עם פלמינגו בבריכה

שעת בוקר, שלווה נחה מסביב. קרעי עננים נמרחו על פני השמים, שרידים מהגשם האחרון. מסביב שקט, אין נפש חיה, ורק מרחוק נשמע ציוצן של ציפורים.
עמדנו בדממה מול בריכת המלח הגדולה, המים דוממים וחלקים, ללא תנועה, הרי אדום התמירים השתקפו במים. לפתע התחיל פלמינגו ללכת מקצה הבריכה בהליכה משונה, רגליו האדומות הדקות טבלו בתוך המים, רגל אחת הורמה באוויר ונחתה במים, השנייה אחריה. וכך, במצעד זהיר כשראשו למעלה, חצה בגאווה את הבריכה הגדולה, משאיר אחריו עיגולים של גלים שהלכו והתרחבו. כך הוא פסע בודד, מנענע את צווארו ודמותו משתקפת במים. לרגע עצר, השקיע את ראשו במים, חפר בבוצה, הפר את חלקת המים בגלים גדולים, שוב זקף ראשו והמשיך במצעד המשונה.

רק להם יש צבעים כאלה

כך עמדנו בשקט שהופר, לוגמים קפה חם מהתרמוס ומתענגים על דמותו הכפולה של הפלמינגו הבודד, שנטש את חבריו לטובת הליכת בוקר בריאה בבריכות המלח. בריכות המלח משתרעות על שטח של 700 דונם. כל מי שמגיע לאילת בטיסה יכול לראות את השטח הגדול שלהן. עומק המים בהם נמוך, כ-40 ס"מ.
לבריכות מוזרמים מי ים סוף, וכשהמים מתאדים נאסף מהקרקעית המלח. בין הבריכות נמתחת דרך עפר המספיקה למעבר מכונית, שמאפשרת להגיע בנוחות עם רכב, לתפוס נקודת תצפית עם משקפת וליהנות מלהקת הפלמינגו הגדולה. חלק מתושבי אילת כבר גילו את אי השלווה מוקף הבריכות, ומי שחפץ בפסק זמן מהעיר מתרווח לו כאן עם כוס קפה ומשקפת.
הפלמינגו גילו את המקום בערך בשנת 1990. כבר אז נחתו כאן אחדים, בדרכם לארצות חמות יותר. הפלמינגו הוא עוף גדול ויוצא דופן בצורתו ובצבע נוצותיו. הבוגר עטוף נוצות לבנות ורדרדות, וכשהכנף שלו נפרשת מתגלה בחלק התחתון צבע אדום עז ובהמשך הכנף צבע שחור. צבעים נדירים בטבע, שיוצרים ניגוד חריף. אין הבדל בצבעים בין זכר לנקבה.
בגיל שלוש הופך הפלמינגו לבוגר. כחלק מתהליך ההתבגרות הטבע מעניק לו את הצבעים האדומים. עד אז הוא מסתפק בצבעים חומים שחורים. אורך גופם של הבוגרים הזכרים כ-140 ס"מ, ומשקלם יכול להגיע ל-2.5 ק"ג. הנקבה מעט יותר קטנה. המקור בנוי בצורה מאוד מיוחדת. הוא כפוף במרכזו וחלקו התחתון קצר יותר. שולי המקור משוננים ומשמשים לסינון המזון אותו מוצא הפלמינגו בקרקעית האגם. הוא מצוייד ברגליים דקות מאוד וארוכות, שצבען אדמדם.

במרץ הם נוטשים אותנו

ד"ר ראובן יוסף מהמרכז הבינלאומי לצפרות מסביר שלארץ הגיעו מעט פלמינגו, שחמדו את בריכות המלח, ובכל שנה גדלה הלהקה בערך ב-90 פרטים. על-פי ספירה אחרונה, היום כבר עומד מספרם על 470, וכנראה שבשנים הבאות מספרם יגדל. במרץ נפרדים הפלמינגו ונוטשים אותנו לטובת טורקיה, אירן או סיני. את הגוזלים שעדיין לא בגרו משאירים בארץ להמתין לבוגרים, שיחזרו רק בדצמבר.
הפלמינגו לא אוהבים שמתקרבים אליהם. הם קובעים את מקומם במרכז הבריכה, מתעלמים מכך שמרחוק קשה לאורחים לראות אותם. בדרך כלל אלה עופות ידידותיים, אבל כשמשהו בכל זאת מבהיל אותם הם פורשים כנפיים, ממריאים בכבדות וחושפים את הצבעים היפים בכנפיהם. גופם מתיישר ונמתח ונראה כחץ שלוח.
לעתים גם תוכלו לראות את השחף השחור ואת להקות התמירונים שנחים על המים להנאתם בלהקות קטנות. קיימת סברה לא מבוססת, שהפלמינגו מגיעים לארצנו בכמויות בגלל מלחמתו של סדאם חוסיין בכורדים. במשך המלחמה ייבש המנהיג העירקי את הביצות ותהליך הייבוש הבריח משם את עופות המים. חלקם גילו בשמחה את בריכות המלח סמוך לאילת.
אילת נמצאת בנקודת מעבר של עופות וציפורים מאפריקה לאיזורי אסיה, ולכן הקימו במקום את החווה הגדולה של 'המרכז לצפרות בינלאומית'. מדי יום יוצאים מכאן סיורים (בתאום מראש) לבריכות ולאזור ההרים. ארבע שעות סיור בג'יפ, עם הסברים ותצפיות. אפשר גם להסתפק בסיור אישי בבריכות המלח. טלפון המרכז הבינלאומי לצפרות: 6335339-08.
איך מגיעים לבריכות? מאוד פשוט. נוסעים בכביש הערבה לכיוון צפון, ומיד אחרי שמסתיים מסלול שדה-התעופה יש כביש משובש שהופך להיות דרך עפר, מוביל עד לבריכות המלח.