מתנות לחג: פסח של תלושים

ראש הממשלה אולי עדיין איננו יודע, אבל גם הוא, כמו שאר 300 עובדי משרדו, עומד לקבל כמתנה לפסח תלושי שי של "תו הזהב" בשווי 750 שקל, כדי שיוכל לערוך קניות בסופר או במגוון החנויות המאוגדות חת המטרייה של התו הזה. "המתנה עומדת בתנאי התקשיר", ממהר להדגיש יעקב זלצר, יו"ר ועד עובדי המשרד, "ויש להניח שגם אריאל שרון ישמח לקבלה, כפי ששמח לקבל את המתנה הקודמת שהוענקה לעובדים".
המתנה הקודמת שקיבלו עובדי משרד ראש הממשלה, בערב ראש השנה, היתה שעון קיר ייחודי שרכש הוועד בדיל מיוחד עם הטבעה של סמל המשרד. הפעם החליט הועד ללכת על תווי שי, בעקבות דרישת העובדים. בעידן של מיתון, התווים בהחלט מקילים את המעמסה הכספית של הקניות לקראת החג. "מנסיוני רב השנים אני יכול לומר שהמתנות רק מעצבנות את העובדים", אומר זלצר, "למרות שהוועד מגיע לדילים טובים מאוד עם הספקים ולעתים סוגר על רכישת מוצרים בשליש מחיר. העובדים מעוניינים בתלושי קניות שיוכלו לממש. בשנה שעברה היו כאלה שכעסו כל-כך שצירפנו לתלושי השי לפסח הגדות, במקום להגדיל את שווי התלושים".
תלושי הקניות הם השחקן המרכזי במגרש של מתנות החג לעובדים, ולא רק במשרד ראש הממשלה. השנה מתגוששים בזירה שלושה תלושי קניות מרכזיים במקום שניים בעבר: "תו הזהב" של (שופרסל) "רב תו" (של הריבוע הכחול) ו"תו קלאב" (של קלאב מרקט). השניים האחרונים נולדו בחודש שעבר, במקומו של "התו המשולב", ששיווקו הופסק בהוראת הממונה על ההגבלים העסקיים. לכל תלוש קנייה יש גורם משיכה מרכזי (עוגן) בדמות רשת מזון גדולה ולוויינים בדמותן של רשתות שיווק בתחומי ההלבשה, ההנעלה, מוצרי החשמל, מוצרי "עשה זאת בעצמך", אביזרים לבית וריהוט וכן חנויות מתמחות בתחומים כמו ספרים, תכשיטים ושירותי נופש.
"התווים חשובים לרשתות המזון הרבה יותר מערכם הנקוב", אומר יעקב גינצבורג, מנכ"ל קלאב מרקט, "בגלל הקניות הנוספות שמבצעים מחזיקיהן בבואם לסופרמרקט". לכן מוכנות הרשתות למכור את תווי השי לוועדי העובדים ולמעסיקים ברווח קטן מאי פעם, אם בכלל. ועדים עובדים שונים בעיקר הגדולים שבהם, יכולים להשיג השנה תלושי שי לעובדים בהנחות של 20 – 22%.

חלפו ימי הפזרנות

חלפו כנראה הימים שבהם נהגו ועדי עובדים לצאת למסע הציד העונתי, כדי ללכוד לעובדים את הלהיט התורן בשוק מוצרי הצריכה. המיתון ניכר בכיסו של העובד ובקופת ההנהלה כאחד, וזה לא הזמן לפזרנות בלתי מחושבת.
אפילו מכשיר הדי וי די שנחשב למוצר מבוקש בעיקר בגלל הירידה התלולה במחירו השנה עד לרמה של 1,000 – 700 שקל, לא יוצר סביבו היסטריה בשוק מתנות החג בממדים שידעו להיטי צריכה קודמים. גרשון פיטרושקה מניופאן, מיבואניות המכשיר, מעריך כי עד החג ימכור לוועדי העובדים כ-5,000 יחידות. שלומי אוחיון, מנהל סקאל ישיר, מעריך כי בסך הכל יימכור לעובדים בפסח לא יותר מ-15 אלף מכשירים.
לדבריו, המכשיר מבוקש בעיקר במקומות עבודה קטנים, שמעסיקים בין 20 ל-50 איש. כאלה שרוצים להרשים את העובדים בצעצוע אלקטרוני איני. הוועדים במקומות העבודה הגדולים לא רוצים לסבך את העובדים במכשיר שרכישתו היא רק חוליה ראשונה בשרשרת של השקעות.
"אנחנו, המשווקים, מעודדים קניית די וי די, כי אנחנו יודעים שמי שרוצה ליהנות ממנו יצטרך אחר כך לקנות שורה של מוצרים, כמו מגבר ורמקולים. לכן חלק מהוועדים לא מתלהבים".
גם מכונות האספרסו, שנחשבות למוצר מבוקש, לא נמכרות בכמויות סיטונאיות. פיטרושקה מניופאן, יבואנית מובילה של המכונות, מעריך שעד החג ימכור לעובדים 500 יחידות. "אנחנו חשים את ההססנות של הוועדים והמעסיקים", מודה גילי שגיא מגיל ג.י.ל.ס., יבואנית קפה לוואצה ומוצריו.
"בכלל, נראה כי הפסח הזה הוועדים והמעסיקים חושבים שלוש פעמים לפני שהם מכריעים על המתנה לעובד, ומשום כך ההחלטות נדחות עד הרגע האחרון. לכן קשה השנה יותר מאי פעם לממן את הלהיטים האמיתיים של החג", אומר יעקב אלוש, מנכ"ל חברת ועדים, שמתמחה בירידים לוועדי עובדים. "את התשובה האמיתית נדע רק אחרי החג".
שלומי אוחיון מסקאל ישיר: "בגלל המשבר הכלכלי יש ביקוש גדול יותר למוצרי חשמל זולים, כמו טוסטרים או בלנדרים, ויש ועדים שמעדיפים לתת לעובד כשי מקבץ של כמה מוצרי חשמל קטנים וזולים, במקום אחד יקר. זה מרשים ולא תובע מהמקבל הוצאות מיותרות".
האם בעטיו של המיתון צמצמו השנה המעסיקים והוועדים את תקציבי השי לעובדים? מתברר שכמעט ולא. לדברי אלי קרן, מנהל השיווק של "רב תו", המגזר היחיד שבו ניכרת ירידה בהקצאה הכספית לשי הוא ענף המלונאות. "תקציב השי הממוצע בענף ירד מ-400 שקל לעובד ל-300 שקל", הוא טוען.
ישראל איינהורן, סגן נשיא שופרסל, משווקת תו הזהב, אומר: "גם בענף ההיי-טק, מגזר שידע משבר גדול, המעסיקים נותנים תווי שי בסכומים מקבילים לחג הקודם. הפיטורים הרי קיזזו ממילא את התקציב הכולל למתנות. גם מעסיקים אחרים לא הפחיתו בסכומים. מה שכן, השנה נדרשנו להשקיע מאמץ רב יותר בחיזור אחרי הוועדים".
"למרות המצב, מעסיקים לא מעיזים לגעת בשי לחג", מסביר יעקב אלוש. "כי יחסית להוצאות אחרות על העובדים מדובר בכסף קטן אבל רגיש. צמצום בשי לחג משפיע קשות על העובדים. חוץ מזה, מעסיק שירצה לצמצם בשי החג יתקל, על-פי נסיוני, בבעיה חוקית. השי לחג הפך בישראל לחלק מתנאי העבודה. מעסיק שנהג לתת לעובדיו שי ברמה מסוימת לאורך חמש שש שנים לא יכול למנוע אותו או להפחית ממנו אלא אם הגיע להסכמה עם הוועד".