הונדה CRV - נפתח שולחן?

ושוב אנו מוצאים עצמנו מנהלים את אותה שיחה עם אנשי מכירות ממולחים, או עם שכנים מתעניינים. והנושא המרכזי הוא מי רוכש רכב שטח בישראל, ולמה הוא עושה את זה. האם משלם הישראלי במיטב כספו עבור הנעה כפולה מתוחכמת כדי לפלס דרכו בין סלעי מדבר, ליישר גבעות מיותרות ולטפס מצוקים? או שמא נשלחים כלים כוחניים אלה, בסופו של דבר, למשימות קשות כמו שינוע ילדים לגן, ביקור במרכז הקניות, והעמסת ארגזים בסופר.
הסיבה לדיון החוזר על עצמו במקרה זה, היא התייצבותו של ההונדה CRV החדש בחניית המערכת. והתשובה לשאלות ברורה הרי לכל. לא לחינם הפכו הג'יפים לכאורה מתחרים גדולים למיניוואן. לא סתם צמח זן חדש של כלים שנראים "כמו-שטח", אבל נוסעים ובנויים "כמו-כביש".
זו הסיבה שב-95' החליטה הונדה ללכת בעקבות טויוטה, להלביש על רצפת הסיוויק תחפושת של גורס סלעים ולהציג מכונית שלכאורה מנוגדת לתפיסתה ולערכים המקוריים שלה. באופן מפתיע, או אולי בעצם לא, הייתה הצלחתו של ה-CRV המקורי מיידית, גדולה מהתחזיות, ונבעה דווקא מהדימוי המוצלח שהונדה טיפחה במשך השנים.

אבולוציה

למרות דמיון חיצוני בולט, ה-CRV החדש שונה לגמרי מקודמו. הבט בהם מקרוב ולא תגלה אפילו מרכיב אחד זהה. אבל דמיון זה משקף היטב את העובדה שבכל המישורים בחרה הונדה להמשיך בתוואי הצמיגים של הרכב המקורי - הרכב מנצח הרי לא מחליפים. מלבד זאת, הדגם החדש מבוסס על פלטפורמת הסיוויק החדשה – כפי שהקודם התבסס על הישנה.
הוא אמנם תוכנן ביפן, אך מיוצר בבריטניה, ומיועד בעיקר לשוק האמריקני. לכן גם הפך המראה למוחצן ובולט יותר, בין היתר תודות ליחידות תאורה ענקיות מלפנים ופנסים אנכיים מאחור. הצמיג החליפי ניצב על הדלת האחורית, ונושא באחריות להבהרה כי מדובר כאן ברכב שטח, כמו גם בראות מוגבלת לאחור. התוצאה נאה והרכב נראה שרירי, גדול ומסיבי מקודמו, ולמרות שהוא אינו מוחצן כמו יונדאי סנטה- פה או טויוטה ראב4, הוא אינו מצטנע כמו מאזדה טריביוט.

פריצת הדרך

תא הנוסעים מציג את השינוי הגדול ביותר לעומת הדגם היוצא, גם אם הרושם הראשוני מטעה. שני פריטים יוצאי דופן כמו ידית בלם היד ובורר ההילוכים, יגרמו לכם לחשוב כי מדובר כאן בתא סופר-מקורי וחדשני. ציר ידית בלם היד ממוקם בקונסולה המרכזית ומתפקד גם כדופן תא אכסון, ובורר ההילוכים אינו מזדקר ממוט ההגה כמו בכלים אמריקניים רבים, אלא לצדו. התוצאה היא שטח פנוי בין המושבים לטובת מעבר או לשליפת המגש המתקפל. ואין ספק כי הוצג כאן ניסיון מקורי לקסום לאמריקנים, אך לא לעצבן את אירופה.
מעבר לכך מתגלה תא נוסעים מקובל, אך בעל איכות ומגע נעימים שאינם מוכרים בדגמים רבים של הונדה. ואתם יודעים מה, בכל זאת יש בו מעט ניחוח של השראה לעומת הפשטות היפנית המקובלת. זה בולט בגווני לוח המחוונים, בפקדי מערך האוורור-מיזוג שמזכירים את אלפא, ואפילו בעיצוב תאים האכסון.
מצד שני חסרים כאן פינוקים וירידה לפרטים, להם היית מצפה ברכב עם תג-מחיר של 196,000 שקלים (מחירו של רכב המבחן). התאורה פשוטה מדי, התאים הפתוחים אינם בעלי דיפון אוחז או שפה בולטת שתמנע מהפלאפון להתעופף בפניה הראשונה, ותא הכפפות ספרטני. כך גם אין מחשב דרך, ובקרת אקלים דיגיטלית ו/או מפוצלת. כיוון גובה המושב מסורבל, ממש כמו הכיסוי הרב-כיווני של תא המטען. וכן, הוא גם רועש.
הנדסת האנוש טובה למדי, אבל דווקא ידית בלם היד והבורר מאכזבים מבחינה זו. ידית הבלם אינה נוחה לשחרור, ואילו הבורר קשה לתפעול ידני-מדויק - כולל לחצן ביטול הילוך היתר - ומזכיר בסופו של דבר יותר מדי את האובייקט האמריקני. מעבר לכך, פתיחת מכסה מיכל הדלק אינה נוחה, ובכל מקרה הגיע הזמן למתג חשמלי.
אגב, ה-CRV לא רק נראה גדול יותר מבעבר, הוא בפירוש כזה. הנהג ירגיש בזאת כבר במושב הנהג הנעים, למרות תנוחת נהיגה לא מושלמת. מאחור המרווח גדל משמעותית וניתן גם לכוון את זווית המסעד – ואת זה אנחנו אוהבים.

יותר כוח

למרות הצמיחה המוזכרת לאורך ולרוחב, הקפידו מהנדסי הונדה על דיאטה. כך קרה שהדגם החדש מעט קל מהיוצא. זה אומר שעם מנוע חדש, בעל תזמון והרמת שסתומים משתנה לטובת זמינות כוח ותוספת של 3 סוסים, הוא אמור להציע ביצועים עדיפים.
נכון ש-150 כ"ס שגוררים טון-וחצי אינם אתגר לשרירי הצוואר, אבל זהו בהחלט יחס לא רע. התאוצה הרשמית ל-100 קמ"ש עדיפה, עם 11.8 שניות, אך המהירות המרבית - 168 קמ"ש - מעט נמוכה יותר. על הכביש תורמת הפעולה הנעימה בהרבה של המנוע, יחד עם זמינות כוח עדיפה, לתחושה זריזה יחסית. אולם יחסי העברה ארוכים, יחד עם "חורים" בין הראשון לשני ובעיקר בין שלישי לרביעי, מפריעים לא פעם. שם גם תפריע סרבנות מסוימת לקיק-דאון, במיוחד בשני-ראשון. בכל מקרה, יחסי ההעברה כה ארוכים עד שרביעי משמש כאן לשיוט בלבד והמהירות המרבית, או לפחות קרובה אליה, מושגת בשלישי. רעש ורעידות מנוע מבודדים היטב עד סל"ד גבוה במיוחד, פעולת התיבה מעודנת ושיוט במהירות חוקית בתוספת מע"מ, עובר בצורה שלווה למדי. אגב, נסיעה מאומצת שכללה גם שבילים רבים הניבה תוצאה לא מחמיאה של 5.6ק"מ לליטר .

איך פונים

יללות הצמיגים בסדרת פניות הדוקות גרמו אפילו לקשוח כמוני לרחם על הגומי. הן בכניסה יומרנית מדי לכיכר תמימה, כך בכבישי הרים תובעניים. נטיית החרטום להרחיב את קו הפניה ברורה ובוטה, ועלולה להתפתח להחלקה מסיבית. מי שמצפה למעבר כוח מהיר לאחור בתנאים אלה, יתאכזב מרות. העברת הכוח לאחור נראית איטית, ובדרך כלל התחושה היא שמדובר ברכב הנעה קדמית עם נטייה ברורה וקצת מרגיזה לתת-היגוי. מה שכן קיבלנו, זו יללה מוזרה מצד מערכת ההנעה במצבים קיצוניים בפניות חדות. כדאי גם לזכור כי הרפיה מהדוושה במצבים קיצוניים עלולה לשלוח את הזנב לפסיעה. אולם רוב הנהגים השפויים ייבהלו ראשית מזוויות הגלגול והשפעת העברות המשקל לפנים-אחור.
גם ההגה אינו מסייע. ההיזון החוזר לקוי, ואינו עקבי כאשר הציר הקדמי מאבד אחיזה. ובעיקר נראה כי ה-CRV מסתפק בלהגיע הביתה בשלום. הבלמים - הפעם ארבעה דיסקים - מתפקדים היטב ביחס למשקל ולגודל, אך תחת רצף בלימות ממהירות גבוהה עלולים לאבד אפקטיביות.
כפי שכבר הסברנו, הרכב הזה אינו ממש רכב שטח, ולחם חוקו במקרה הטוב הם שבילי עפר טובים יותר או פחות. אבל גם עליהם הוא אינו מהנה במיוחד. הוא צולח אותם באופן סביר אולם נכנע מהר מדי כשעולה המהירות או מעמיקים הבורות. התחושה היא שבור או אבן אחת יותר מדי יגרמו לסיום מהלך של המתלה. כאן גם הופכת פעולת המתלים המעודנת בדרך כלל לרועשת. בכל מקרה בשבילים, כמו בעיר, נוחות הנסיעה בינונית למדי, אבל ככל שעולה המהירות המצב משתפר.

מעורב יפני

בסופו של דבר הסתיים המבחן ברגשות מעורבים. מחד, ה-CRV נאה, מהודר, נוח, מעודן ומצויד מקודמו. האיכות הגבוהה יחד עם המרחב המשופר, הופכים אותו לכלי נעים ביום יום. אפילו השולחן, שמשמש כיסוי לגלגל הרזרבי, גדל ויכול כעת להכיל תפריט מנגל מלא למשפחה כולל סלטים.
אלא שבסך הכל לא ממש התרשמנו, ולבטח לא הוצת הדמיון. וחלק לא קטן בכך נזקף לחובת תג-מחיר שלדעתנו לפחות, כמקובל בארץ הג'יפונים, גבוה מדי. כי עם מחיר בסיס של 182,900 שקלים, ללא פגושים בצבע מרכב, בקרת אקלים וכיסוי קשיח לגלגל הרזרבי, ירצו לא מעט רוכשים להוסיף גג נפתח וחישוקים קלים. וכבר הזכרנו שמדובר בכמעט 200,000 שקלים.
ולמרות הכל, אסור לשכוח כי הדגם החדש עדיף משמעותית על קודמו, אף הוא יקר למדי. ואם הגרסה הקודמת זכתה להצלחה כה גדולה בשוק המקומי, אין סיבה - למרות התחרות הקשה והעדיפה לא פעם - שה-CRV החדש יצליח פחות.