך להזכיר כי במקרה שלנו אנחנו לא מתייחסים לגרסת הסדאן הנדירה באירופה, זו הנפוצה בישראל ומדגימה כיצד ניתן להחריב עיצוב שהוא בגדר יצירת מופת - ואולי אפילו להמאיס מראה מכונית על ציבור מסוים. מכונית המבחן "שלנו" היא גרסת החמש דלתות, הנאה הרבה יותר.

עדיין יפה

כאמור, אם מביטים בלוח השנה הרי שמועד הביקור במכון היופי בהחלט חייב להגיע. והביקור הזה משתלב היטב עם הוספת גרסת ה-2.0 ליטר לשוק המקומי, תוך ניסיון להתחקות אחר הגולף העשירה בהיצע יחידות הכוח, כמו-גם קומפקטיות מבית פיז'ו, מאזדה ועוד מתחרות.

וחשוב להזכיר כי בפורד לא יצאו מגדרם במתיחת הפנים, אלא הסתפקו בפנסי חזית שקופים בהתאם לאופנה הרווחת, עם נורת איתות בתוך היחידה המרכזית. בין יחידות התאורה הקדמיות מתנוססת סבכה קדמית חדשה ומרושתת, שלטעמי מעט פחות נאה מהמקור. מתחת מתנוסס פגוש חדש עם פסי הגנה וכונסי אוויר בולטים יותר, המשדרים מעט יותר אגרסיביות, אך קצת פחות הרמוניה. עניין של טעם כנראה. גם הפגוש האחורי חדש, וגם הוא עם פסי המגן.

טעון תיקון

לטעמי שגו אנשי פורד כאשר בחרו לעסוק באיפור חיצוני במקום בנקודת התורפה העיקרית, תא הנוסעים. אכן, פורד בצעה מספר שיפורים קלים - קלים מדי ברמת גימור זו, האמצעית בהיצע של פורד העולמית - אך זה לא מספיק. לבטח אינו מספק מענה לטענות על איכות חומרים נמוכה יחסית לטובות בקטגוריה, עוד בזמן ההשקה. מאז, כולנו יודעים, נוספו מתחרות חדשות שאף הרימו את הרף גבוה יותר, ומציגות את הפוקוס כפשוטה וספרטנית יחסית.

מראה סביבת הנהג, עם לוח המחוונים הייחודי, עדיין נראה מקורי (או שנוי במחלוקת, תלוי את מי שואלים). איכות הפלסטיק וגווניו כמעט ולא שודרגה, למעט גרפיקה שונה לפקדי האוורור ומעין גוון מתכתי לקונסולה המרכזית. זו עברה בחלקה התחתון (סביבת בורר ההילוכים) שינוי משמעותי. המושבים נראים עדיין פשוטים למדי, במיוחד בגלל ריפוד אפרורי ופשוט מבעבר, עם כיוון גובה מיושן ולא נוח.

זה ממשיך בכך ש"ירידה לפרטים" כמעט ואינה קיימת: כך למשל זו אחת האירופאיות היחידות שאינה מצוידת בתאורת מפות, או בתאורת תא נוסעים הולמת אם להתעקש ובוודאי חיווי הילוך בלוח המחוונים. בנוסף אין ידית לפתיחת תא המטען, פתח מיכל הדלק זקוק למפתח ואין כיוון לתאורת מחוונים.

פינוקים גדולים יותר כמו מערכת שמע מקורית עם שליטה מההגה, מחשב דרך, בקרת אקלים, או קטנים יותר כמו ידיות אחיזה מרוסנות לא תמצאו כאן. תא הכפפות דווקא מרוסן כעת וכמו המאפרה קיבל סוף סוף תאורה. על משענת במרכז המושב האחורי או מאפרה איכותית, אין מה לדבר.

אז נכון שפרטים אלה אינם הופכים מכונית לטובה יותר, אולם הם ללא ספק מנעימים את השהות מאחורי ההגה למשל. ואין שום סיבה שלצד פיז'ו 307 חדשה תעמוד הפוקוס חיוורת וכאילו היא שייכת לליגה אחרת.

אבל אם במראה הפנים ניכרים כבר קמטים, זה לא המצב כאשר מדובר במרחב הפנים. הפוקוס עדיין מרווחת למדי, ובגרסת החמש דלתות מציעה אפילו מרחב ראש טוב לצד חלל מצוין לרגלי הנוסעים. וזה האחרון, הוא מהטובים יותר בקטגוריה.

המנוע הגדול

כצפוי, חתני השמחה מבחינת השוק המקומי הם מנוע ה-2.0 ליטר, עם השידוך החדש בארץ (ובאירופה אגב) לתיבה אוטומטית. וכדי שלא תתבלבלו, נציין כי זו אינה יחידת הכוח של המונדיאו החדשה, וגם לא גרסה מוגדלת של מנוע ה-1.6 ליטר המוכר - הראשון פותח על-ידי מאזדה, השני בסיוע ימאהה.

במקרה זה מדובר ביחידת כוח וותיקה יחסית שמקורה במונדיאו היוצאת, ושנותיה מורגשות במקרים לא מעטים. עם 131 כ"ס (או 130 בפרסומים שונים), מנוע הזטק הזה חלש בפירוש ממנוע המונדיאו החדשה, ומאידך הוא רועש יותר ופחות מעודן ממנוע ה-1.6.

מצד שני, 30 כ"ס שנוספו לפוקוס הם תוספת מכובדת, מוחשית כבר מהלחיצה הראשונה על המצערת. רגל כבדה במיוחד יכולה להפיק מזמורי גומי קלים ביציאה מרמזור, וכביש לא מוצלח יכול להביא לשמץ השפעת מומנט על ההיגוי. תופעה שאינה זכורה מהידנית אפילו.

גם בהמשך הפוקוס מציגה יכולת זריזה, עם ביצועים שלפני עשור היו משייכים אותה לליגה הספורטיבית ממש. היא רושמת די בקלות 180 קמ"ש על מד המהירות, אם כי מעבר לכך קשה להתקדם. זמינות הכוח טובה בסך הכל, אך המנוע מתעורר בסל"ד גבוה ואז הוא גם הופך רעשן למדי. בכל מקרה, סקלת הסל"ד בפוקוס מסתיימת ב-7000 ללא קו אדום, והמנתק יתערב רק ב-6,800 גבוהים למדי.

תיבת ההילוכים שמקורה במאזדה מתפקדת היטב. היא אינה מתחכמת, לא עצבנית ובפירוש אינה מעצבנת. היא אולי מעט פחות נמרצת מהמקובל ביפן, אך מאידך יותר מעודנת. היא גם מוכנה "למשוך" כל הילוך עד מעבר לקו ה-6,000 סל"ד, כדי לאפשר תנועה נמרצת במיוחד. וכשצריך, היא עוברת בזריזות לשיוט רגוע ברביעי.

יחסי ההעברה אמנם ארוכים מעט, אך מתאימים בסך הכל לייעוד המשפחתי. התלונה המרכזית תהיה לכן על בורר פשוט למראה, ללא מסילה ייחודית - שלא לדבר על תפעול ידני נוח ועדכני. צליל המנוע, תגובות המצערת ופעולת התיבה גורמים לפוקוס אפילו להרגיש נמרצת מכפי שהיא באמת. ויהיו מי שיאהבו זאת. נראה שגם אנחנו אהבנו את זה ולחצנו בחוזקה על המצערת, וזו אולי הסיבה לצריכת דלק מאכזבת של 6 קילומטר לליטר.

העונג שלנו

אחת התכונות הטובות של הפוקוס הייתה התנהגות הכביש המהנה, ותענוג לגלות שהיא נותרה כזו. זו עדיין מכונית מהנה המגיבה בצורה מדודה ונכונה לפקודות ההגה, מדווחת היטב על מה שקורה באזור שבין הגומי והישבן, ותמיד מותירה

רזרבות לעת הצורך. המעבר של היבואן לשימוש בצמיגים רחבים מבעבר - 195/55 עם חישוקי "15 - תורם לשיפור האחיזה, וגם נראה טוב יותר, בשילוב החישוקים הנאים.

באופן טבעי קל יותר לייצר בגרסה החזקה החלקות כוח מלפנים, אולם תת-ההיגוי עדיין אינו בוטה, והרפיה מהדוושה תתקן הכל ללא דרמות מיותרות. האחוריים נעוצים היטב באספלט, אם כי מי שמחפש שעשועים יוכל לגרום גם להם לפסוע קלות ובאופן מדוד.

אך כצפוי, מחיר הגדלת מידות הגומי הוא פגיעה מורגשת בנוחות. הפוקוס עדיין נוחה יחסית, אבל היא מדווחת באופן ישיר יותר על מפגעי כביש עירוניים, ומתקשה לעיתים להתמודד עם פסי האטה.

הבלמים אמורים להיות משופרים, עם דיסקים מאחור במקום תופים. אולם בשטח המצב מעט פחות טוב. בנסיעה רגילה הם מגיבים בצורה סבירה, אולם תחת עומס כבד הם מאבדים במפתיע יכולת. וזה לא רצוי וטעון תיקון.

לממהרים

מצער לגלות שבמתיחת הפנים לא טיפלה פורד בתחומים טעוני-תיקון, וגם היבואן לא ביצע שדרוג דרוש. זה האחרון חייב היה לקחת בחשבון את ההתקדמות הגדולה שבצעו המתחרים, ולהבין שאבזור מלא כבר אינו מתבטא בהפעלה חשמלית לחלונות, נעילה ומראות. אם תשאלו אותנו, דלק מוטורס חייבים היו לערוך שדרוג לרמת האבזור, ואולי אפילו להביא גרסה עשירה יותר.

כי כרגע, למרות שהפוקוס מהנה יותר לנהיגה ממרבית המתחרות, וחטיבות הכוח שלה משכנעות אפילו מבעבר, היא תתקשה עוד יותר להתמודד על ליבו של הלקוח הטיפוסי מול מתחרות חזקות, מודרניות וחשוב לא פחות - מפוארות ומצוידות יותר.

בכל זאת, אין ספק כי הפוקוס נותרה מכונית מצוינת, וגרסת ה-2.0 ליטר שאינה יקרה במיוחד עם תג של 109,000 שקלים, ממשיכה באותו כיוון ומציגה בסך הכל חבילה טובה - גם בהשוואה לגרסת ה-1.6 ליטר. וגם אם עבור הקהל האופייני גרסת המנוע הקטן יותר בהחלט מספקת, במיוחד בגלל יחידת כוח נעימה יותר, עבור מי שמחפש מעט יותר כוח וביצועים ה-2.0 ליטר בהחלט מעניינת.