יונדאי סונטה - משימה בלתי אפשרית?

יש מחסומים שהם כמעט בגדר טאבו בשוק הרכב הישראלי. כך למשל כמעט בלתי אפשרי למכור כאן מכוניות נוסעים יפניות גדולות במחיר העולה על 200,000 שקלים. למה? ככה. באותה מידה, כמעט בלתי אפשרי לשכנע את הנהג הישראלי להוציא מכיסו מעל 100,000 שקלים עבור משפחתית מקוריאה. למה? ככה.
אבל, כפי שהוכיחה לנו יונדאי בעבר, זה קשה, אך בפירוש לא בלתי אפשרי. למעשה, המכונית הגדולה שלה בהיצע המקומי, הסונטה, זכתה בעבר להצלחה נאה, בניגוד גמור ליריבות קוריאניות שכשלו כאן כמו דייהו לגנזה וקאיה קלארוס. ומעבר לאיכות המוצר, אין כל ספק כי מדובר בדימוי גבוה יחסית אותו יצרו יבואני יונדאי.
אולם הסונטה המחודשת מגלה שלא רק היא, גם המציאות השתנתה בשנים האחרונות. עם פתיחת שנת הדגם 2002 הוצתה התחרות בקבוצת המשפחתיות הגדולות בכלל, והתאפיינה ב"יישור קו" עם רף המחירים של קבוצה 3 לחישוב שווי ערך רכב. במילים אחרות, אירופאיות מודרניות כמו פורד מונדיאו, פולקסווגן פאסאט וסיטרואן C5 עולות 125,000 שקלים, כשלצדן מספר יפניות מעניינות כמו סובארו לגאסי כפולת הנעה (אותה ניתן לרכוש היום במסגרת "חבר" ב-115,000 שקלים) או הונדה אקורד הבריטית.
לכן, כאשר יבואן מותג קוריאני מציע את פסגת מרכולתו תמורת 117,000 שקלים, זה אומר שהבעיות עמן ייאלץ להתמודד קשות מתמיד. כי גם הוא יודע היטב, שהבחירה בקוריאנית גדולה, כמו תמיד, היא עדיין בחירת ה"אין ברירה", בוודאי לא המועדפת.

שעטנז חיצוני

הסונטה הנוכחית, שהוצגה ב-98', הבהירה כבר אז כי יונדאי החליטה לנטוש את הקו הדינמי והצעיר, לטובת מראה שמרני, כבד וחסון יותר. כמתחייב ממידותיה ושאיפותיה, פזלה הסונטה בכבדות לשוק האמריקני.
אבל אצל יונדאי החידושים מהירים בדרך כלל, והגרסה המשופרת שנחשפה בקוריאה כבר לפני שנה הציגה שינוי מהותי במראה החזית והאחוריים. מלפנים בולטות כעת יחידות תאורה המשלבות בין צמד פנסים עגולים אה-לה מרצדס. לכך מתווספת סבכה קדמית גדולת ממדים, פגושים ומכסה מנוע חדשים.
אז נכון, התוצאה נראית אמנם לא רע בתמונות, אך במציאות החזית מוזרה ורחוקה מלהיות הרמונית. מבחינה זו נעשתה עבודה טובה יותר באחות לבית קאיה העונה לשם מג'נטיס, בה נהגנו לאחרונה. דווקא מאחור עשו אנשי יונדאי מלאכה מוצלחת יותר, ויצרו מראה נקי ומכובד, כמעט בריטי.
בכל מקרה ותודות לצללית ה"כבדה", הסונטה נראית עדיין גדולה מרוב המתחרות היפניות, וחלק מהאירופאיות. כך שכל המחפשים אחר "הרבה אוטו", בהחלט מוצאים כאן את מבוקשם.

אז ככה זה בחוץ, ואיך זה בפנים?

מבט ראשון בתא הנוסעים מלמד כי בניגוד למראה החיצוני, כאן לא מדובר בשדרוג מספק. אז נכון, הסונטה נראית גם בתא הנוסעים טוב יותר מבעבר, אלא שמול אופוזיציה אירופאית ואפילו יפנית, היא נראית פשוטה ושבלונית מדי. גווני הפנים שנבחרו אינם עוזרים כאן. הפלסטיק השחור, יחד עם ריפוד ודיפון באותו גוון, יוצרים מראה הזכאי לכינוי "קודר".
מעבר לכך, אפילו ביונדאי (כמו באלנטרה למשל) פלסטיקה ברמה איכותית יותר. וכך, למרות הנדסת אנוש סבירה וברורה, אי אפשר לברוח מהתחושה כי המכונית הזו נראית פשוטה, פחות מדי מפנקת. יש בה אמנם את מלוא האבזור החשמלי, אבל לא מעבר לכך. כלומר, לא בקרת אקלים, מחשב, מערכת שמע, תאורה למראות האיפור או הגה שמתכוונן גם למרחק.
בעיה כואבת בהרבה הם המושבים, שאינם נוחים באופן מטריד - וכותב שורות אלה מחזיק אישור רפואי שעד המבחן לא סבל מבעיות גב. הזווית בין הכרית למסעד, יחד עם חוסר תמיכה לגב תחתון וכיוון גובה מסורבל ומוגבל, ממקמים את האיברים באופן שאינו נוח.
לזכות הסונטה יש לציין את מרחב הפנים המצוין מאחור, במיוחד לרגלי היושבים. שינוי מרענן, גם לעומת המג'נטיס האמורה, הם פתיחה חשמלית של דלת התדלוק ותא המטען, שכמו בעבר אינו נפתח מבחוץ.

אפשר גם ביד

השיפור המשמעותי בחטיבת הכוח אינו נוגע למנוע, אלא לתיבת ההילוכים דווקא, שקבלה אפשרות לתפעול ידני. מדובר בתיבה דומה לזו שפגשנו בסנטה-פה, ובמג'נטיס כמובן. זה אומר שהיא אינה זריזה במיוחד, אך החלפות ההילוכים נעימות בדרך כלל. לעומת זאת, היא אינה מאפשרת קרבה לקו האדום גם במצב הידני, מעלה הילוך עצמאית ומסרבת לעיתים להוריד הילוך – בעיקר לראשון. וכן, היא מדווחת באיזה הילוך נמצאים גם במצב אוטומטי, אך לפעמים הצג מקדים את התיבה…
אבל יחידת הכוח פחות מעודנת, וסובלת מבידוד רעשים לא מוצלח. המנוע רועש כמעט בכל פעם שנדרשת האצה, והשאון הופך מפריע במיוחד בסל"ד גבוה. עם הספק מרבי של 136 כ"ס הוא אינו חלש אמנם, אך פעולתו נמרצת בעיקר בסל"ד גבוה, כך שהוא פשוט דורש להתאמץ.
ביונדאי מספרים על זינוק למאה ב-10.5 שניות. אנחנו לא בדקנו זאת, אך נראה לנו שהחברים שם נגועים במחלה ושמה "אופטימיות יתר". המהירות המרבית היא 190 קמ"ש, אבל במציאות קשה להגיע גם ל-170. התקדמות נוספת מעבר דורשת הרבה סבלנות, וישורת ארוכה מאד-מאד. יחסי העברה ארוכים מאד משתלמים בשיוט רגוע, ושקט יחסית, ואמורים לדאוג לתוצאה טובה מ-6.0 קילומטר לליטר שאנחנו השגנו בזמן המבחן.

לא אוהבת סיבובים

התנהגות הכביש הייתה מחולשות הסונטה היוצאת, והשיפור שבצעה יונדאי אינו מספק. אמנם, הודות לגומי רחב משמעותית - 205/65 וחישוקי "15 - אחיזת הכביש טובה יותר, אבל בפניות, עיקולים, או אם תרצו "תמרון-התחמקות-מתאונה", עדיין רחוקה המכונית מהאופוזיציה היפנית והאירופאית.
זה מתחיל בהגה רופס וחסר תקשור שאינו מעביר מספיק אינפורמציה, אך מתקשה באופן מלאכותי ומפריע עם העלייה בסל"ד. תגובת המכונית לפקודות ההגה נרפית אף היא, עם העדפה ברורה ומורגשת לקו ישר. תת ההיגוי בולט למדי, אלא שכניסה לפניה מהירה חושפת לא רק נטיית חרטום להרחיב קו, אלא גם רכינה מוגזמת של המרכב על המתלים הרכים ורגישות גדולה לשינוי בפני הכביש, העלולים להסיט את הסונטה מקו הפניה.
כיול מתלים רך, המתבטא בעיקר במחסור בשיכוך, גורם לכך שהיציבות הכיוונית אינה טובה ושהסונטה מתנדנדת כמו אמריקנית כבדה. היא אינה נעימה לנהיגה מהירה בכביש שאינו מושלם.
עם זאת, המאפיינים האמורים לא יכניסו את מרבית הנהגים לצרות, אלא דווקא ימנעו אותן ממנו, תוך שהם מזהירים מראש ובאופן שאינו ניתן להתעלמות מהמגבלות הקרבות. לצערנו, רכות המתלים אינה מתבטאת בנוחות נסיעה טובה. הרכות המוגזמת אומרת שהסונטה נכנעת לרצף שיבושים עירוני, ורק כאשר פני הכביש חלקים לחלוטין הנוחות משתפרת.
הבלמים מבצעים את מלאכתם באופן סביר ביותר. הם מעט חסרי נשיכה ראשונית, אבל לא מאבדים יכולת באופן מוגזם תחת עומס. וזה כבר טוב.

מתחרות מוכשרות

אין ספק שיונדאי שפרה את הסונטה, אבל הבעיה היא שהמתחרות העיקריות שלה השתפרו הרבה יותר, ולא התייקרו במקביל. בעולם מתוקן הייתה הסונטה צריכה להציע גודל ואבזור של מונדיאו, עם מחיר של פוקוס. בעולם שלנו היא פשוט יקרה יותר.
וכדי להוסיף על כך, חלק מאותן משפחתיות/קומפקטיות אירופאיות מציעות לא פחות, ולעתים אף יותר אבזור ואווירה – כמו במקרה של פולקסווגן גולף או פיז'ו 307. מצד שני, משפחתיות בגודל דומה אינן יקרות משמעותית. הפרש של 8,000 שקלים הוא קטן מדי מול מכוניות כל-כך מודרניות ומתקדמות, שבחלק מהמקרים מצוידות יותר ובכל המקרים מציעות תדמית ויכולת עדיפות בבירור.
מסיבות אלה הקלפים החזקים של הסונטה כמו הגודל ומוניטין האמינות, פשוט לא מספיקים כדי לפתות את הקהל האופייני. זה יעשה טוב יותר אם יפנה למג'נטיס, שמגיעה מאותו בית, כמעט.