סקודה פאביה - גיבורת מעמד הפועלים

שתי נקודות מעניינות נרשמו בפנקסי הנאמן בעת השקת סקודה פאביה לפני שנתיים, על חופי פורטוגל התכולים. הראשונה עסקה בבחירת מנועי הבנזין בנפח 1.4 ליטר - אחד עם 68 כ"ס מילא תפקיד של "כאילו" 1.2, שני עם 75 כ"ס היה "רגיל", ואילו השלישי עם 100 סוסים בא להתחרות בגרסאות ה-1.6 ליטר. העניין השני שבלט נגע לדרך הצגת הדברים. בניגוד למקובל אצל המתחרות בקבוצת הסופר-מיני, סקודה הציגה פאביה במרכב חמש דלתות בלבד. "סקודה זה אוטו משפחתי" הסבירו לי, "ולרכב כזה חייבות להיות חמש דלתות".
האמת, הצהרה זו התיישבה לא רע עם התבטאויות בסקודה לפיהן אמורה החברה לתפוס בעתיד את מקום וולוו השוודית. בזמנו זה עורר גיחוך, אבל רק מעטים הבחינו כי הצ'כים התכוונו לערכים הישנים דווקא של השמרנית מצפון אירופה: "גדולה, משפחתית, מוצקה ואמינה". בטח לא קטנה ואופנתית.
ואכן, דבר זה בלט בפאביה מתחילת הדרך, והקצין עם הצגת גרסאות הסטיישן והסדאן. זו בפירוש לא 206, יאריס או פולו עם דימוי אופנתי, המיועד לקסום ליאפיות כבדות-כיס. זו גיבורת מעמד פועלים שאינה שוכחת לרגע מהיכן הגיעה. ואל תזלזלו בכך: "גיבור מעמד פועלים", כמו שאמר לנון בתרגום חופשי "הוא תואר ראוי".

נראית גדולה

זה מתחיל בצללית שכיאה לסקודה אינה בתצורת "שתי קופסאות", אלא קצת יותר שתיים-ורבע, עם אזכור קל לישבן-מטען. יחד עם קורה אחורית מסיבית וקווים רבועים, הצללית כמעט משפחתית. כך למשל נראית הסבכה הגדולה והבולטת בחרטום כמו שפמו של דוד משה מהקיבוץ, ולא כמו תכשיט מסנוור. וזה משרת (שוב) את רוח המותג: הפאביה נראית גדולה מעט מהמתחרות ובעיקר כבדה וחסונה יותר.
לפי אותו מתכון, מעדיפים בסקודה לוותר על הצטעצעות רעשנית בתא הנוסעים. במקום להכות במתחרות מבית פולקסווגן, התעקשו בסקודה לבחור בגוונים לא מחמיאים ואפרוריים לריפוד ולסביבת הנהג. בנוסף, בחרו במרקם לא פוטוגני לפלסטיק ובמראה פשוט (מדי) לבקרת האקלים ולמחוונים, העושים שימוש בגרפיקה מיושנת.
זאת, למרות שבחינה מדוקדקת תגלה שימוש בחומרים מאיכות טובה וירידה נאה לפרטים בנושאים נחוצים, כמו למשל כיוון גובה נוח למושב נהג, בקרת אקלים ותאורת מפות טובה, או אפילו "פינוקים" קטנים כמו מגירות מתחת למושב, קירור תא כפפות ומחשב דרך. אפילו בקרת אחיזה יש כאן.
כדי להבהיר עד כמה היא חסונה וגדולה, כדאי לאכלס את המושב האחורי בצמד מבוגרים. אלה יעידו כנראה כי בזכות גובהה של המכונית, מציע המושב האחורי שפע מקום והוא ללא ספק מהמרווחים בחבורת הקטנות. אגב, כאן מסייע גם החלל הגדול שמתחת למושבים הקדמיים.
ועכשיו, כאשר אנו מכירים את בת הדוד למשפחת פולקסווגן ויודעים שהיא מיוצרת באותו מפעל, אין לנו ספק באשר לקיומה של יד מכוונת הדואגת לא ליצור תחרות מיותרת מבית, לפולו של פולקסווגן. לכן כנראה אין ידיות אחיזה מרוסנות, או תומך הידראולי למכסה תא המנוע. לכן כנראה הפולו אכן נראית מהודרת יותר, למרות קרבת הדם.

יש 1.4, ויש 1.4

על החיבה הצ'כית למנועי 1.4 ליטר סיפרנו לכם בעבר, גם מאחר ובסקודה נהנים להזכיר שגרסת ה-100 כ"ס היא זו ששכנה עד לפני שנתיים בפולו ספורטיבית. אכן כן, הסטנדרטים משתנים במהירות, ואם פעם נחשבה סופר-מיני עם 100 כ"ס ספורטיבית, היום היא שחקנית מרכז שדה.
יחידת 16 השסתומים הזו, כמו בעבר, היא מאלה שאינן מתעוררות בסל"ד נמוך, אך מזנקות מהמיטה אגב שמחה ווקאלית בולטת (ורעשנית לעיתים) עם חציית המחט את גבול ה-4000 סל"ד. שימרו את המנוע שם, ותגלו מכונית זריזה ומלאת חיים. שלבו להילוך המתאים, ותקבלו תאוצה משכנעת ומעוררת ביטחון בכל מצב, עד למהירות מרבית של 186 קמ"ש, לאחר ישורת ארוכה ותמיכת רוח גב.

ומה קורה בפניות

כזכור, הפאביה הייתה הראשונה להתבסס על הפלטפורמה החדשה של פולקסווגן, וכמו בפולו זה אומר התנהגות בטוחה וקצת חסרת השראה. התגובות להפניית ההגה בגרסת ה-100 כ"ס טובות אמנם, אך המנגנון החשמלי קמצן באינפורמציה. למרות זאת, חובה לציין שיחסית להגאי כוח חשמליים הוא עדיין אחד המוצלחים בהם פגשנו.
אחיזת הכביש שמפגינה הפאביה על צמיגים במידות 185/60 (וחישוקי "14) טובה למדי, ובקרת האחיזה התקנית נותרה כמעט ללא עבודה. רק בזינוקים אגרסיביים במיוחד, לרוב תוך כדי הפניית הגה, נתקלנו בהחלקת גלגלים. סדרת פניות רצופות מגלה כיול מתלים רך מדי המביא לרכינה מורגשת. הרפיה מהדוושה תביא להידוק הקו ו"תיישר" את המרכב. אגב, אותו מחסור בריסון הולם מורגש אף יותר בנסיעה מהירה על כביש משובש, בו נפגעת היציבות הכיוונית וביטחון הנהג.
נוחות הנסיעה בעיר בינונית, בעיקר עקב מתלה אחורי המטפל מעט פחות טוב בסדרות שיבושים. עדיין, בזכות פעולה מעודנת של המתלים, הנסיעה בתחומי הרחובות נעימה למדי, והופכת טובה עוד יותר בכבישים בין עירוניים. שם אגב התרשמנו לטובה גם מבידוד רעשי צמיגים ורוח.
מערכת הבלימה לעומת זאת אינה מעודנת במיוחד, ולוקה בפעולה מעט עצבנית במהירויות עירוניות. מחוץ לעיר ותחת עומס הופכת הבלימה נוחה יותר למינון, אך ארבעת הדיסקים מתחממים ללא ספק מהר מדי.

מיקום בחזית

המפגש המקומי עם הסקודה הקטנה אינו מפתיע. החברה אכן בצעה קפיצת מדרגה נוספת ובנתה את המכונית השלמה ביותר שלה עד כה. לכן, ניתן בפירוש לומר כי הפאביה היא סופר-מיני תחרותית למדי המתמקמת בחזית הקבוצה, גם בגלל הניסיון למצוא כיוון מעט שונה מהמתחרות מבית ומחוץ. היא פחות אופנתית, יותר משפחתית.
קצת חבל שלקח ליבואן זמן רב כל-כך לפני שהביא אותה ארצה. זאת, מהטעם הפשוט שכאן לא תוכל ליהנות לאורך זמן מהתואר הסופר-מיני המודרנית והטובה של הקונצרן. מעבר לכך, בשנתיים אלה נוספו לזירה מתחרות קשות נוספות.
מלבד זאת, לפחות כרגע מציעה סקודה בגרסת ה-100 כ"ס שילוב הספק-מחיר (81,000 שקלים) מעניין וכמעט ייחודי. המתחרה הקרובה ביותר לגרסת ה-100 כ"ס היא הקליאו המחודשת, המצוידת אף היא במנוע דומה נפח והספק. הקליאו יותר מהודרת, מפנקת ואפילו זולה מהפאביה, אך זו יותר מרווחת ומודרנית בהיבטים מסוימים.
אבל בעייתה של הפאביה בארץ מגיעה כלל מתחום אחר. עבור קהל לקוחות גדול, גרסת 1.4 ידנית, מהנה ככל שתהיה, כלל אינה רלוונטית. קהל זה חפץ באוטומטית ולמרבה הצער, כאן מציעה סקודה מנוע חלש משמעותית. חשוב מכך, היא מציידת אותו בתג-מחיר יקר מדי.
ייתכן דווקא כי הגרסה הזולה והחלשה ביותר עם 68 כ"ס, במחיר נמוך משמעותית וציוד-אבזור כמעט זהה, היא בחירה אטרקטיבית יותר, בעיקר עבור לקוחות שפחות מצויים בנושא ההספק. אלה לא יזכו לדעת איזה משב רוח מרענן מביא עמו המנוע החזק לפאביה, אך ירוויחו מכונית קטנה טובה מאד.