האם הפס באמת רחב?
מי בכלל צריך פס רחב והאם הפס הרחב הוא למעשה רק צר פחות מפס רגיל? כתבה ראשונה בסדרה
מי צריך אתרי פס רחב? שאל גולש שהגיב על ידיעה שפורסמה כאן שלשום (ג') בדבר השקת ערוץ פס הרחב MSN WOW. ואמנם, הערוץ החדש רחוק מאוד ממיצוי הפוטנציאל שטמון באינטרנט המהיר ונעדר משחקי וידאו און ליין, שירותי טלפוניה או יישומים של לימוד מרחוק.
נוסף על כך, בקרב "ערוצי הפס הרחב" ישנו ליקוי אופייני בתפישת המושג פס רחב. עבור רוב הגולשים, האפשרות לצפות בקליפ של בריטני ספירס או בקדימון לסרט חדש אינה פיתוי גדול דיו להתחבר לפס רחב. הם אינם צפויים להסתפק במישמש של קטעי וידאו או קול רק משום שהתשתית הטכנולוגית מאפשרת להם לעשות זאת. עניין הגולשים בתכנים ובשירותים שמותאמים לפס רחב ייקבע על פי האיכות והרלוונטיות של תכנים ושירותים אלה לחייהם.
דוגמה למיזם פס רחב איכותי ורלוונטי הוא האתר הכלכלי "פייננס ויז'ן" של יאהו!, חלוצה בתחום הפס הרחב. האתר משלב תכני פס רחב כמו קטעי וידאו וקול יחד עם תכני פס צר, כמו טקסט, כך שגם גולשים בחיבור רגיל ייהנו מרוב התכנים באתר.
מה זה פס רחב?
תשתית טכנולוגית שתומכת בהעברת כמויות רבות של מידע כמו קול, וידאו ומולטימדיה במהירויות גבוהות. הפס הרחב מהיר יותר מחיבור מודם רגיל ומאפשר הורדת קבצים גדולים תוך שניות ותומך בצפייה מיידית באתרי אינטרנט מבלי להמתין לנצח בעוד הדף נטען לאיטו.
הוועדה האמריקאית הפדרלית לתקשורת (FCC) מגדירה פס רחב כשידור מידע במהירות 200 קילו ביט בשני הכיוונים: מהאינטרנט אל המחשב (downstream) ומהמחשב אל האינטרנט (upstream). על פי הגדרה זו, מסלולי הגלישה הנוכחיים שמציעה בזק במסגרת שירות ה-ADSL שלה אינם אינטרנט מהיר, שכן המהירות המרבית בערוץ החזור של מסלולים אלה היא 64, 96 או 128 קילו ביט לכל היותר (המהירות המרבית מהאינטרנט אל המחשב היא 0.5 מגה ביט, 1.5 מגה ביט או 2.5 מגה ביט לכל היותר).
גולשים שרכשו את חבילת WOW, שמציעה גלישה במהירות מרבית של כ-0.5 מגה ביט, יגלשו רוב הזמן במהירות פחותה מזו, מאחר שתעבורת המידע מהמחשב האישי של הגולש אל אתר או שרת מסוים אליו הוא מחובר רצופה ב"צווארי בקבוק" רבים, שעלולים להאט את הגלישה.
מהירות הגלישה נקבעת על פי מספר משתנים – החיבור בין הבית לספק האינטרנט, בין ספק האינטרנט למחלף האינטרנט הישראלי ובחיבור ספק האינטרנט לחו"ל ואיכות החיבור של שרת היעד לאינטרנט. ספק אם גלישה במהירות שפחותה מ-500 קילו ביט, שאינה מאפשרת צפייה רציפה בווידאו על פי דרישה, תספק את רוב משתמשי "הפס הרחב" בישראל.
בישראל: אין עדיין הגדרה
למרבה ההפתעה, משרד התקשורת הישראלי לא הגדיר מהו "פס רחב" ומי רשאי להתהדר בהגדרה "ספק פס רחב". במשרד הדובר הפנו אותי להגדרת המינימום של ה-FCC האמריקאי – 200 קילו ביט הלוך וחזור – אך כידוע, הגדרה זו אינה מחייבת חברות ישראליות.
גם אם יאמץ משרד התקשורת הישראלי את הגדרת ה-FCC לפס רחב, ספק אם הגדרה מיושנת זו תספק את המשתמש הישראלי. אמנם, גלישה בקצב של 200 קילו ביט בערוץ ההלוך ובערוץ החזור מהירה בהרבה מחיבור בחיוג אך ספק אם היא מצדיקה תשלום של מאות שקלים נוספים בחודש.
"הדיון בנושא הפס הרחב הוא מבולבל למדי", אמר לאחרונה מייקל פאואל, יו"ר הFCC, בכנס פומבי. "השורה התחתונה בכנסים רבים בהם נכחתי הייתה כי הפס הרחב הוא דבר נהדר וכולנו רוצים להיות שם… אך למרבה הפלא, אין הגדרה אחידה וברורה למושג פס רחב. אנחנו דנים רבות בשאלה כמה מהיר צריך להיות הפס הרחב אך לעניות דעתי, פס רחב אינו מהירות אלא מדיום, שמציע מבחר של יישומים ושימושים. משמעות ה'רוחב' של הפס שקולה ל'צינור שמן'. יש אינסוף שימושים לצינור מעין זה. אני סבור שפס רחב הוא יכולת טכנית שעונה על מאוויי התקשורת, הבידור, המידע והמסחר של המשתמשים".
מי צריך פס רחב?
הגולשים הוותיקים שבינינו יודעים שהצירוף "אינטרנט מהיר" או הביטוי "ברודבנד" מזמזמים ברקע כבר כמה שנים ונותרו הבטחה יקרה ולא ממומשת. צריך לזכור שגם כיום, השימושים הנפוצים ביותר באינטרנט הם דואר אלקטרוני וחיפוש מידע, שלרוב אינם דורשים פס רחב. רוב המשתמשים צפויים להמשיך להתחבר בחיוג גם בשנתיים הקרובות, חלקם, שרק משתמשים בדואר האלקטרוני, יוכלו להמשיך להסתפק בפס צר עד סוף חייהם.
למרות זאת, עם השיפור ההדרגתי בביצועי המחשבים, השדרוג הנמשך בתשתיות התקשורת, הוזלת מחירי הגישה לפס הרחב וריבוי תכנים שמותאמים לפס רחב, סביר להניח שהבטחת האינטרנט המהיר תתממש בהדרגה בשנים הקרובות.
אינטרנט אמיתי בפס רחב אמור לאפשר לי לצפות בהופעה בשידור חי על גבי מסך מלא, במקביל לנהל שיחת וידאו בתוכנת מסרים מידיים עם חבר, בחלון שלישי לבדוק דואר אלקטרוני ובחלון רביעי לערוך מסמך "וורד" שנמצא בשרת מרוחק. אינטרנט מהיר אמיתי שכזה רחוק מאתנו מרחק של שנתיים עד שלוש לפחות, על פי הערכות.
בינתיים הפס הרחב שמציעים לנו כיום אינו רחב כלל. ההגדרה "צר פחות" הולמת יותר את המצב הנוכחי. צפייה בווידאו באיכות טלוויזיה במסך מחשב מלא דורשת מגה ביט וחצי בשנייה. רוב גולשי "הפס הרחב" אינם נהנים מביצועים אלה כיום והמחיר של פס רחב אמיתי יקר מדי.
אז מי צריך אתרים לפס הרחב?
חיבור בפס רחב ללא תכנים ושירותים מתאימים משול לכביש מהיר שאינו מוביל לשומקום, או מוביל כרכרות עם סוסים. חשוב לזכור, שאתרי האינטרנט רחבי הפס (מקומיים ולועזיים) צפויים להיות רק אחת האטרקציות עבור גולשי הפס הרחב. גולשים משתמשים בפס הרחב שלהם גם לצורך הורדת קבצים בתוכנות שיתוף קבצים, להשתתפות בשיחות ועידה בווידאו או בתוכנות המסרים המיידיים החדישות.
מציאות כזו אינה רצויה לספקי האינטרנט הגדולים, מאחר שגולשי הפס הרחב, שמשתמשים בתשתית האינטרנט היקרה של הספקים לחו"ל, עולים להם ביוקר, בגלל השימוש ברוחב הפס. למשל, דובר בזק בינלאומי, ספק האינטרנט המוביל בשוק הפס הרחב, אמר ל-ynet השבוע כי מנויי האינטרנט המהיר של החברה משתמשים ב-90 אחוז מהפס של החברה לחו"ל, על אף שהם מהווים כ-10 אחוזים מכלל גולשי החברה.
מאה מנויים שרואים סרט על שרת בחו"ל במהירות מגה בשנייה עושים שימוש במאה מגה, אלף משתמשים כאלה צורכים קרוב לגיגה ביט. לכן, בזק בינלאומי נערכת להרחיב במשך השנה הזו את רוחב הפס שלה לגיגה בייט.
כדי להימנע מהתרוששות, ינסו ספקי האינטרנט הגדולים לפתות את הגולשים להישאר בבית, כלומר בשרתי האינטרנט של הספק, באמצעות סרטים, תוכניות טלוויזיה, חדשות בווידאו, קליפים והופעות חיות, משחקים און ליין ושירותים רחבי פס כמו שימוש בתוכנות אופיס און ליין.
החלום הרטוב של כל ספק אינטרנט הוא לאמץ את המודל של AOL, שהקימה רשת של אתרים שמשמשת את מנוייה, אשר רובם כלל אינם מעדיפים לגלוש לצאת מהרשת של AOL לאינטרנט הכללי.
אם מניחים ששוק האינטרנט המקומי מפגר אחר ארה"ב בכ-18 חודשים לכל הפחות, בעתיד נראה הרבה יותר תכנים ושירותים בשוק המקומי שמותאמים לפס רחב. בינתיים, גולשים רבים יגלשו לאתרי פס רחב בחו"ל, שמבחר התכנים בהם שמעמיד את ערוץ MSN WOW ודומיו באור חיוור.
תהליך זה כבר החל. נטוויזן מפעילה כבר כמה חודשים פורטל פס רחב שהגישה אליו פתוחה רק למנויי החברה. וואלה ו-MSN, שעומדים להפוך גם לספקי גישה לאינטרנט, מתחילים לעשות זאת עכשיו, עם השקת הערוצים רחבי הפס, בעוד אינטרנט זהב מציעה יישומים של פס רחב כבר זמן רב.
כמה גולשים מחוברים כיום לאינטרנט המהיר בישראל?
על פי הערכה שמסרה לאחרונה פנינה שנהב, סמנכ"ל שיווק ומכירות בבזק, יותר מ-47,000 גולשים מחוברים בטכנולוגיית ה-ADSL של בזק. כמה אלפים נוספים משתתפים בניסויי האינטרנט המהיר של חברות הכבלים. כלומר, כשלושה אחוזים בלבד מהגולשים בישראל מחוברים כיום לאינטרנט המהיר (על פי סקר TIM האחרון, יש 1.65 מיליון גולשים בישראל). מכל בחינה, התחרות בשוק זה בישראל עדיין בחיתוליה.
בכתבה הבאה: כדאי להתחבר עכשיו לאינטרנט המהיר או לחכות לכבלים? כמה זה יעלה לנו?