השירותים בקונקורד? לא משהו
תמורת 7,364 דולר תוכלו גם אתם לעלות על הקונקורד ולהגיע מפריז לניו-יורק בשלוש שעות וחצי. בוקי נאה שאל מקטורן ועניבה תואמת, התרווח בכורסת עור, טעם קוויאר לראשונה בחייו ואחרי כל זה הוא בטוח: אין סיכוי שזה שווה את הכסף
| 2,200 קמ"ש |  | הפתעה מס. 1 | | הפתעה מס. 2 | | |
טיסה בקונקורד מפריז לניו-יורק וחזרה עולה עכשיו במבצע רק 7,364 דולר. אם היו לי 7,364 דולר לנופש לא הייתי טס בקונקורד. באותו מחיר הייתי לוקח את אשתי ושלוש בנותיי לחודש טיול מחוף לחוף בארצות הברית, ואחרי ההוצאות על טיסות, אוכל, לינה, טיולים, דיסני-לנד ובילויים אחרים היה נשאר לכל אחד מאיתנו תקציב של 150 דולר למתנות.
פריז-ניו יורק: שלוש שעות וארבעים דקות
לפני כחודשיים, אחרי 15 חודשי השבתה של הטיסות בגלל התאונה ההיא ליד שדה התעופה בפריז, תאונה בה התרסק קונקורד ונספו 113 נוסעים, אנשי צוות ואנשים שהיו על הקרקע, חזרו 12 הקונקורדים של אייר-פראנס ובריטיש-אירוויז לטוס לניו-יורק. כיוון שהתמונות ההן של ההתרסקות עדיין טריות בזיכרון, וכיוון שכנראה אין מספיק אנשים בעולם שבשביל לחסוך כמה שעות טיסה מוכנים להוציא 7,364 דולר, מעט מטוסי הקונקורד שטסים בעולם עדיין ממריאים חצי ריקים. קצת ריקים, כמו שהגדירה את זה אחת הדיילות של אייר-פראנס, זאת תפוסה של הרבה פחות מ-50 אחוז.
הצרפתים והאנגלים מתחרים ביניהם מי ימלא יותר את 12 המטוסים הקיימים בעולם (5 אנגליים ו-7 צרפתיים), ובמסגרת התחרות הזאת הם עורכים מסע יחסי ציבור לקונקורדים המפוארים והמחודשים, שחזרו לטוס 5 פעמים בשבוע בין יבשת ליבשת. במסגרת מבצע יחסי הציבור הזה, שבו אייר-פראנס מטיסה עיתונאים מכל הגלובוס בקונקורד כדי שיספרו לקוראיהם את רשמיהם, מצאתי את עצמי משאיל מקטורן, חולצה ועניבה תואמת מבני משפחה. לא רציתי להיראות חריג בציפור המעופפת הזאת, שעושה בשלוש שעות וארבעים דקות את הדרך מפריז לניו-יורק, במהירות של כמעט פי שניים ממהירות הקול: 2,200 קמ"ש. הבואינגים והאיירבאסים עושים את הדרך הזאת יום יום במהירות של 1,100-900 קמ"ש, והסיפור הזה לוקח להם בין שבע לשמונה שעות.
מה שאמור למכור את הטיסה בקונקורד לאנשי עסקים בכל העולם הוא תיאוריית הנוחות והזמן. אתה ממריא מישראל בצהריים ומגיע לפריז בלילה. כאן אתה ישן במלון המפואר בשדה התעופה על מיטה נוחה ומפוארת, לא משהו שדומה אפילו לסיוט של לינת לילה במטוס. בעשר בבוקר ממריאים מפריז, ואחרי שלוש שעות וחצי, ממש באותו בוקר, בשעה שמונה וחצי לפי שעון צפון אמריקה, נוחתים בניו-יורק מוכנים לפגישת הבוקר המתוכננת נקיים ומצוחצחים אחרי שינה סדירה והכי חשוב – ללא ג'ט-לג.
בשנת 1999, השנה שקדמה להתרסקות הקונקורד והשבתת הטיסות, נקנו בישראל 68 כרטיסי טיסה לקונקורד הצרפתי בקו פריז ניו-יורק. מאז התחדשו הטיסות לפני כחודשיים נקנו בישראל שני כרטיסים לקונקורד ב- 7,364 דולר. במחיר הזה אייר-פראנס נותנת גם טיסה במחלקת עסקים מת"א לפריז וחזרה, בנוסף להלוך-חזור בקונקורד בקו פריז ניו-יורק. המחירים היום נחשבים לנמוכים בגלל מיעוט הנוסעים, ויש מבצעים. אם למשל אתם טסים מישראל לניו-יורק, בן זוגכם ישלם רק 50 אחוז מהכרטיס השני. כלומר: טיסה לניו יורק לזוג הלוך חזור זה משהו סביב ה- 11 אלף דולר.
כולם הגיעו בג'ינס
בבוקר הטיסה לא אכלתי ארוחת בוקר. גם בגלל שלא הספקתי כי הייתי עסוק בללבוש את החליפה ששאלתי, וגם בגלל שעל פי ההוראות לא אוכלים לפני ההגעה לשדה התעופה, כי באולם היציאה של הקונקורד יש ארוחת בוקר נחמדה, עם כל מה שאדם יכול לחשוב עליו. בכניסה לאולם היוצאים של הקונקורד מזמינים מהדיילת הסעה בלימוזינה משדה התעופה בניו יורק לאן שצריכים (גם זה כלול במחירה כרטיס הטיסה). פתיחה נחמדה.
אני, שרק התחזיתי לעשיר, תפסתי את עמדת האינטרנט כעמדת תצפית על חברי לטיסה המיועדת. הם ישבו מפוזרים על כורסאות וליד שולחנות אוכל קטנים באולם המיוחד עבורם. אף אחד לא בא עם עניבה. גם לא עם חליפה. ככה זה, עשירים אמיתיים באים בג'ינס ולוקחים לצלחת רק קרואסון אחד קטן עם כוס תה. רק מתחזים כמוני באים עם חליפה ומוזגים לעצמם שמפניה על הבוקר. העשירים האמיתיים בחנו את התפריט שיועד לטיסה באותו בוקר. אגב, התפריט זה מעין ספרון מנייר משובח, ובו פירוט המנות. בכל מנה מצוין באיזה סוג בשר מדובר, במה הוא בושל, איזו תוספות מוגשות ליד ואפילו איזה תבלינים ומה צבע הזית שמקשט את כל זה מלמעלה.
בדרך למטוס לא היתה תזמורת. גם לא שטיח אדום וחצוצרות. סתם התהפכה לי הבטן שלושה ימים מהתרגשות. אף אחד חוץ ממני לא עשה מזה עניין. במטוס 92 מושבים, שניים בכל צד. כורסאות עור לבנות, שמנות ועמוקות. הכל נראה חדש ונוצץ כאילו באותו בוקר היתה הטיסה הראשונה של הקונקורד, ששלשום יצא מהמפעל. כאילו לא עברו 25 שנים מאז שנחנך. הדיילות נראות הרבה יותר נוצצות וזוהרות מהנוסעים. האפרטיף זה קוויאר אירני משובח. הראשון בחיי. צנצנת שאחרי בירורים מצאתי כמוה במעדנייה בפריז בכ-500 שקל ליחידה.
אין טלוויזיה במטוס
בדרך לא היו מערבולות אוויר. בחוברת ההסברים שבמטוס כתוב שבגובה הטיסה הזה, של 18 אלף מטר, אין חיה כזאת שנקראת מערבולות אוויר, כיסי אוויר, או מה שנקרא בשפתנו נוסעי הצ'רטרים: "קפיצות". לאורך מרבית הטיסה שולחן האוכל של הנוסע ערוך במפה מהודרת, עליה מונחים כלי זכוכית וכסף. חוץ מהסכין, שבגלל החשש מחטיפות הוסב עכשיו לסכין פלסטיק. במושב המקביל אלי ישבה גברת צרפתייה בג'ינס, שעשתה פרצוף חמוץ לדיילת ששאלה אותה איזה שמפניה היא רוצה עם הקוויאר שלה. היא ביקשה מים, התרווחה בכורסא, קראה בקושי שני עמודים בספר כיס, נרדמה והתעוררה עשר דקות לפני הנחיתה בניו-יורק. מה שהיא הפסידה חוץ מהקוויאר ועשרת סוגי הלחם שהגיעו איתו זה לובסטר, רצועות ברווז, סרטנים, סלט ירוק וכל מיני בשרים מבושלים ביינות ופטריות, גבינות מעושנות, פירות טרופיים ועוגות מרציפן.
הטיסה בקונקורד היא המקום להצטער על העובדה שכל הידע שצברתי בחיים ביינות מסתכם בידע בהבדל בין יין לבן לאדום. בתפריט הקונקורד מופיעים כעשרה סוגי יין שונים ומשונים. במהלך הטיסה הדיילות עוברות שוב ושוב עם סלסלת הבקבוקים המפוארים שלהן ומציעות עוד ועוד שתייה. רק מי שמבין ביינות יודע מה אסור להפסיד. בין מנה למנה עברו הדיילות עם מגש דיוטי-פרי, שעליו היו רק כמה שעונים ובקבוקים, עניבה אחת, חגורה אחת ומחירים שבסיומם הרבה אפסים. אף אחד לא קנה כלום. כנראה אלה שטסים בקונקורד עושים שופינג במקומות אחרים.
בשורה מאכזבת: בקונקורד אין מסכי טלוויזיה. מי שחושב לראות שם את הסרטים הכי חדשים בעולם, מתאכזב. אין בכלל מסך על גב המושב. רק 10 ערוצי מוזיקה שמושמעת באוזניות גדולות איכותיות. בשורה מאכזבת נוספת: השירותים בקונקורד נראים ממש כמו במטוס רגיל, פרט לעובדה שליד הכיור יש כעשרה סוגי בשמים וקרמים.
לאורך כל הטיסה הקונקורד שייט בתוך שמים כחולים ובהירים, ומעל המטוס זרחה לה השמש. למטה למטה, רחוק רחוק מתחת לחלון, נראו עננים. לקראת נחיתה הקונקורד התחיל לצלול לכיוון ניו-יורק. השמיים הכחולים נעלמו, והמטוס חתך קילומטרים רבים של ענני גשם שחורים, שלפני כן הוא טס מעליהם. ביציאה משדה התעופה חיכה האיש עם הלימוזינה עם שלט גדול: בוקי נאה.
לפנייה לכתב/ת 
