מפגש לא צפוי

ישבתי בלובי של בית המלון אחרי יום ארוך של כנסים והרצאות שלשמחתי הגיע לקיצו.רוב החברה שהי מבוגרים יותר העדיפו להסתגר בחדרים, בן כה וכה אפשרויות הבילוי באזור לא הציעו אטרקציות מפתות, לפחות לא כאלה במרחק נסיעה סביר.ימי אמצע השבוע תמיד היו "עייפים", רוב האורחים היו תיירים מבוגרים אשר באו להנות מקצת שמש חורפית ומהסגולות הרפואיות של מי ים המלח והמעיינות שבאזור.תנועת האנשים בלובי הייתה דלילה, סביב הבר נותרו מקומות פנויים רבים. שקעתי לתוך אחת הכורסאות מביט בקו החוף השליו שנשקף מבעד לזגוגיות המבריקות של לובי המלון.
ממועדון המלון בקעו צלילי מוזיקה נעימה ורגועה שניגן התקליטן המקומי, כנראה לפי טעם האורחים המעטים ששהו שם. מידי פעם ניתן היה לראות זוגות בודדים מפזזים על רחבת הריקודים, מכניסים קצת דינמיקה למקום השקט. עצמתי את עיני, מרוקן את הראש ממחשבות, מצב של ציפה, של רענון המוח והמחשבה, אחרי יום גדוש ומלא של הרצאות שרובן היו משמימות כמו האדמה המדברית שנפרסה מכאן ודרומה. איני יודע כמה זמן חלף, דקה אחת ואולי קצת יותר. קצב המוזיקה השתנה, עכשיו התנגן שיר קצבי יותר, צלילי הבס העמומים הרעידו קלות את שארית המשקה שנותר בתחתית הכוס. פקחתי את עיני, נדמה היה שהמקום נעור קצת לחיים. קמתי ממקומי, מותח את אברי, הגיע הזמן לשנות קצת אוירה החלטתי ופסעתי לעבר המועדון.רגע לפני שנכנסתי למועדון ראיתי אותה. יושבת ליד הבר בחברת שתי נשים נוספות, שותות קוקטיל צבעוני שלא הכרתי.ראיתי רק את גבה אבל הייתי בטוח שזו היא. השיער הארוך והמתולתל, הגוף הקטן והחטוב, אולי צורת הישיבה. התקרבתי. ככל שקטן המרחק הייתי בטוח יותר ויותר שזו היא. חברתה שראתה אותי קרב, נועץ בה את מבטי סימנה לה בתנועת ראש. היא הפנתה את ראשה לעברי, שיערה הארוך מועף הצידה בחן הכה מוכר שלה."נעמה" קראתי וחיוך התפשט על שפתי.היא חייכה, מופתעת."ואוו, אני לא מאמינה שזה אתה, מה אתה עושה כאן?". "מה את עושה כאן?" השבתי בשאלה, מתיישב על כיסא סמוך. "אנחנו בנופש חברה... החליטו להשקיע בנו..."היא ערכה בנינו הכרות קצרה.
המשכנו לשוחח משלימים פרטים האחד על השני. את נעמה הכרתי לפני יותר משש שנים, היא הייתה חברתה הטובה של חברתי לשעבר. יצאנו יחד ברביעיה, פאבים, סופי שבוע, אפילו טיול קצר לחו"ל. למין הרגע הראשון מצאה חן בעיני, ולאו דווקא בגלל המראה החיצוני שהיה מחמיא ומדליק, אלא בעיקר בגלל אופייה, התנהגותה ודרך מחשבתה, הם אלה שהפכו אותה לכה מקסימה, מתוקה ושובת לב.
עם הזמן שחלף במשך אותה תקופה, מצאתי את עצמי מידי פעם מהרהר בה, במיוחד לאחר שנפרדה מחברה לחיים. באותו זמן הרגשתי עם כך נקיפות מצפון לא מעטות, ידעתי שאין זה מוסרי והגון אך לא יכולתי לשלוט במחשבות שנדדו מידי פעם, בחלומות בהקיץ שהיו כה מתוקים, פרועים ומסעירים. בתוך ליבי שמרתי לה פינה קטנה וסודית, יודע שאין ביכולתי לטעום מהפרי האסור, יודע שנקיפות המצפון ייסרו אותי, המחיר יהיה כבד מנשוא לשנינו, לא הייתי מסוגל לעשות דבר שכזה לחברתי שאותה אהבתי והערכתי. לא הייתי מסוגל לבגוד, לפגוע בה, רק בשביל לחוות פנטזיה, להרגיש משהו אחר, שונה. זה לא היה שווה את הפגיעה במערכת היחסים שהייתה בנינו. והיה עוד דבר, לא יכולתי להיות בטוח שגם היא, נעמה, מרגישה כך. מעולם לא ניסיתי לרמוז לה על תחושותי, ולא הצלחתי לגלות רמז כל שהוא לגבי תחושותיה כלפי. כך שהכל נשאר בגדר פנטזיה מודחקת.
"שנתיים שלא ראיתי אותך... יש משהו חדש?" שאלתי. היא חייכה, את אותו חיוך עדין שחשף את שיניה הלבנות, לוגמת מהמשקה, משהה את תשובתה. "הכל כרגיל, כמו שאתה רואה אני עדיין ממשיכה באותו מקום עבודה, עברתי לדירה גדולה יותר שני חדרים..." היא שוב חייכה. "... היא עדיפה על דירת החדר הקודמת, אתה זוכר את הכוך הקטן ההוא?"
הנהנתי, בטח שזכרתי, הרי אחת הפנטזיות שלי התרחשה שם בדיוק, על מיטת הפוטון עם הסדין הפרחוני שעליה. לא הסגרתי בפניה את מחשבותי."ו... יש... מישהו?" שאלתי בהססנות מקווה שאני לא פוגע בנקודה כואבת. היא עיקמה את פניה, אפילו להבעה זו הייתה חן מיוחד. " עכשיו לא... היה מזמן אבל כבר התגברתי" היא השתדלה לחייך שוב. "ומה איתך?" היא טפחה על ירכי. "עדיין מחפש..., לעת עתה השנים לא נתנו בי את אותותיהם כך שאיני ממהר."
נעמה בחנה אותי, נדמה שהיא שוקלת את דבריה. עינינו נפגשו לרגע במין מבט ישיר שמייד הפך למבוכה בלתי מוסברת של שני אנשים שנתפסו בקלקלתם. השפלנו את מבטינו עיני בחנו את צווארה הדק והארוך, את גופה החטוב שנראה כגוף נערה צעירה.יכולתי לנחש שהיא בוחנת אותי באותה מידה. ניסיתי לנחש על מה היא חושבת, מה עובר במוח המפולפל שלה, אך ללא הצלחה, זה היה פתטי מידי לנסות ולנחש את העובר במוחה. "תפסיק, אפילו לא בן שלושים... דרך אגב, אתה יודע שליאת מאורסת?" היא שאלה בזהירות, כאילו חוששת לפגוע בי. "כן, שמעתי... תמסרי לה מזל טוב... אבל באמת מכל הלב...""עדיין קשה...?" היא שוב גיששה בזהירות המחושבת שלה. "תראי..." נשכתי את שפתי התחתונה כמעט ללא מודע. "... כבר התגברתי, אבל... עדיין נשאר בי רגש כלפיה הלוואי ויכולתי להחזיר את הגלגל לאחור...".
"אנחנו עולות לחדר..." קטעה אחת חברות את שטף שיחתנו, ציפיתי בדריכות לתגובתה של נעמה. האם היא תצטרף אליהן, או שמא היא תעדיף לבלות את שארית הערב בחברתי... עדיין לא הצלחתי לפענח את מה שמסתתר מאחורי עיני השקד שלה. היא החליטה להישאר. חשתי כיצד מצב רוחי נוסק לגבהים שלא הכרתי. התנצלתי בפני חברותיה על כך שאני גוזל אותה מהן. נשארו לבד, לפתע קלילות השיחה נעלמה, לא מצאנו את המילים המתאימות, נדמה ששנינו סובבים סביב, מחפשים את הדרך לצאת מהמעגל. התחלתי משפט ולא ידעתי כיצד לסיימו, משהו שמעולם לא קרה לי. היא נאלמה לעיתים קרובות, נדמה שמוחותינו אינם מחוברים ברגעים אלה. לבסוף הציעה להיכנס למועדון. "נשנה קצת את אוירה..." אמרה. נכנסנו, התמקמנו בכורסאות בד נוחות שהיו פזורות סביב הרחבה. מלצרית צעירה הגישה לנו משקאות.
"יבש כאן..." אמרתי, מתקרב אליה על מנת שתוכל לשמוע את דברי. על הרחבה היו כחצי תריסר זוגות, חלקם מבוגרים כבני 60 ואולי אף יותר."שים לב למוזיקה...זה טוויסט" אמרה מניעה את גופה לקצב המוזיקה. האורות הצבעוניים שטפו את הרחבה, משאירים פינות אינטימיות בצידי האולם. הצטערתי שבחרנו להתיישב על כורסאות נפרדות, לפתע רציתי להרגיש את נעמה קרוב אלי, לחוש את המגע שלה, להרגיש את השיער שלה, להיות קרוב יותר, להיזכר שוב בריח המתוק של הבושם שלה. תהיתי האם הייתה זו בחירה שלה לגשת דווקא לאזור זה של הכורסאות או שמא היה זה מקרה בלבד.
"כמה זמן שלא רקדתי..." אמרה ספק מתכוונת שאשמע, ספק לא. החלטתי לקחת את ההזדמנות הזו בשתי ידי. צלילי הטוויסט גוועו ומוזיקה לטינית החלה להתנגן ברקע. הזוגות נטשו את הרחבה מותירים אותה מיותמת. הושטתי לה את כף ידי. "בואי נעמה, נראה אם אני עדיין זוכר איך לזוז...". היא הביטה בי מופתעת, הבחנתי בברק בעיניה מצית בי אש ישנה שלעולם לא כבתה. הובלתי אותה לרחבת הריקודים, מעולם לא רקדנו יחדיו, ליבי הלם בחוזקה.
הנחתי את ידי הימנית במרכז גבה מצמידה אותה אל גופי, ראשה מגיע עד לחזה שלי, נדמה היה לי שהיא שומעת את הלמות ליבי. ידי השמאלית אוחזת בידה הימנית, התחלתי לנוע לקצב מוזיקת הסלסה, היא השתלבה בקלילות, נעה עם תנועות גופי בחן ובקלילות. קצב המוזיקה הלך וגבר, חשתי כיצד גופי משתחרר, העזתי לבצע תרגילים נוספים, סיבוב, סיבוב כפול וכד'... גופי נע בגמישות, ראשי מסוחרר מעצם התחושה הנפלאה של גופה הצמוד כל כך לגופי. הייתי כל כך ממוקד שלא היה אכפת לי שאנו בודדים על הרחבה שזוגות עיניים רבות נעוצות בנו. רוקדים בלהט את ריקוד הסלסה הראוותני.
התקליטן ניגן לנו שיר נוסף, יכולנו לשמוע מחיאות כפיים מצד הסובבים כאשר ביצענו תרגיל הנפה או משהו מרהיב אחר. רציתי להוסיף ולרקוד עמה לנצח, ליטפתי ברוך את גוה, מחליק מטה, נעצר מעל הישבן הקטן והסקסי שלה. מתפתה ללטף אותו, לחוש את קמירותו. נאבקתי ברצון העז לחבק, להצמיד אותה אלי, לטעום את שפתיה הרכות.
היא מצידה עשתה את כל הדברים הנכונים בכדי להוציא אותי מדעתי. תנועות הריקוד שלה היו חושניות וסקסיות, היא סבבה סביב גופי, מחככת את ישבנה באגני, נצמדת אלי ואז מתרחקת, מביטה בעיני במבט מצועף ואז מחייכת חיוך קטנטן ומסתורי שסוחף אותי אחריה. המוזיקה גוועה, מחיאות כפיים נשמעו מכל עבר, היינו קצת נבוכים מכל הסיטואציה, חיבקתי אותה אל גופי, ברגע זה לא היה אכפת מה קורה סביבי, ראיתי רק אותה אל מול עיני, זרועותיה הקטנות עוטפות את גופי, היא נצמדה אלי מרימה את ראשה לעברי. "נעמה... אני...". ראיתי את שפתיה, חושניות ומזמינות, עיניה הצטמצמו לשני סדקים קצרים. ויתרתי על המילים, ההליכה סחור וסחור נפסקת ברגע זה, החלטתי.
הצמדתי את שפתי לשלה.חשתי כאילו ברק הכה בגופי, הרוך, הטעם המיוחד, עצם הידיעה שאני מנשק את שפתיה, שלשוני בוחשת בתוך פיה, שלשונה הרטובה טועמת את שפתי, הרחתי וטעמתי אותה, הצמדתי אותה אלי , מחבק אותה כמעט בכח, מוציא את האוויר מראותיה, כל אהבתי התפרצה באותו הרגע, הרגשתי כיצד חומות בצורות קורסות לרגלי, אויר רענן מילא את גופי ואת רוחי בעיקר.
טעמתי מקצהו של גן העדן הפרטי שלי, מה שהיה בגדר חלום ופנטזיה בשנים האחרונות התגשם ובעוצמה שאני עצמי לא יכולתי לתאר לעצמי. גלי חום נעימים שטפו את גופי שעה שהתרחקנו מרחבת הריקודים. רגלינו הובילו אותנו אל המעליות, שנינו חבוקים כאילו היה זה מצב טבעי, כאשר שעה קודם לכן יכולתי רק לפנטז על מגע גופה, על רכות שפתיה.
המעלית טיפסה לקומה השישית. נעמה התרפקה על חזי מחבקת את מותני, לוחשת באוזני את הדברים הנפלאים ביותר שכל אחד היה רוצה לשמוע. "כבר מההתחלה רציתי אותך... קינאתי לליאת אבל פרגנתי לה. אהבתי אותך אבל ממרחק, חלמתי עליך כשהייתי לבד, ותמיד חיפשתי את ה"תאום" שלך, כי חשבתי שלעולם לא אשיג אותך, ניסיתי להיות מציאותית. שמחתי שאתה וליאת יוצאים יחד. הייתי מאושרת לראות אותך איתה, עם החברה הכי טובה שלי והייתי יותר מאושרת לו היית שלי...".
שתקתי, היא ביטאה בדיוק את מה שהרגשתי, לא האמנתי עד כמה היא הצליחה להסתיר את רגשותיה ותשוקותיה ממני.
דלת המעלית נפתחה, היא השתתקה. הנחתי את כף ידי על כתפה והובלתי אותה לחדרי. נכנסנו פנימה וללא שהות נצמדנו בנשיקה סוערת ורטובה. הפעם הרשנו לעצמנו לחבק וללטף להתמכר לתשוקה שפרצה כמו לוע הר געש מתפרץ בשיא עוצמתו. ליטפתי אותה שולח את ידי מתחת לחולצתה, חש את העור החלק והרך שלה, גופה נענה למגע כף ידי, נצמדת אלי. בידי השנייה ליטפתי את ראשה, עיניה נעצמות, מגלות את ריסיה הארוכים במלוא הדרן.
היא החלה לפתוח את כפתורי חולצתי, אצבעותיה העדינות עשו זאת במיומנות, עתה יכולתי לחוש בכפות ידיה על גופי, מלטפות אותי ברכות, משלחות בגופי זרמים. אברי הלך והתקשה, רק המחשבה על העומד להתרחש הצליחה לגרות אותי.
היא חשה בכך ונצמדה אלי, כמעט מטפסת. הסרתי מעליה את חולצתה, חושף את שדייה הקטנים שכל כך ערגתי אליהם. ספונים בתוך חזיית הפוש אפ הלבנה. פטמותיה המגורות בלטו מבעד לבד הלבן והדק של החזיה.
היא טיפלה בזריזות במכנסי, מתירה תחילה את החגורה מושכת מטה את המכנס, מביטה בבליטה שהלכה ותפחה בתוך תחתוני. תוך שניות ניצבנו בלבוש תחתון בלבד, חשתי כיצד כולי מגורה למגע גופה, רציתי לאהוב, לחבק, להביע את עוצמת האהבה שפועמת בגופי, רוצה לגרום לה להיות מאושרת, שתעשה אותי מאושר, שהמציאות תעלה על הפנטזיה.
נשכבנו על המיטה, בחלומות תמיד ניגנה ברקע מוזיקה רומנטית, עכשיו המוזיקה היחידה הייתה הלמות ליבותינו שתופפו בהתרגשות. נשקתי לה על צווארה, מריח את הבושם המוכר שלה שלא השתנה עם השנים, היא הטתה את ראשה לאחור. שפתי הוסיפו לרדת מטה לעבר החזה שלה. שיחררתי את החזיה מעל גופה, מגלה לעיני בפעם הראשונה את חמוקיה.
שרטטי עם לשוני מעגלים רטובים סביב שדיה, מעגלים הולכים וקטנים אשר הטריפו את דעתה. היא אחזה במותני, מגניבה את כף ידה אל מתחת לתחתון מלטפת את ישבני, מצמידה אותי אל אגנה, אל הכוס שלה שהיה מגורה בדיוק כשם שאברי היה מגורה. ליקקתי את קצות פטמותיה, היא גנחה. הפטמות היו קשות ומגורות.
היא תפסה את הזין שלי בכף ידה, מפתיעה אותי לרגע, חששתי שאני עומד לגמור, הייתי כל כך מגורה ומגע אצבעותיה שעטף את אברי הזקור כמעט והביא אותי לשיא בשלב כה מוקדם. לחוש את מגע גופה, להריח את ריחה, לנשק את שפתיה, דיי היה באלה לגרום לאברי להמתח ולהתקשות. החלקתי מעט מטה עם גופי, מאלץ אותה לשחרר את אחיזתה מהזין שלי. "סבלנות מתוקה..." לחשתי באוזנה.הנחתי ללשוני לגלוש במורד בטנה שהייתה שטוחה להפליא. גופה רעד שעה שלשוני חצתה את הפופיק שלה יורדת מטה לעבר בטנה התחתונה. משכתי מעליה את תחתוני התחרה חושף להפתעתי כוס מגולח. היא הורידה את ראשי מטה לעבר שפתיה התחתונות שהיו מגורות ורטובות. יכולתי להריח את הריח המתקתק של מיצי תאוותה, קרבתי את שפתי, נישקתי אותה בחלק הפנימי של ירכיה, העברתי את לשוני סביב שפתיה, מרטיב את חלקן החיצוני, ידיה אוחזות בראשי בוחשות בשערותי, אני מלקק אותה, טועם את טעמה, לשוני נוגעת לרגע בדגדגן המגורה שלה שנגלה לעיני בקצה העליון של השפתיים. היא מתכווצת וגונחת, משמיעה קולות שמגרים את כל חושי.
אני חש כיצד אברי נמתח בתוך התחתון שסוגר עליו מאיים לקרוע אותו מעל מותני.
סגרתי את שפתי על הדגדגן שלה, יונק אותו בעדינות בשעה שלשוני מרטיבה את קצהו. היא כמעט וקפצה ממקומה, גונחת, נושמת עמוקות ובכבדות. "כן....." מושכת את המילה היחידה שהיא מצליחה לסנן מבעד לשפתיה. לשוני כבר חופרת בתוכה, כאשר באצבעותי אני מעסה את הדגדגן הרטוב והנפוח שלה. נוזליה מרטיבים תחילה את שפתי אח"כ הסנטר ולבסוף את כל פני. היא מתפתלת תחתי, מתקרבת לשיא. "אני רוצה אותך בתוכי..." היא לוחשת וחוזרת על כך פעם נוספת. "...רוצה להרגיש אותך...". "רגע... קונדום" אני נזכר. נעמה אוחזת בכתפי. "אני לוקחת גלולות, הכל בסדר, אלא אם...". חייכתי, לולא הייתה זו נעמה לא הייתי מתפשר. הסרתי מעלי את התחתון , משחרר את הזין שלי, כולו נפוח, כיפתו אדומה ומגורה. אני נשכב על נעמה, מלטף אותה מניע את גופי עם תנועות גופה שמתפתל תחתי בתנועות חתוליות, אברי נלחץ אל בטנה, היא חשה את חומו את פעימותיו, לחלוחית של נוזל סיכה מופיעה בקצהו, מרטיבה את בטנה.
היא מכוונת אותי אל פתח האהבה שלה, התפתלויותיה ומגע גופה מביאים אותי כמעט ועד לסף יכולת הגירוי, היא עוטפת אותי ברגליה, אני חש כיצד הזין שלי יורד אל בין רגליה, מרגיש את הרטיבות הנעימה. שפתיה קולטות אותו, תחילה את קצהו, התחושה שמימית, אני נושך את שפתי מכווץ את שריר האגן בנסיון להשהות את הרגעים הקסומים.
נעמה באקסטזה, היא חשה כיצד הזין חודר פנימה לתוך נרתיקה, מגרה את כל חושיה, היא מנסה לקלוט את כל כולו בתוכה. אני מלטף את עורפה, מנשק אותה מעל החזה, מחכך את גופי בפיטמותיה המגורות, מניע את אגני בתנועות קצובות.
היא לוחצת את קצה הדגדגן שלה כנגד גופי. רטיבות חמימה מציפה את אברי לכל אורכו, היא מוצפת כולה בנוזליה שלה, מגורה, שרירה מתכווצים ומרפים, בוחנים את יכולת העמידה שלי. היא מחישה את תנועותיה, הן הופכות למחול מטורף שאינו ניתן לעצירה. אני מגיש את אצבעי אל שפתיה, היא מוצצת אותה בתאווה, עיניה עצומות נשימותיה כבדות, כפות ידיה מונחות על ישבני, לוחצת אותי אליה. גונחת, כמעט צועקת, מאבדת שליטה על גופה ועל מעשיה, גופה רוטט בקצב מסחרר, שפתיה סוגרת על האצבע שבתוך פיה. "א נ י ג ו מ ר ת . . . " מצליחה לסנן מבין שפתיה בקול רועד.
היא מתכווצת כולה פולטת אנחה ארוכה פיה נשאר פעור לרווחה, עיניה עצומות, ואז שריריה רפים, ראותיה פולטים את האויר הרב ששאפה לתוכן, חיוך של אושר נסוך על שפתיה. אני חש איך שרירי נרתיקה משתחררים, רטיבות נעימה וחמה מציפה את מנהרתה, ואז תורי מגיע בפרץ שהיה עצור עד כה, אני פולט לתוכה את זרעי כשמגרוני נפלטת אנחת רווחה מהולה בהנאה עצומה של רגע השיא. ההתכווציות באגני מעוררת אותה שוב והיא רועדת תחתי, אני נשאר לשכב מעליה, עדיין בתוכה, רוצה לעצור את הזמן, להביט בבחורה הזו שליידי, באושר הקורן מפניה, להיות איתה שוב ושוב בפסגה, לנצור את הרגע הזה לעד.