רומא בשלושה ימים
מה קודם - הוותיקן? פיצה? הקולוסיאום? המזרקות? העושר של רומא עלול לסחרר ולבלבל את התייר המתחיל. תוכנית הטיול שלפניכם מציעה, צעד אחרי צעד, סיור מגוון לסופשבוע אחד - כולל מסעדות וגלידה
היום הראשון | היום השני | היום השלישי |
רק ברומא התבררה לי מהי הסיבה האמיתית שלמענה שווה לקום מהמיטה בבוקר: הקפה שאלפרדו הבריסטה היה מכין בבר של פיאצה איסטריה. הבר הוא המקום בו נפגשים האנשים מדי בוקר בדרך לעבודה: שם הם שותים את האספרסו הראשון, קוראים עיתון ואוכלים קורנטו. אין דבר יותר מנחם ומרגיע מהעובדה שבבוקר, בכל בוקר, לא משנה מה יקרה, תמיד יחכה לך בבר בריסטה עירני וחייכן ויודיע לך שברגעים אלה ממש הוא עומד להכין את הקפה שלך. ככה פשוט, בלי לשאול בכל פעם איזה קפה, באיזה גודל, והאם תרצה לקחת או שמא להגדיל. כמובן שאחרי קפה בבר אתה יוצא אל העולם הרבה יותר מפויס, ולאט-לאט מגיעה ההכרה שהחיים (יכולים להיות) יפים.
נדמה שהכל כבר נכתב על רומא, ואולי דווקא משום כך עלול המבקר בה בפעם הראשונה לחוש סחרחורת משפע המלים: יש כל כך הרבה לראות, שהנטייה הטבעית היא להתחיל מיד בכיבוש העיר, אלא שתוך שתי שניות היא מביסה אותך. אבא שלי היה מאושר כשנכנסנו לכנסיות. "פה לפחות אפשר קצת לנוח", העיר.
גם אם צמד המילים 'חופשה ברומא' נשמע קצת כמו דבר והיפוכו, רשימה זו מציעה מתווה למסלול אפשרי בן שלושה ימים, המומלץ למי שזוהי פגישתו הראשונה עם הבירה האיטלקית. העיקרון היחיד שהייתי מציעה להיצמד אליו הוא לא למהר לשום מקום ולאמץ בכך את הקלישאה 'ברומא התנהג כרומאי'.
רומא העתיקה
ברומא מטיילים ברגל. אין כמו טיול פשוט ברחובות הצרים, בסימטאות, בעתיקות ובכיכרות. רק כך ניתן לראות את התסבוכת המופלאה הזאת של התקופות, עיר מתחת עיר, עיר בתוך עיר, עבר בתוך הווה, הווה מעל עבר.
נתחיל בפיאצה ונציה, שתהיה נקודת המוצא לטיול הראשון. מהפיאצה הסואנת עולים (מימין לאנדרטה הלבנה, מונומנט לזכר המלך ויטוריו עמנואל) לכיוון גבעת הקפיטול -ה'קמפידוליו'. בעבר היה זה המרכז הדתי של רומא העתיקה, גבעה עם מקדשים אליה היו עולים לרגל מהעיר לצורך הקרבת קורבנות, לאחר נצחונות במלחמה או בחגים דתיים. כיום נמצאת שם עיריית רומא ו'המוזיאונים הקפיטוליניים', בהם אוספים רבים של פיסול רומי.
ממרכז הכיכר, פנו אל הפינה השמאלית של ארמון הסנאט (המרכזי) וגשו אל הפסלון של הזאבה והתאומים המפורסמים שניצלו הודות לה. על פי האגדה, הרג רומולוס את רמוס במאבק על השלטון בעיר שהקימו שניהם במקום בו ניצלו חייהם, וקרא לה על שמו - רומא.
הפורום הרומי
המשיכו לרדת עם הכביש עד שתגיעו אחרי מאה מטר אל מרפסת תצפית: אתם עומדים מעל 'הפורום הרומי' - כיום מעין פארק ארכיאולוגי ובעבר המרכז הדתי, הפוליטי, החברתי והכלכלי של רומא העתיקה. בפורום נשארו שרידים של שערי ניצחון, מקדשים, היכלים, דרכים ומבני ציבור.
רדו דרך המדרגות ולכו בין העתיקות כשפניכם אל הקולוסיאום, שנמצא בקצה הפורום. אם אתם מטיילים ללא קבוצה, ייתכן שתרגישו צורך לשמוע הסבר על 'כל האבנים האלה'. בפורום ניתנות הדרכות חינם באנגלית (בשעות הצהריים) אליהם תוכלו להצטרף. די לעמוד במקום אחד במשך חמש דקות: סביר להניח שבזמן זה יחלפו על פניכם מדריכים כמספר קיסריה של רומא, וכנראה בהשפעתם ינסו לכבוש את אוזניהם של המשוטטים בין העתיקות.
עברו ליד שער טיטוס המפורסם עם התבליטים שנמצאים בקימורו הפנימי, המתארים את תהלוכת הניצחון של טיטוס לאחר כיבוש יהודה, עם העבדים והשבויים שהובאו משם לרומא לאחר חורבן בית המקדש.
הקולוסיאום
המשיכו לכיוון הקולוסיאום, ללא ספק האתר המפורסם ביותר ברומא ואולי באיטליה כולה. אמפיתיאטרון מפואר ומרשים זה עומד כמעט בשלמותו קרוב ל-2,000 שנה. הוא נבנה על-ידי אספסיאנוס בשנת 72 לספירה ונחנך בשנת 80 על-ידי בנו טיטוס.
האמפיתיאטרון הענק נועד לספק בידור למאות אלפי צופים. בקולוסיאום נערכו המופעים הסדיסטיים ביותר בהיסטוריה: קרבות אדם נגד אדם, אדם נגד חיה, קרבות ימיים (נערכו לאחר שקרקעית הקולוסיאום הוצפה במים והפכה למעין אגם). נוצרים ויהודים, אסירים ושבויי מלחמה, מובטלים וחפצי קריירה (זמנית) מצאו בו את מותם.
'משה' של מיכלאנג'לו
מהקולוסיאום המשיכו לכיוון הכביש, חצו אותו והיכנסו לתחנת המטרו. בתוך אולם המבוא של התחנה, מול המזנון, פנו שמאלה ועלו במדרגות נעות אל מחוץ לתחנה, לכיוון ויה דלה פולבריירה, שתוביל אתכם אל כנסיית סן-פייטרו אין וינקולי (סן-פייטרו בכבלים), שם נמצא פסלו המפורסם של מיכלאנג'לו 'משה' (לפני שאתם מתחילים בטיפוס אל הכנסיה, שימו לב לשעון: הכנסייה סגורה בין 12:30 ל-15:30). הפסל תוכנן להיות חלק ממצבת הקבר של האפיפיור יוליוס השני, שלא הושלמה מעולם על-פי תכנונו המקורי של מיכלאנג'לו.
מכאן חיזרו דרך סימטת מדרגות קטנה וחבויה הנמצאת בפתח הבניין שמימין לרחבת הכנסיה, רדו בה עד ויה קאבור ואז פנו שמאלה עד שתגיעו בחזרה לפיאצה ונציה.
נמשיך אל הפנתאון, מקדש אלילי מהמאה הראשונה לפני הספירה שסוד בניית כיפתו המושלמת ריתקה את אמני הרנסנס. במאה השביעית הוכרז האתר ככנסיה וכך ניצל מהרס מוחלט.
גלידה ומסעדות במדרגות הספרדיות
לכו בויה דל קורסו ופנו שמאלה בויה די פייטרה. הפנתאון יכול להיות נקודה טובה לסיום הסיור הראשון: הוא מוקף בתי קפה, מסעדות וחנויות. אל תחמיצו את ג'וליטי, אחת הגלידריות המפורסמות והטובות בעיר (VIA UFFICI DEL VICARIO. 4).
בערב בקרו באיזור המדרגות הספרדיות וסיימו במזרקת טרווי, הלא היא מזרקת המשאלות המפורסמת.
באזור המדרגות הספרדיות נמצאת המסעדה החביבה והטעימה RISTORANTE ALLA RAMPA, ב-PIAZZA MIGNANELLI, 18. יש שם בופה אנטיפסטי עשיר ביותר, מומלץ לצמחונים (סגור ביום א' ובצהרי יום ב'). עוד פיצריה/מסבאה פועלית עממית ושמחה, הנמצאת באזור מזרקת טרווי, ממוקמת ברחוב מעט צדדי ומגישה אוכל פשוט וטעים (בהשראה טיפה גרמנית) היא BIRRERIA PERONI ANTICA, ב-VIA S. MARCELLO, 19 (סגור בימי א').
רומא הנוצרית
הקדישו את היום השני לאתריה הנוצריים של העיר. הביקור במוזיאוני הוותיקן ובכנסיית סן-פייטרו יתן לכם מושג על חשיבותה הדתית-פוליטית של רומא כמרכז העולם הקתולי. בקרו במוזיאון בבוקר, כשאתם רעננים ובעלי מרץ. הביקור דורש סבלנות, כושר פיזי ואפילו איפוק, בעיקר אם נפלתם על יום הומה תיירים. אולם הכניסה למוזיאון שופץ, והוא נראה כמעט כמו טרמינל. כרטיס כניסה יעלה בסביבות עשרה אירו ותוכלו לבלות כאן כמה שעות אם לא תתפתו לרוץ בעקבות החיצים אל עבר הקפלה הסיסטינית, שנמצאת בסוף המסלול.
המלצות למוזיאון הוותיקן
מוזיאון הוותיקן הוא קומפלקס של מבנים ששימשו כמגורי האפיפיורים בעבר, ובו אולמות, גלריות ואגפים שלמים בהם מרוכזים כעת אוצרות אמנות שנאספו במשך שנים. לא תוכלו לראות את כל מה שיש למוזיאון הזה להציע, אך השתדלו לא להחמיץ את פסל הלאוקון בחצר המתומנת, את 'ההישתנות' של רפאל, ה'הורדה מן הצלב' של קרוואג'יו ו'הירונימוס הקדוש' של לאונרדו דה-וינצ'י, שנמצאים בפינקוטקה. בקרו בחדרים של רפאל, עברו דרך גלריית המפות וסיימו בקפלה הסיסטינית, שם תראו את אחד משיאי עבודתו הבלתי-נתפסת של מיכלאנג'לו.
לאחר הביקור במוזיאון צעדו לכיוון כנסיית סן-פייטרו המדהימה, הכנסיה החשובה ביותר לכל קתולי בעולם, שלא תשאיר אתכם אדישים אפילו לאחר שעות במוזיאון. בנייתו של המבנה החלה במאה ה-15 והסתיימה רק במאה ה-17, על שרידי כנסייה קדומה מהמאה הרביעית לספירה. הכנסיה נבנתה במקום בו נצלב ונקבר פטרוס (שמעון) - תלמידו ושליחו של ישו והאיש שהנהיג את הקהילה הנוצרית הקטנה ברומא תחת שלטון הרומים.
בביקורכם בכנסיה אל תחמיצו את ה'פייטה' של מיכלאנג'לו, את פסלו של פטרוס המיוחס לארנולפו די קאמביו, את האנדרטה לאלכסנדר השביעי שעיצב ברניני ואת חופת המזבח והכיפה שמעליו.
מסעדות בפיאצה נבונה
אחרי הביקור בכנסיה, תוכלו לסיים את היום בפיאצה נבונה: המשיכו מהכנסיה לכיוון גשר סנט אנג'לו דרך ויה דלה קונצ'ילאציונה, חצו את נהר הטיבר והמשיכו דרך ויה די קורונארי לכיוון הכיכר, שמתמלאת עם ערב בציירי רחוב, נגנים ואמני רחוב. רעבים? פיצריה מצויינת הומת איטלקים נקראת LA MONTECARLO ונמצאת ב-VICOLO SAVELLI, 12. אחרי הארוחה אפשר לסיים את הערב ב-BAR DEL FICO, שנמצא מאחורי עץ התאנה ב-PIAZZA DEL FICO, 26-28.
חוצים את הנהר
נפתח את היום בביקור בשוק צבעוני ויפה, המתקיים מדי בוקר (מלבד יום ראשון) בכיכר קאמפו די פיורי. השוק אינו גדול, ואולי לא ייראה מספיק אותנטי, כלומר, תיירותי למחצה, אך עם זאת הוא מקסים ונעים וניתן למצוא בו את כל מה שתחפצו לקנות אם ברצונכם להצטייד במזון להמשך היום: ירקות, פירות, גבינות, נקניק, לחם טרי וכמובן שתייה. במרכז השוק פסלו של ג'ורדנו ברונו, הפילוסוף שהועלה פה על המוקד ב-17 בפברואר 1600. הציצו בפיאצה פרנזה היפה עם האמבטיות של קרקלה וארמון שגרירות צרפת הרנסנסי מתחילת המאה ה-16. לכו לכיוון הגטו היהודי, דרך ויה די ג'ובונארי. הרחובות נושאים שמות של מלאכות בהן עסקו פה בעבר: רחוב עושי המעילים (GIUBBONARI), נעלי הבית (PIANELLE), המסרקים (PETTINI), וכו'. אזור זה נחשב בעבר לרובע עממי ברומא, וכיום הוא אזור מסחר שוקק.
הגטו היהודי
בויה די ג'ובונארי תמצאו חנויות בגדים שוות ביותר בעלות אופי שינקינאי משהו. לכו בו עד שתגיעו אל הכביש הראשי, חצו והמשיכו לכיוון ויה דל פורטיקו ד'אוטביה. זהו הרחוב הראשי של מה שנשאר מהגטו היהודי, שהיה השני בעולם. מסביב עסקים יהודיים, משרדי הקהילה, מסעדות כשרות וחנויות מזכרות. כאן ניתן לראות אולי עדות אחרונה ל'חיי שכונה' במרכז רומא, במקום בו יהודים חויבו להתגורר על-פי מנשר מ-1555 שהוצא על-ידי האפיפיור פאולוס הרביעי קאראפה, בו טען כי לא ייתכן שרוצחיו של ישו יתגוררו לצד נוצרים. אז החלה ההפרדה, האזור הוקף בחומה, שעריו היו נפתחים בבוקר ונסגרים בלילה, ויהודים נצטוו ללבוש סימני זיהוי משפילים על הבגדים. הגטו נהרס לאחר איחוד איטליה והפיכתה של רומא לבירתה ב-1870.
שוטטו בסמטאות הצפופות, הרימו את העיניים אל החזיתות המתקלפות, ולסיום בקרו בבית הכנסת הגדול של רומא, שנבנה ב-1904 על חורבותיו של הגטו ומשמש כמרכז הקהילה.
שכונת טרסטברה
חצו את נהר הטיבר דרך איזולה טיבירינה - אי קטן בצורת ספינה הנמצא מול בית הכנסת. עברתם את הנהר והגעתם אל אחד הרובעים המרתקים ביותר ברומא, שכונת טרסטברה ('מעבר לטיבר'). גם זו שכונת 'פועלים', בעבר מקום מושבם של מהגרים וזרים וכיום אזור מגורים אופנתי, צעיר ותוסס. לכו לכיוון פיאצה סנטה מריה אין טרסטברה ושוטטו בסימטאות הנכנסות אליה ויוצאות ממנה: מסעדות, בתי קפה, דוכנים שונים של אמנים, חנויות שפתוחות עד מאוחר בלילה ואווירה קסומה, שונה לחלוטין ממה שראיתם עד כה. מי שיגיע לפני השקיעה יספיק לראות את הצבעים הכתומים-חומים של קירות הבתים.
מסעדות
מסעדה נעימה וטעימה ביותר לכל הדעות היא OSTERIA DER BELLI, שנמצאת ב-9-11,PIAZZA S. APOLLONIA. שווה להציץ גם באנוטקה פררה, הנמצאת בסמוך לפיאצה טרילוסה, ב-VIA DEL MORO 1/A. מקום רב-מפלסי מעוצב עם מטבח יצירתי ומעדניה חמודה.
ויש עוד כל-כך הרבה מה לראות בעיר הנהדרת הזאת, אבל טוב שתשאירו משהו לפעם הבאה. אז כדי שתשובו, עשו אחורה פנה אל מזרקת המשאלות, תזרקו מטבע כשגבכם אל המזרקה ובקשו לחזור שוב לרומא.