פירמידות מסביב לעולם

חיי הנצח של הפרעונים

הפירמידות המפורסמות ביותר ניצבות בגיזה, שממערב לקהיר. אלא שגיזה היא רק אתר פירמידות אחד במצרים. שלוש הפירמידות שם הן אמנם הגדולות בעולם, אך לא פחות מופלאות מהן אפשר למצוא בסקארה, לישט, פאיום דהשור ואבו-סיר, ואפילו בקורו ובנורי שבסודאן.

הסיבה ליחסי הציבור הטובים של הפירמידות מגיזה היא שהן היחידות שנותרו שלמות, כמעט כפי שתיאר אותן הרודוטוס לפני כ-2,500 שנה.

4,000 שנה בערך היתה הפירמידה של פרעה חופו בן-סנפרו המונומנט האנושי הגבוה ביותר בעולם. היא - וליתר דיוק מה שנותר ממנה - מתנוססת לגובה של 147 מטר. הפירמידה השנייה - של הפרעה בן חופו - מתהדרת 'רק' ב-143.5 מטר, והשלישית, זו של מאנחורע, היא ממש זעירה - 138 מטר בלבד. ואם זה לא עורר בכם התפעלות, נספר שכל אבן בפירמידות הללו שוקלת בין 15 ל-25 טון, וזה אומר שכל שלוש אבנים כאלה שוקלות כמו טנק. די כבד בשביל לבנים.

אלפי שנים צופנות מצבות הענק הללו, שנועדו להגן על עצמות הפרעונים, את סודות בנייתן המופלאים. לדאבון לבם של שלומי אמוני ישראל, שמחרפים את המצרים מדי פסח, אין לנו אפילו קורט זכויות על פלא העולם הזה. אבותינו הגיעו לאתרי הנדל"ן המוטרפים האלה יותר מ-1,000 שנה אחרי שכבר הושלמו לחלוטין, והפסידו את התהילה.

תכלית פילוסופית לקבר קיסרי

גם המזרח הרחוק משופע פירמידות, אלא ששם היתה תכליתן פילוסופית וקוסמית. הסבר: עמים שונים במזרח התייחסו למלכיהם כאל מייצגים אנושיים של כוחות היקום. מסיבות שונות, שפה לא נרד לעומקן, החליטו חכמי המזרח הקדמונים כי הר גדול הוא הדגם שממנו נוסד העולם, עליו הושתתו השמיים ובתבניתו הקוסמית יצוק גן העדן המופלא, שאליו מגיעות הנשמות אחרי כלות הגוף.

מה נאה יותר, אם כן, מאשר לדמות את השליט להר? ואם הוא מחזיק בידיו את הכוחות שאלי הקוסמוס התירו לו לעשות בהם שימוש בשמם, כי אז אין יאה מאשר להקים עבור חיי הנצח שלו, שיבואו מיד עם תום חייו הזמניים בארץ, מבנה בצורת הר לחפון את גופו הקדוש.

שלא כבמצרים - שבה האמירה היתה דומה אבל הפירמידות התפתחו ממשטחים רבועים ענקים שהונחו במשך הדורות, זה על גבי זה, וכל אחד היה קטן מקודמו, כך שאט אט נוצרה הפירמידה והפכה למבנה חדש ובעל מהות משלו - במזרח הפירמידה נבנתה מיד כפירמידה, ללא שלבים מקדימים.

בסין בנו קיסרי שושלות צ'ין ,וחאן לפני יותר מ-2,200 שנה, את קבריהם הענקיים בצורת פירמידות, טמנו בהן אוצרות אגדיים ולאחר מותם נטמנו בעצמם במחילות האבן שלהן. הקיסרים האלה, שבזמנם נבנתה החומה הגדולה, עוצב הכתב הסיני ונוצקו המסגרות הפילוסופיות, המשפטיות והמדעיות של המזרח, הקדישו את חייהם לבניית פירמידות מותם, ודאגו לכך שתיקברנה תחת הררי עפר, שיהפכו עם הזמן להרים של ממש.

ביזנס עם האלים

לפני כ-30 שנה הסעיר אריך פון-דניקן את העולם בסדרת ספריו 'מרכבות האלים', שבהם טען כי הפירמידות לא נבנו על ידי בני תמותה מכוכבנו הפרובינציאלי אלא הן פרי מעשי ידיהן של כנופיות מן החלל החיצון. לזכותו של אותו שרלטן, שבינתיים מצא עצמו בכלא בעוון אחיזת עיניהם וממונם של בריות שוטות, נזקפת העובדה שהוא 'גילה' לעולם את הפירמידות של מקסיקו, גואטמלה ועוד ארצות באמריקה התיכונה.

הפירמידות ,הללו כמו אחיותיהן המצריות, משמשות מדי פעם תפאורה לסרטי אימים, מתח והרפתקאות, שבהם אוצרות קדם נשדדים בידי זדים והריסון פורד מצילם מידיהם. מעבר לשטויות ההוליוודיות, בג'ונגלים של אמריקה התיכונה אכן נחבאות מאות פירמידות.

המומחים שבנו אותן הם בני המאיה, אותו עם אינדיאני שחי עד לפני 1,100 שנה בשטח שכיום הוא מקסיקו, בליז וגואטמלה. בני המאיה כתבו הירוגליפים מורכבים, ידעו אסטרונומיה, פיתחו מתמטיקה מורכבת והיה להם לוח שנה מדויק ברמה של שיגור טילים לחלל.

כל הישגיהם המדעיים כוונו למטרה אחת: להקל על כוהניהם לנהל טקסים מורכבים ופולחנים רבי צורות ועשירי ביטוי לאלוהי ,השמש ,הירח ,הכוכבים, הגשם החיות וכיו"ב. בעוד שהמצרים התאמצו כמו משוגעים לרצות את מלכיהם, האינדיאנים התכוונו בסך הכל לחיות בשלום עם מי שהיו אחראים בעיניהם להורדת הגשם בעתו ולצמיחת היבולים בזמן. הם לא בנו מצבות כדי לפאר את המתים, אלא מקדשים כדי לעשות ביזנס טובים עם האלים.

טיקל, שבצפון גואטמלה, היא מהמפורסמות שבערי המאיה האבודות. לא פחות מופלאות ממנה הן הפירמידות של פלנקה, צ'יצן, איצ'ה קופן, ומייפן, שכולן נחרבו - אם בידי אינדיאנים שבאו אחרי המאיה ואם בידי הספרדים שכבשו את הארצות הללו מאות שנים מאוחר יותר.

במהלך השנים כיסה הג'ונגל את מקדשי השמש והגשם האדירים הללו, וכשהאירופים 'גילו' אותם, לא נותר להם אלא לעמוד משתאים מול ממדיהם הענקיים ומול הקילומטרים של גילופים בצלעותיהם, המתארים את אלי האינדיאנים הקדומים. רובם, אגב, מפלצתיים למדי.

גמדה אבל 'שלנו'

האחרון בחבורת הענקים הזו הוא הגמד הישראלי. בלב גבעות השפלה שלנו, לא הרחק מבית שמש ומבית גוברין, במקום שנקרא חורבת מדרס, בקצה הדרומי של גבעה שפניה מכוסים ב-250 דונם חורבות של יישוב מלפני כ-3,000 שנה, ניצבת פירמידה מדורגת. זעירה, אבל פירמידה של ממש.

אפשר מיד להירגע. לא היה כאן ביקור של פרעה, כהן אינדיאני, קיסר סין, מלך קמר או ארכיטקט סיני מאמריקה. מדובר במבנה שהוקם על מערת קבורה מהתקופה הרומית, כלומר לפני כ-1,800- 1,700 שנה 'בלבד'. מבנה כזה נקרא 'נפש', ותפקידו להודיע לציבור שכאן יש משהו, ושהמשהו הזה הוא מערה של נפטר חשוב, ונא להתפעל ולכבד את המקום, או משהו דומה.

גודלה של הפירמידה הישראלית הוא בערך אחד חלקי 12 אלף מהפירמידה הגדולה במצרים. אבל מי עוסק בקטנות שכאלה? גמדה, אבל 'שלנו'.

שילוב של מתכת, זכוכית ויוהרה

גם העיר פריז מתהדרת בפירמידה משלה, השוכנת אחר כבוד בכניסה למוזיאון הלובר. אבל גם היא - תרצו או לא - מזרחית, אסיאתית ומלוכסנת עיניים.

אביה מולידה הוא האדריכל פיי יאו מינג, שנולד בסין בשנת 1917, גדל בעיר הגנים והתעלות הרומנטית - סוג'ו, היגר לארצות הברית ותכנן שם את מגדל הפלדה והזכוכית של 'בנק אוף צ'יינה' בהונג קונג ואגף בגלריה הלאומית לאמנויות בוושינגטון.

את פירמידת הפלאים בלובר הוא תכנן כך שתתנשא לגובה של ארבע קומות בניין ושאת האור תקבל מפירמידות זכוכית 'משניות' לצידה. מדרגות לולייניות מוליכות ממנה אל כניסה תת קרקעית אדירת ממדים היישר לארמון הלובר.

בגיל 72 זכה מינג לראות את יצירתו מתנוססת בהיכל הקודש של האמנות האירופית, ואף שעברו עשרות שנים מאז עזב את סין, מן הסתם חשב מה היו אומרים הקיסרים האגדיים של מולדתו הרחוקה אילו ראו את ההר הקוסמי שלו - מזכוכית, מתכת והרבה יוהרה - מתנוסס במקום שאפילו הם לא העלו בדעתם שאפשר.