יונדאי פריים - עכבר העיר

ההנחה הרווחת שבעולם כבר לא מייצרים מכוניות רעות אכן נכונה בדרך כלל. אלא שנהיגה ביונדאי אטוס המקורית, לפני כשנתיים, הוכיחה לי אחרת. הרעיון והתפיסה לא היו רעים, היה אפילו מי שאהב את המראה המיוחד, אך עבורי היו לה חסרונות בולטים מדי.
כן, היא הייתה זולה מאד, אבל יש כנראה גבול למה שניתן לתרץ במחיר נמוך. מאידך, האטוס סייעה להפריך את ההנחה האומרת שאין שוק למכוניות קטנות-מאד בישראל. למרות ממדים זערוריים ומנוע צנום, בזכות מפרט מתאים ונכון (5 דלתות, תיבה אוטומטית), הראו אנשי כלמוביל, היבואן, שאין להם בעיה לשמור על רמת מכירות לפחות סבירה.
ולא רק אצלנו. גם בעולם לא התלהבו מהאטוס, מה שכנראה דרבן את יונדאי להציג מהדורה נוספת ושונה מהותית של המכונית המכונה כאן "פריים" ובמקומות אחרים אמיקה.
אך יש עוד סיבות לכך. אחד הזרזים להצגת הדגם המחודש הייתה רכישת קאיה על-ידי יונדאי. הפריים נחשפה לראשונה תחת השם "ויסטו", כאחד המוצרים הראשונים של קאיה דווקא. אך לאירופה מגיעה הויסטו רק תחת מדי יונדאי, ובשווקים מסוימים אפילו משווקת לצד האטוס הישנה והמקורית.

תחושות

התחושה הראשונית היא של שדרוג מערכות. זה בולט בפגושים הצבועים בגווני מרכב מול השחור הזול למראה של המקור, כמו-גם בסבכה הקדמית הבולטת או יחידות התאורה מאחור. ואם בקצה האחורי אנחנו עוסקים, הרי שאי אפשר להתעלם מזווית החלק האחורי שהתמתנה לעומת המקור, קצת בדומה לפונטו החדשה של פיאט. הפריים נראית כעת פחות כחייזר, יותר כמכונית רגילה יותר. זה טוב, ולדעתנו גם רצוי ומוצלח.
גם בתא הנוסעים שינויים רבים, שחלקם נראים בעיקר כהפקת לקחים. אמנם סביבת הנהג דומה עד זהה, אך עדכונים כמו דיפון דלתות נאה במקום יריעות פלסטיק פשוטות בולטים היטב. גם מתגי החלונות החשמליים כבר לא נראים כאילו פורקו מרשם-קול נייד של תחילת שנות השמונים. ידיות האחיזה בדלתות נאות יותר ואיכות החומרים הכללית מקרינה שיפור והפקת לקחים. ברור שיונדאי הקשיבו לקהל ומסיבה זו כנראה יש כבר תאורת חיווי (זעירה אמנם) למזגן, ויש כיסוי אמיתי לתא המטען.
אך אל תקבלו את הרושם שתא הנוסעים בפריים איכותי במיוחד. יונדאי אמנם שפרה, אך לא הלכה רחוק מספיק: יש כיסוי תא מטען אך הוא אינו מתרומם, תא כפפות עדיין אינו קיים והשעון? אותו אנחנו לא מוצאים עד היום.
למרות שינוי מבנה הקורה האחורית, לאטוס עדיין מרחב רב לראש ולרגלי הנוסעים, אם כי היא צרה מלהסיע ברווחה שלושה מבוגרים מאחור. מאחורי ההגה התחושה היא שהמושב עדיין ממוקם נמוך מדי ביחס להגה ולשמשות. תא המטען, צר וגבוה, נראה מעט קטן מבעבר, למרות שעל הנייר הנפח דומה.

התיבה החדשה

שינוי בולט נוסף מגיע מכיוון התיבה האוטומטית. הפריים קבלה תיבה מודרנית חדשה עם ארבעה הילוכים לעומת שלושה באטוס, והשיפור אכן בולט. חלקו נובע מאופי הפעולה בשל עדכון מרכיבי המנוע (כולל מערכת ניהול חדשה), חלקו מהחלפת התיבה כולה ותוספת הילוך. כך או כך, בנסיעה עירונית מפגינה האטוס זריזות מפתיעה, יחסית לננסית עם מנוע שנפחו קטן מבקבוק מים מינרליים.
במאוצי רמזורים ועד 60 קמ"ש כושר ההאצה הוא בהחלט נאה. מכאן ואילך יורד קצב צבירת המהירות. אין אמנם בעיה להגיע ל-120 קמ"ש, אבל צריך לא מעט סבלנות ואופטימיות. כדי להגיע למהירות מירבית של 140 קמ"ש נדרשת גם מידה לא קטנה של נאיביות, תנאי מזג אוויר מתאימים וכביש בשיפוע המתאים. יונדאי טוענים לתאוצה של 19.1 שניות למאה קמ"ש ומגזימים מעט כנראה. הפריים בפירוש מרגישה תוססת מכך, אם כי שעון העצר מאשר שהקוריאנים אינם טועים בהרבה.
בעליות הסיפור מעט שונה. יחסי העברה ארוכים מדי מתאימים למנוע גדול יותר, גם אם הם מאפשרים נסיעה שקטה מבעבר וגרגרנות דלק צנועה יותר. אגב, גם כך החזירה לנו הפריים ב-10 ק"מ לכל ליטר, פועל יוצא של דוושה קרובה לרצפת המכונית במהלך מרבית המבחן.

לא ממריאה ברוח

כדי להעמיד דברים על דיוקם, חובה לציין כי מעולם לא הייתה לנו בעיה עם ביצועי האטוס. ראשית, היא ממש לא נועדה להעניק ריגושים מוטוריים, שנית מכיוון שמעולם לא הרגשנו ממש בטוחים בה, גם בנסיעה רגילה ורגועה. אם למגרעות רבות הקשורות בעיקר למחיר יכולנו לסלוח, תחום התנהגות הכביש הכשיל את האטוס בכל מקרה.
הפריים אכן מפגינה שיפור. היציבות הכיוונית בכבישים מהירים משופרת, והיא אינה מתנדנדת כבעבר - פועל יוצא של הנמכה כללית בת 3.5 ס"מ. גם בפניות מהירות קצת יותר הפריים פחות מפחידה. יונדאי עבדו על כיול מתלים שונה, המאפשרת לחלק הקדמי לאבד קצת יותר מהר וברור אחיזה. זה מגביל אולי את מהירות הפנייה, אך מונע זוויות תלולות מדי כבעבר, או הרמת גלגל לא רצויה.
ואם עדיין לא הבנתם אז לא, הפריים אינה מיועדת לעידוד חדוות הנהיגה. ההגה חסר תחושה בדרך כלל, הבלמים אינם מספקים יכולת האטה מספקת. הם נעדרי תחושה, נעדרי כוח וחסרי היזון חוזר. נכון, היונדאי הזו משכנעת אותך מהר מאד כי היא מיועדת לנסיעה איטית, שלווה, חסרת יומרות וייחוד.

עירונית

כמכונית עירונית, הפריים מסתדרת לא רע. כושר התמרון טוב והראות לפנים משופרת. אך בעיר היא אמורה להסתדר עם מפגעי אספלט, ואת זה קשה לה לעשות. היא מקפצת יותר מדי, כורעת תחת שגיאות הסוללים העירוניים. ובניגוד לאחרות גדולות יותר, היא אינה מסתדרת עם אותן בעיות גם בנסיעה מחוץ לעיר.
מה שמביא אותנו מיד לשאלת השאלות - אז למה לרכוש אותה בכלל? התשובה אינה חד משמעית. מי שצריך מכונית לשימושים עירוניים בלבד, ימצא בפריים החדשה פרטנרית לא רעה. את סעיפי החובה הקשורים להתנהגות, ביצועים ואיכות מקזזים סעיפי הזכות כמו מרחב מחייה, כושר תמרון, ראות וייחוד. בנוסף, עם תג מחיר של 67,500 שקל היא האוטומטית הזולה בארץ - כולל זוג חלונות חשמליים, נעילה מרכזית, כרית אוויר ומוניטין מצוין של יונדאי.
מבחינתנו לעומת זאת, אין הצדקה ממשית לרכישה. הפריים אינה מקיימת את הבטחת הייחוד שבמראה החיצוני עם פנים מתאים. היא אינה מתאימה עדיין לנסיעה חוץ עירונית ומה לעשות, אנחנו אפילו חושבים שהיא יקרה מדי עבור התמורה.
מה שמביא אותנו למסקנה אחת ויחידה. עם תקציב שכזה, או שתחליטו לוותר, או שתפתחו את לוח ידיעות.