לבנון בשומרון

האינתיפאדה הנוכחית, כמו כל עימות מסוג כזה, מתאפיינת בגלים של פעילות טרור מסוג מסויים: ירי מרגמות ומארבים על הצירים, למשל, הם שני סוגים של פיגועים שהתבצעו בתכיפות גדולה בפרק זמן מסויים, עד שנמצאת הדרך המקומית להתמודד אתם, והמחבלים עברו לשיטה אחרת. הפיגוע ליד עמנואל שונה מכל קודמיו בכמה מאפיינים, שניתן לכנותם "לבנוניים". אם הוא מציין את תחילתו של גל פיגועים בעלי אופי דומה, מצפה לצה"ל תקופה קשה במיוחד.
השיטה הזו – מארב רכב שתחילתו במטען רב עוצמה והמשכו בירי רצוף, כדי להרבות נפגעים – מוכרת לצה"ל היטב מלבנון. עד כה לא נעשה בה שימוש כזה בשטחים. היא מצריכה הכנות מדוקדקות, ומעידה על תחושה של שליטה בשטח וזמן לבצע: כדי להטמין את המטען ולהפעילו בשש בערב, היתה חוליה חמושה צריכה לצאת לדרכה באור אחרון, תוך תחושה שבקטע הציר הזה יש לה זמן וחופש פעולה להתכונן. הפיגוע הזה גם לא היה פיגוע התאבדות: שניים ממבצעיו חמקו, מה שמקנה לו הילת הצלחה גדולה עוד יותר בקרב אלה שיבקשו לחקותו.
הבעייה היא, כמובן, שכמו כל דבר שיובא מלבנון, ההשלכות של שיטת פעולה כזו בשטחים חמורות הרבה יותר. כאן מדובר באזרחים הנעים על גבי מאות קילומטרים של צירים, ולא בתנועת צבא בלבד. כאן מדובר ברכבים "רכים", שהשפעת המטען עליהם קשה וקטלנית, ולא בכלים צבאיים ממוגנים. אוייב שיפעל בנחישות, כמו זו שגילה לפחות אחד המחבלים ליד עמנואל, יכול להסב נזק אדיר.
בצה"ל מדברים כבר זמן רב על חשש מעלייה ביכולת הביצוע של ארגוני המחבלים. זה נובע משיתוף הפעולה ההולך ומתהדק ביניהם – ידיעות ראשונות מרמזות שגם כאן, פעלו אנשי פתח לצד ארגונים איסלאמיים – ומעליה בתעוזה ובמיומנות.
אם לא מדובר בחוליה בודדת אלא בשיטת פעולה, צה"ל עומד בפני בעייה קשה במיוחד. לאורך כל העימות הודו ראשיו שאין בידיהם להקנות בטחון על כל מטר כביש, בכל זמן. בקטעים מסויימים דובר על "תחושת ביטחון" – הטנק העומד על הגבעה איננו ממש שולט בשטח, אבל הוא משפר את תחושתם של הנוסעים בכביש. והנה מתברר שחוליית מחבלים יכולה לפעול בשטח לאורך זמן, בהרגשה וידיעה – תוצאה של מודיעין מוקדם – שיש לה שהות לבצע ואפילו להסתלק. כל אלה הם מאפיינים חמורים ביותר.
עלות המיגון של כל כלי רכב הנוסע בשטחים מסתכמת במאות מיליוני שקלים, וגם זה אינו מבטיח עמידות בפני כל מטען או אמצעי. צה"ל יכול לסייר ולהניח מארבים, אבל מתברר – שלא במפתיע – שמי שמתכונן היטב יכול להפתיע גם אותו. אם אכן מתחיל כאן גל לבנוני, צריך כל מי שמדבר על פתרון לזכור שגם בלבנון חיפשנו את הפתרון במשך יותר מעשר שנים ללא הצלחה, עד לנסיגה.