עידן הסופר והגרנד

כזכור, בתחילת שנות התשעים, הייתה אימפריית יפנאוטו על סף השקיעה. האדונים הלא-לגמרי-חביבים ששכנו בבניין המהודר ברחוב המסגר הרגישו היטב כי הקרקע נשמטת מתחת לרגליהם, ופעלו בהתאם. דגם חדש העונה לשם אימפרזה היה בדרך, והם כבר ידעו שמחירו יהיה יקר בהרבה ממה שהיה מקובל לשלם עבור מכונית מתוצרת סובארו.
מה עושים? אנשי יפנאוטו בחרו להציץ לעבר המתחרה המסוכן ביותר שלהם, זה שבעתיד יביס אותם בנוק-אאוט אדיר בשוק הרכב המקומי - כלמוטור. "הם בחרו ב'סופר'? אנחנו ניקח 'גרנד'" לחשו לעצמם בחדרי חדרים, והוכיחו שוב שזמנם עבר.
אנשי פוג'י ביפן הרי ידעו שעל הדגם החדש להתרחק מהליאונה הישנה כמו מאש, ולא במקרה. לכן בחרו בשם שונה לחלוטין, "אימפרזה", שישכיח אותו לגמרי. ביפנאוטו פעלו בדיוק הפוך והשם גרנד-ליאונה שהוצמד לאחורי האימפרזה הביא מייד את אותו הקשר לא מחמיא לליאונה הבסיסית, הזולה והישנה.
וכאשר לבעיית התדמית של סובארו צורף גם מחיר גבוה מהמקובל, היה השם החדש למסמר האחרון בארון שבנו אנשי יפנאוטו לעצמם בקפדנות. כך, אגב, הם גם לא אפשרו לעצמם ליהנות מהצלחות האימפרזה, החבויות בהצלחתה באליפות העולם בראלי.
יורשיהם בחברה, להלן ההנהלה החדשה, לא למדה את הלקח המר ובמקום לדבוק במדיניות השמות של היצרן, החליטה למשל לכנות את הלגאסי החדשה בשם "B4", שם מוזר למדי שמקורו בכינוי הקוד הפנימי בחברה, ורק מעטים מחוץ ליפן עשו בו שימוש מטעמים אחרים. הבחירה בכינוי זה הדגישה את העובדה שביפנאוטו לא היו גאים בלגאסי היוצאת וביצועיה, ורצו ליצור הבדל מלאכותי. הקהל אגב, לא הבין ולא קיבל, והדגם עדיין נקרא בפי העם פשוט לגאסי. חובה גם להזכיר כי הסיבות לבחירה בשם אחר היו כמובן שיווקיות, אך הלגאסי הישנה בפירוש הייתה מכונית שיש להתגאות בה. במקום לשנס מותניים ולטפל בתדמית הבעייתית שלא בצדק, בחרו בפתרון הקל, והלא מוצלח כפי שהתברר.

עידן הסופר- חלק II

גם לחברת טלקאר, יבואנית דייהו ודייהטסו לישראל, קשה להצמיד מדיניות שיווק מתחכמת ושנונה באמצע שנות התשעים. אלה הביאו במקרה של דייהו מכוניות פשוטות עם מחירים נוחים, ורצו למכור הרבה, הרבה מאוד אפילו. כך נחתה כאן ב-94' הרייסר, עליה סיפר המפרסם ש"בארצות אחרות קוראים לה פונטיאק לה-מאן". מה שנכון אמנם, אבל לא באותה תקופה אלא מספר שנים קודם לכן, עד שג'נרל מוטורס הפסיקה את הבדיחה בגלל בעיות איכות קשות.
אולם כאשר שנה לאחר מכן הוצגה גרסה מחודשת, לא התלבטו רבות בסוכנות המקומית. בהתאם לאופנה הנהוגה, הלכו גם הם אצל יצרן המדבקות והצמידו לאחוריה של הרייסר II את התואר המקומי "סופר". זה גם אפשר להם למכור יחדיו באותה שנה את ה"סופר-רייסר" וה"רייסר" בגרסה הישנה, שעוד הייתה במלאי כמובן.
אולם כאשר נחתו כאן, במקרה או לא, גרסאות החמש דלתות של הרייסר, הם לא התאמצו כלל להחליף את השם שעל אחוריהן. אלה נותרו דווקא עם התואר "נקסיה", השם בו כונו במערב כל גרסאות הרייסר ההיא.