זאב רום: חשבתי שזאבי איש עסקים מכובד

"התגלגלתי לעסקים במקרה. עליתי לארץ בגיל 14 עם אמא ואח, שנאלצתי לפרנס. עבדתי על טרקטור בפרדס בכפר אזר והרווחתי לירה לשעה. אבל לא תמיד היתה עבודה בפרדס. יום אחד ראיתי את מחלק הביצים בשכונה שלי. הוא היה קונה ביצים בכפר ומחלק אצלנו, ומרוויח ברבע שעה את היומית שלי. אז בכל פעם שלא היתה לי עבודה עם הטרקטור התחלתי לחלק ביצים. תוך שנה הפכתי למחלק הביצים הגדול ביותר בארץ".
המבטא הרוסי עדיין ניכר בדיבורו של זאב רום, למרות שחלפו כבר 52 שנה מאז עלה לארץ. מסע העסקים שלו בישראל התחיל מחלוקת ביצים, עבר דרך עסקי רהיטים, והיום הוא עוסק בסחר באלומיניום. אבל רום מוכר יותר כיד ימינו ושותפו של איש העסקים מיכאל צ'רנוי. הוא משמש כמנכל חברת אלומיניום שבבעלות צ'רנוי בארץ. השניים עלו לכותרות כאשר התפוצצה חקירת המשטרה בעניין מימון שהעניק צ'רנוי לגד זאבי לצורך רכישת מניות בזק. רום היה למעשה האיש שתיווך בין צ'רנוי לזאבי. הוא מספר: "את צ'רנוי הכרתי לפני כחמש שנים דרך גרגורי לוצ'נסקי (איש עסקים יהודי רוסי שנחשד בזמנו כאחד מראשי המאפיה הרוסית, אך מהחשדות לא הוכח דבר - ג.ח). אני הייתי אז סוכן של כרמל מזרחי ומכרתי וודקה לרוסיה, ולצ'רנוי היה שם עסק גדול של אלומיניום. הצעתי לו לפתוח סוכנות בישראל".

מתי היה המפגש הראשון שלך עם המשטרה בעקבות פרשת מימון מניות בזק?

"הייתי בחתונה של הבת של צ'רנוי. זה היה ב-98'. ביציאה חיכו לי כמה שוטרים עם אדם בלבוש אזרחי. זה היה סיימון פרי (היום ראש יחידת המודיעין של יחב"ל, היחידה לחקירות בינלאומיות במשטרה). הוא שאל אותי מה אני עושה עם ה'מאפיה'. הוא הסביר לי כמה העסקים האלה מסוכנים לישראל. הוא בעצם ניסה 'לגייס' אותי לעזרתו. אמרתי לו שהארץ הזו יקרה לי ואם אדע משהו אתקשר אליו. עוד לא היו לי אז עסקים משותפים עם מיכאל, אבל ידעתי שמחפשים אותו. אני האמנתי שזו סתם פרנויה, והסברתי לו שזה לא יכול להיות. זו ארץ דמוקרטית. לימים, כאשר התפוצץ העסק עם בזק, מיכאל ואני ישבנו ביחב"ל, ופרי עבר בפרוזדור והזכיר לי את הפגישה שלנו. 'אמרתי לך. למה לא באת וסיפרת?' הוא שאל. אמרתי לו שאמנם הבטחתי שאבוא, אבל לא היה כלום".

איך נוצר המפגש הראשון בין צ'רנוי לזאבי?

"מיכאל היה באותה התקופה הבעלים של חברת הסלולר מובילטל בבולגריה, וחיפש להכניס שותף או למכור אותה. זאבי היה פעיל בבולגריה וחיפש דרך להגיע לצ'רנוי. יום אחד בא אלי מישהו שידע שאני בקשרים עם צ'רנוי ואמר לי: יש מישהו שרוצה שתפגיש את גד זאבי עם צ'רנוי. נפגשתי עם זאבי בבולגריה. זה היה ב-98'. התחילו דיונים לגבי מכירת מובילטל לזאבי, אבל לא הגענו לעמק השווה בנוגע לעסקה, ואז זאבי אמר שיש לו הזדמנות לקנות 20% ממניות בזק, שזו עסקת חיים. כל אחד יכול להרוויח מיליארד דולר".

ואז החלטתם ללכת על עסקת בזק?

"זאבי אמר שהוא צריך להביא לעסקה 290 מיליון דולר והציע שנממן אותה חצי-חצי. עו"ד גד נשיץ, שייצג את צ'רנוי, אמר לנו שזה בלתי אפשרי, כי צריך לקבל את אישור השלטונות לאחזקה של יותר מ-5% ממניות בזק, אבל אין כל מניע שנעמיד לזאבי הלוואה. צ'רנוי בכלל לא ידע מה זה בזק. הוא אחד כזה שמקבל החלטות מהמותן. רק אחרי שהוא החליט ללכת על העסקה התברר שזאבי בכלל לא הביא כסף מהבית, אלא מביא את הכול מהבנקים. היו כל מיני גירסאות איך לעשות את העסקה. אמרתי לנשיץ שרק אם ימצאו דרך חוקית יש על מה לדבר".

מה בדיוק אמר ההסכם ביניכם לבין זאבי?

העסקה נחתמה בבולגריה. בשלב ראשון העמדנו לזאבי צ'ק בנקאי של 30 מיליון דולר על החשבון. עסקת רכישת המניות עדיין לא היתה סגורה. נסעתי עם זאבי ללונדון כדי לוודא שהעסקה מתבצעת. הייתי צריך לוודא שאם העסקה לא נחתמת, לאומי לונדון יחזיר לנו את המקדמה. העסקה נחתמה.
חגגנו בערב גאלה במסעדה בלונדון עם נציגי כייבל אנד ויירלס (שהיתה השותפה בבזק - ג.ח). בשלב הבא העמדנו לזאבי הלוואה של 120 מיליון דולר. אחר-כך הוא ביקש עוד והגדלנו אותה ל-150 מיליון דולר. בחוזה היה כתוב בפירוש שמיכאל צ'רנוי או מי מטעמו (הוא נכנס לעסקה באמצעות קרן שבבעלותו) יקבלו אופציה לרכישת 50% מאחזקותיו של זאבי בבזק, בתנאי שיתקבל לכך אישור מהרשויות המתאימות, או אם תהיה הפרטה ולא יהיה צורך באישור. אם לא ניתן יהיה לממש את האופציה, יקבל צ'רנוי בתום חמש שנים ממועד ההלוואה את החזר הקרן בתוספת 100 מיליון דולר. כדי להבטיח את עצמנו דרשנו זכות חתימה בחשבון הבנק שאליו הועברה ההלוואה".

מתי התחילו ההאזנות של המשטרה לטלפונים שלכם?

"שנה לפני הפשיטה. לימים נודע לי שקראו לזה 'מבצע נגרים'. המשטרה השתילה אצלי במשרד מיקרופונים, מצלמות, שמעו אותנו כל הזמן, את צ'רנוי, את מנהלי הבנקים. הם ידעו על העסקה עוד כאשר היתה בתהליך ולא עצרו אותה. למיכאל האזינו כבר שנתיים קודם לכן. המשטרה סימנה אותו. אם הם טוענים שהעסקה לא כשרה, למה הם חיכו כל הזמן? אני אומר: אל תשימו מכשול בפני עיוור. הם חיכו שצ'רנוי ישלים את העסקה במקום למנוע אותה. מה קרה בינתיים? בזק היתה שווה בזמנו 5.5 מיליארד דולר, ועכשיו היא שווה בקושי 3 מיליארד. המדינה הפסידה 1.5 מיליארד דולר, והכול כדי שהמשטרה תוכל לצאת בכותרות בעיתונים שהמאפיה הרוסית רוצה להשתלט על בזק. כאילו שאנחנו הולכים לעשות באמצעות בזק האזנות לצבא. לפי כל חוות הדעת שיש לנו מעורכי-הדין הכי טובים, אין פה שום קייס. תשאלי את עו"ד רם כספי, את עו"ד נבות, גם את המשפטנים הכי גדולים באוניברסיטה".

מתי נוצרו הסדקים ביניכם לבין זאבי?

"היה מדובר שנעשה עסקים משותפים נוספים יחד. זאבי הציע שנקנה ממנו 50% מסובארו (סוכנות יבוא המכוניות יפנאוטו - ג.ח) ו-50% מאייס קנה ובנה. דיברנו בינינו גם על קניית בית"ר ירושלים יחד עם זאבי. מיכאל הציע שנקנה את זה. אני חובב כדורגל. יש לנו קבוצה בבולגריה - לבסקי. זאבי אמר שהוא לא מעוניין בזה. כדורגל זה לא בשבילו. פתאום אני קורא בעיתונות שהוא קונה את בית"ר. אני שואל אותו: מה זה? עכשיו אתה קונה לבד את ביתר ירושלים? הוא סיפר לי שאהוד אולמרט קרא לו וביקש ממנו להציל את הקבוצה. 'לא יכולתי לסרב לאולמרט', הוא אמר לי. שאלתי אותו: ואולמרט יודע שצ'רנוי הוא שותף שלך? הוא ענה לי: 'בטח, רק שהוא אמר לי, עוד כמה חודשים תכניס אותו'. בגביע המדינה ברמת-גן אני פוגש את אולמרט ומכיר לו את צ'רנוי. הוא לא ידע עליו כלום. כל זה היה בתקופה בה שכנעתי את צ'רנוי להיכנס לעסקים בישראל. אחר-כך הגיע השלב בו זאבי התחיל להוציא כספים מהחשבון המשותף. הוא משך 14 מיליון דולר על חשבון הוצאות שלא היו מאושרות על-ידינו. בשביל מה? למשל, הוא נתן לדב תדמור 10 מיליון דולר על תיווך בעסקה. זאת בניגוד להבטחות הקודמות שלו, שכל ההוצאות יהיו על חשבונו. רק אחרי שלחצתי אותו הוא הסכים להחזיר את הכסף לחשבון. פה התחילו הבעיות. אמרנו לו שנלך למשטרה להתלונן עליו. אחרי כמה ימים המשטרה הגיעה אלינו".

מה היה הטריגר לפשיטת המשטרה?

"הקטליזטור לפשיטה, לדעתי, היתה פגישה שהיתה לנו בקשר לעסקת אי.די.בי. היו אצלי אנשים ממשרד עו"ד פילוסוף ודיברו איתנו על קנייה של אי.די.בי. במשטרה פחדו שנבצע את העסקה הזו ונקבל לגיטימציה. אז לפני שהתקדמנו עם העסקה הם עשו את הפשיטה. ואז הכול התפוצץ, אז נפסקו הדיונים".

הייתם קונים את אי.די.בי?

"יכול להיות. היינו עושים מהחברה פרח, מייצרים אלפי מקומות עבודה, יכולנו לשנות את כלכלת ישראל. אבל פה קובע את המדיניות אדון סיימון פרי".

אילו בטחונות לקחתם מזאבי כדי להבטיח את ההלוואה?

"עו"ד נשיץ, שעשה את החוזה, הזהיר אותנו כבר אז מפני הבטחונות. אבל זאבי יודע לשכנע והוא הצליח לשכנע גם אותי שהעסקה כדאית. אין לנו בטחונות פרט לחתימה שלו".

זה לא קצת נאיבי?

"זה נכון. רק רוסי יכול לעשות עסקה בדרך כזו. נשיץ אמר לנו: אין לכם שום דבר חוץ מהמלה של זאבי. אנחנו חשבנו שהוא איש עסקים מכובד. לקח אותנו לראות את הקניון שלו, הראה לנו עוד עסקים שלו. זאבי אוהב את זה. אותו הדבר היה עם דודו אפל. הבאתי אליו את צ'רנוי. אפל אמר שהוא צריך ארבעה מיליון דולר לעסקת נדל"ן בספרד. תוך חמש דקות הוא הסכים לתת לו את הכסף. אני הייתי המום. זה הרוסים. הם הולכים לפי הרגש. ברוסיה עושים עסקים כמו יהלומנים. צ'רנוי חשב שככה עושים עסקים גם בארץ. עכשיו אנחנו במשפט עם אפל. יש לי ייסורי מצפון, אבל זה לא רק אני אשם, זה גם האופי של צ'רנוי".

אילו עסקים יש לכם היום בישראל?

"אני עושה פה עסקים של יבוא פלדה. הלקוחות הם פקר פלדה, סקופ, נחושתן, קליל. ניסינו לעשות פה בורסה למתכות באינטרנט, יש לנו פה סטארט-אפ בתחום האופטיקה. השקענו בו 1.5 מיליון דולר. אבל הכול אכזבה גדולה. כל מה שהכנסנו בו כסף בישראל היה אכזבה אחת גדולה".

מה עכשיו?

"כולנו יכולים לצאת לחו"ל, חוץ ממיכאל. הוא רצה לתת ערבות, אבל לא נתנו לו. גורמים לו הפסדים של מאות מיליונים. זו נקמנות. עכשיו פתחו לו איזה תיק באילת. לגבי החוב של זאבי, ביקשנו ללכת לבוררות, אבל אין עם מי. הוא מתחמק. הוא טוען שאנחנו הפרנו את החוזה. כואב לי יותר מהכול על הנזק שנגרם. גם לי זה לא נעים. בפעם הראשונה שבאו אלי הביתה מהמשטרה, היו אצלי הילדים והנכד. אבל בינתיים עורכי-הדין מרוויחים, והמשטרה שופכת תקציבים על חקירות. אמר לי החוקר פעם אחת: אין לך מושג כמה זה עלה לנו שנה שלמה לעקוב אחריכם".

מי מחפש את צ'רנוי?

"מחפשים פה אל קפונה, ומאפיה רוסית זה פופולרי. אותו הדבר היה נגד ולדימיר גוסינסקי, ועוד עשירים רבים. אני בטוח שאם אליעזר פישמן או יולי עופר היו עושים עסקה דומה, לא היתה להם שום בעיה. למיכאל יש עסקים במיליארד דולר במתכות. במקום לנצל את האנשים האלה כמנוף לעסקים, קלקלו הכול. תיתנו לי אור ירוק ואני מביא לפה עשרה מיליארד דולר מרוסיה. אבל מה אומר לי פרי? אני לא צריך פה את הכסף של רוסיה".

אז איך לב לבייב, שעלה גם הוא ממזרח אירופה, הצליח להתברג למגזר העסקי בישראל?

"לבייב בארץ מגיל 15. הוא למד איך לעשות עסקים פה, ויש לו יועצים טובים. הוא התחיל פה כמלטש, והודות לקשרים שלו ברוסיה עשה המון כסף. כשהוא הגיע לארץ עוד לא היתה ה'בעיה' של המאפיה הרוסית. אין לו ולמיכאל עסקים משותפים. לבייב רצה לקנות בשעתו את מובילטל, אבל העסקה התפוצצה. אחר-כך הוא הצטער שלא קנה".

מי היום הבעלים של מובילטל?

"אני כבר מחוץ לעניינים במובילטל. החברה הזו עברה הרבה גלגולים. צ'רנוי קנה אותה ב-93-'92' כשהיתה עם חובות גדולים ועם עשרת-אלפים מנויים, מתוכם אולי חמשת-אלפים פעילים. הוא השקיע בה הרבה בתשתית והיא נהפכה מהר מאוד לחברה הגדולה ביותר בבולגריה. ואז התחילו הבעיות עם ממשלת בולגריה. התחילו לחפש את צ'רנוי, ואז הוא שקל למכור את החברה. הישראלי הראשון שאיתו ניהלנו משא ומתן היה זאבי, אחר-כך היו שמואל דנקנר ודויטשה טלקום, שהיו אמורים לרכוש את החברה לפי 1.1 מיליארד דולר, ואחר-כך היה לבייב. עם כל אחד העסקה אוטוטו נסגרה, עד שזה הגיע לשלב הכסף. עכשיו קנו את החברה קבוצת שלף האוסטרית, הבעלים של הקזינו ביריחו. הם קנו את מובילטל יחד עם הבנק השלישי בגודלו באוסטריה".

בכמה היא נמכרה?

"זה סוד מסחרי, אבל בלא מעט כסף".

ואין לכם יותר מעורבות שם?

"אני כבר לא יו"ר שם. בעיתון של צ'רנוי בבולגריה נכתב שהייתם אמורים לרכוש את חברת הקפה רג'ואן. זה היה לפני שלוש שנים. הם רצו להכניס שותף לעסק. ההסכם היה גמור ואז פתאום זה בוטל. זה יכול היה להיות עסק גדול, היינו מרחיבים אותו לחו"ל".

איך מערכת היחסים בינך לבין צ'רנוי היום?

"אני מצטער שהכרתי לו את זאבי, בטח שאני מצטער. אני מרגיש אשם. אני תיווכתי ביניהם וזה השפיע על היחסים ביני לבין צ'רנוי. צ'רנוי הוא אדם חזק ורגיל לשלוט לבד, ואני לא יס-מן. אבל אנחנו עדיין חברים".
בדצמבר 99' השלים גד זאבי את אחת מעיסקאות הענק שנעשו במשק הישראלי. הוא רכש 20% ממניות בזק תמורת 650 מיליון דולר. המניות נרכשו מידי חברת כייבל אנד ויירלס הבריטית. מימון העיסקה בוצע על-ידי אשראי שקיבל זאבי מקונסורציום של בנקים ישראליים, ובראשם הבנק הבינלאומי. זאבי לא הודיע לרשויות, כי חודש קודם לכן חתם עם איש העסקים מיכאל צ'רנוי על הסכם למימון העיסקה, בתמורה לאופציה שתינתן לצ'רנוי לרכוש בעתיד מחצית מאחזקותיו של זאבי בבזק. במסגרת ההסכם העמיד צ'רנוי לזאבי ערבות של 150 מיליון דולר, שנדרשה ממנו על-ידי הבנקים לצורך קבלת האשראי לעיסקה. הערבות הועמדה לבנק פיבי בשוויץ. הוא העניק לו מקדמה של 30 מיליון דולר עבור תשלום ראשון שהעביר זאבי לכייבל אנד ויירלס, עם התחייבות להעמדת תשלום נוסף של 113 מיליון דולר במועד השלמת העיסקה, בתוספת אופציה להגדלת הסכום עד ל-150 מיליון דולר. לצ'רנוי ניתנה כאמור אופציה לרכישת מחצית מאחזקותיו של זאבי בבזק, שמימושה הותנה בקבלת אישור הרשויות המוסמכות. זאת בתמורה לעלות המניות למשך תקופה של חמש שנים, עם אופציה להארכה לחמש שנים נוספות. אם לא תמומש האופציה, התחייב זאבי להחזיר את הערבות הבנקאית בתוספת 100 מיליון דולר. זאבי נתן לצ'רנוי ערבות אישית כנגד ההלוואה.
הסכם המימון נחשף כמה חודשים מאוחר יותר, כאשר נפתחה חקירה גלויה של המשטרה נגד הגורמים שהיו מעורבים בעיסקה. ממסמכי המשטרה ובית-המשפט עולה כי האזנות המשטרה בביתו של צ'רנוי החלו כמעט שנתיים קודם להשלמת עיסקת בזק. בשלב זה עדיין מתנהלת החקירה כנגד המעורבים בפרשה.
נגד צ'רנוי עדיין קיים צו איסור יציאה מהארץ. זאבי הספיק מאז לקבל מהבנקים אשראי נוסף של 90 מיליון דולר לרכישת מניות נוספות של בזק. בשלהי 2001 הוא לא העביר את תשלום הריבית בגין ההלוואה שנטל מהבנקים, וכיום מתנהלים דיונים בינו לבין הבנקים בנוגע לתנאי האשראי והחזר ההלוואה שנטל. צ'רנוי מתדיין כיום עם זאבי באמצעות עורכי-דינו על מנת להגיע לבוררות לצורך החזר ההלוואה שהעמיד לו לרכישת מניות בזק.