לא קלה דרכנו

כמה חודשים לפני הזינוק, כבר ידע דרור כהן שזה לא הולך להיות קל, והוא לא ידע עד כמה צדק. הקטעים הראשונים באירופה אולי היו קשים מהצפוי, עקב התנאים הבוציים, אך לעומת הדיונות העמוקות של אפריקה, נראו שבילי ספרד וצרפת כמסלולים נוחים לכל המשפחה. עם רכב מוכן למירוצים, אך כבד ביותר מטונה מהמתחרים הבולטים, וחלש בכמעט 100 כ"ס מהנהגים הרשמיים, ידעו דרור ואלי ביטון שהדרך שלהם לדאקאר תהיה ארוכה-ארוכה, עם הרבה שקיעות בחול ומעט שעות שינה.
אך למרות ההכנות, נראה שאי אפשר היה להכין את הטייס לשעבר, הרתוק מאז יוני 1992 לכיסא גלגלים, לתקלות הטכניות עמן נאלץ להתמודד עד כה. החבק שהשתחרר במרוקו, והוריד את הספק המנוע לרמה נמוכה במיוחד, היה הראשון. יום לאחר מכן (שישי) שבקה תיבת ההילוכים ועצרה זמנית את המסע. החילוץ מהחולות הטובעניים הותיר את הצוות מותש וחסר כוחות, כשמאות קילומטרים מפרידים בינו לבין יום המנוחה שחל אתמול (א').
אבל אלה היו רק הקדמה לקראת האירוע הדרמטי ביותר: חמישה קילומטרים אחרי שיצאו לדרכם בשבת, כבר נאלצו להסתדר עם שני הילוכים בלבד – ראשון ורביעי. גם בתנאים רגילים קשה לנהוג כך, תודו, על אחת כמה וכמה בדיונות של מאוריטניה.
כהן וביטון המשיכו בכל זאת. אחרי 50 ק"מ של נהיגה כמעט בלתי אפשרית עצרו לצד רכבה ההפוך של מתחרה מס' 266, הנהגת הטוניסאית נדיה גמאודי והנווט הצרפתי סריול פאטריק, שנפצע, ושכב נאנק מכאב. הצוות הישראלי נשאר לצדם במהלך שלוש השעות הבאות, עד שלמקום הגיע רכב האיסוף, שחילץ את השניים מהדיונה.
ושוב: צרות. בשלב זה תפקד רק ההילוך השני בתיבה, והצוות שקע פעם נוספת. חילוץ נוסף ברכב האיסוף מצא אותם חולפים על-פני נקודת הביקורת הראשונה בשעה מאוחרת, לקראת חשכה.

חילוץ ואירוח בכפר מאוריטני

חרף הוראה מפורשת מטעם הנהלת המירוץ להישאר במקום ולהמתין לחילוץ, מחליט כהן להמשיך במירוץ, ומוצא עצמו מנווט בדיונות בעזרת חברו לקבוצה, שכיוון את דרכו רגלית בתוך ים החול, מטר אחרי מטר. לאחר שקיעה עמוקה נוספת, מאוחר מאד במוצאי שבת, הבינו כהן וביטון, שאפסו הסיכויים להיחלץ בכוחות עצמם.
איש ממארגני התחרות, מחברי הצוותים הישראלים האחרים או עיתונאי ערוץ 1, הכתב מנחם הדר והצלם עדי ששון, שהתלוו למסעו של כהן – וגם לא המשפחות המודאגות בבית - לא ידע היכן בדיוק הם נמצאים. בזמן שבארץ, ואצל החברים למסע, טיפסה הדרמה לשיא, חולצו כהן וביטון בידי מאוריטני מקומי אל כפר סמוך, בו זכו לאירוח כיד המלך. רק אז חודש הקשר עם מארגני המירוץ, רכב מיוחד נשלח לקראתם, וכעבור 13 שעות נסיעה הביאם לחניון הרשמי.
את הלילה האחרון בילו כהן, ביטון והצוות הטכני בניסיונות לתקן את תיבת ההילוכים הסוררת, ולהשיב את הרכב לכשירות מלאה. בשלב הזה לא ממש משנה לכהן שהוא מדורג במקום ה- 84 והאחרון, בפיגור של 50 שעות, 32 דקות ושבע שניות ממוביל המירוץ, מסואוקה היפני. נכון לאמש, כל מה שעניין אותו היה להיכנס לג'יפ, להניע ולדהור אל חופי סנגל.

אלוף סדרתי על גלגלים

לכהן אין זו התמודדות ראשונה: הוא מחזיק בשלל תארים ספורטיביים לנכים, בהם אלוף ישראל בסקי מים ושלג, ואלוף ישראל בשיט מפרשיות. הוא דורג רביעי בעולם בשיט מפרשיות בשנת 1999, וייצג את ישראל באולימפיאדת הנכים בסידני, שם הגיע למקום שמיני בשיט מפרשיות. שלוש פעמים זכה במירוצי ראלי שנערכו בישראל במקום הראשון, ופעמיים במקום השני. במירוץ פאריז-דאקאר נוהג כהן בג'יפ מיצובישי פג'רו המותאם לנכים. הוא אינו עושה שימוש בדוושות, אלא באמצעי שליטה ידניים. טרם צאתו למירוץ אמר כהן: "גם אנשים בריאים לחלוטין, המצוידים במיטב הטכנולוגיה המוטורית לא תמיד מסיימים את המירוץ המפרך הזה. בהשתתפות שלי אני מקווה להעניק תקווה ותוכן לאנשים רבים, עם ובלי מגבלות".