סיפוריהם של הרוגי הפיגוע במועדון
בפיגוע בראשון לציון נהרגו 15 בני אדם. אלה סיפוריהם האישיים
ענת טרמופורוש | שושנה מגורי | חיים רפאל | דליה מסה | |||
פנינה היקרי | ניר לובטון | רסאן שרוק | אבי בייז | |||
ישראל שיקאר | רמי קמחי | נואה חנאוי | אסתר ויצחק בבלר | |||
מלכה רגינה בוסלן | עדנה כהן |
"הוא פרץ בבכי ולא הצליח לעצור את הדמעות", מספר איציק, בן משפחה, "הוא אמר שכנראה זה רק חלום רע וביקש שיעירו אותו מהסיוט הזה".
אמש יצאו בני הזוג המתגוררים באשדוד יחד עם רחל, אמה של ענת, אחותה בת-שבע ובן משפחה נוסף לבלות במרכז הארץ. לבני הזוג שלושה בנים (עדן, 10, דין, 4 וחן בן ה- -4.5), "הילדים ביקשו מהם לא ללכת", מספרת דורית, אחותו של דניאל, "הם אמרו להם שמסוכן בחוץ ויש פיגועים, אבל דניאל וענת לא יצאו זמן רב לבלות, והסבירו לילדים שהם צריכים קצת לנקות את הראש".
בני הזוג טרמופורוש היו נשואים 12 שנה והתגוררו ברובע י"ג באשדוד. ענת עבדה כסדרנית בסניף רשת ג'מבו בעיר ואילו דניאל הוא מנהל מחסן חילוף לכלי רכב באזור המרכז.
"ענת היתה אשה מקסימה, אמא נהדרת לילדיה, אשת חיל של ממש", אומרת דורית.
מגורי הותירה אחריה בעל, שלושה ילדים ו-5 נכדים.
לדבריה, "ישבתי בסלון ורוני הבן שלי התקשר לשאול אם אבא בבית. אמרתי לו שכן ואז חיפשתי אותו וראיתי שהוא איננו. אחר כך הבן השני דוד התקשר. אמרתי לו שאבא לא בבית וירדתי למטה להתקשר לטלפון של בעלי. ענה לי שוטר בשם מיכאל שאמר לי להגיע למכון הפתולוגי. ככה הודיעו לי שבעלי מת".
היא הוסיפה בכעס כי "יש לי 6 בנים וכולם שירתו בצבא, איזה ביטחון יש לי פה במדינה?".
לדבריו, "לאמא שלי היה משפט שהיא תמיד אמרה: 'בקש שלום ורדפהו'. לכן אין לי שנאה בלב אבל יש הרבה דברים במדינה הזאת שצריך לשנות וצריך לעשות הכל בשביל שלום".
היקרי היתה אמא ל-4 ילדים וסבתא ל-9 נכדים.
לאחר שנודע לה על הבשורה המרה, היא הועברה לטיפול בבית חולים שיבא. לאחר מכן היא שוחררה לביתה והרופאים שטיפלו בה יעצו לה ללכת ללוויה.
אחת מקרובות משפחה אמרה כי "חבל מאוד שאחרי כל ההמתנה לילדים, ניר לא יוכל לראות אותם".
לובטון, הילד החמישי במשפחתו, היה בן הזקונים. קרובת משפחה, טובה מוגרבי, מספרת: "הוא היה ילד טוב, ועבד מסביב לשעון כקבלן בעבודות ניקיון, בחברה שבנה במו ידיו. הם התחתנו בלי סיוע מאיש, בנו את עצמם במו ידיהם, וקנו דירה". לדבריה, "אשתו אמרה לי שהשנים איתו היו 7 השנים הכי יפות בחייה".
(אטילה שומפלבי)
הוא עלה מפרס בגיל 17, ועבד במשך שנים רבות בבזק ובחברת החשמל. לאחרונה הוא חזר בתשובה והחל ללמוד בישיבה. שרוק עבד גם בחנות תשמישי קדושה.
חיים, אחד השכנים מספר ש"הם היו משפחה מאוד מלוכדת. חבריו סיפרו כי "הוא היה אדם משכמו ומעלה, והושיט עזרה לכל אדם".
הוא הותיר אחריו אשה ו-4 ילדים בגילאי 16-26.
(אטילה שומפלבי)
הידיעה על הפיגוע הקפיצה את אביו ואחיו למקום, לאחר שלא הצליחו לאתר אותו בבית החולים.
בייז, בן 26 במותו, עסק בימים אלה בהשלמת בחינות הבגרות שלו. הוא היה בן בכור ליהודית וצמח, ואח לשלושה: אלירן גיל וליאור.
"הוא היה ילד מדהים שכל כך אהב את חבריו, ממש חלום של כל אמא", אמר עליו דודו. "הוא תמיד היה הולך עם חבריו, אלירן גיא וצחי. ביום הפיגוע הם תכננו ללכת לבלות ובדיוק שבאו לאסוף את אחד החברים קרה האסון", הוסיף.
לפני כחצי שנה הפך להיות המאושר שבאדם לאחר הולדת נכדו הראשון.
הידיעה על מותו תפסה את בני המשפחה בביתם, מלבד אחד הבנים ששהה בטיול במזרח הרחוק. עם היוודע דבר מותו, ניסו בני המשפחה לאתר את הבן.
לפני 14 שנה נפצע קשה בתאונת דרכים וכתוצאה מכך נקטעה רגלו. מכריו סיפרו כי נושא השיקום היה חשוב לו מאוד, והוא הרבה לעסוק בכך. למרות זאת, הם אומרים, הוא היה איש שתמיד כיף לשבת לידו והקרין חום ואופטימיות. עוד הם מספרים כי נהג לעזור לסובבים אותו.
קמחי עבד כנהג מונית אבל יחד עם זאת נהג תמיד להיות ליד בני משפחתו ונכדיו, מספרים המכרים.
נואה, בעלת מספרה, התאלמנה מבעלה לפני שבע שנים, ונותרה עם שלושת בניהם, אליאס בן 29, בשארה בן 27 ופאגי בן 14. לדברי משפחתה, באותו ערב הלכה לניחום אבלים עם שתי חברות, ואחת החברות ביקשה להיכנס אחרי כן למועדון "שפילד". בפיגוע נהרגו נואה וחברתה, מלכה רגינה בוסלן. החברה השלישית נפצעה באורח קשה.
"היא היתה ערביה-נוצריה, אבל הפחד שלנו מהפיגועים זהה", אמרה קרובת משפחה.
קרוביה וחבריה מספרים שנואה היתה אשה חמה ואוהבת מאוד. היא גידלה לבד ובמסירות את ילדיה לאחר מות בעלה.
בליל שלישי, משלא הגיעה הביתה, החלו ילדיה לדאוג. הם חיפשו אותה בבתי חולים ולבסוף נאלצו להגיע לאבו-כביר.
(אטילה שומפלבי)
בני הזוג הותירו אחריהם שישה ילדים - שלושה כל אחד - מנישואים קודמים. קרובי משפחה מספרים כי השניים היו "כמו רומיאו ויוליה, וחיו כמו בסרט. האהבה ביניהם היתה גדולה, גדולה מהחיים".
שלושת ילדיה של אסתר מתגוררים בארה"ב והם בדרכם לארץ. בתו הקטנה של יצחק אמורה להתחתן בעוד ארבעה חודשים.
בתו, טלי, סיפרה כי הוא היה אדם מיוחד שכולם אהבו, וכי אסתר היתה אישה חזקה מאוד.
(אטילה שומפלבי)
היא עלתה לארץ כנערה, יתומה מאם. אביה ומשפחתו נשארו בטורקיה. בארץ היא התגלגלה ברחובות בחוסר כל. היא נישאה פעמיים וילדה חמישה ילדים. לפני חמש שנים נפטר בעלה השני, והיא שקעה בדיכאון.
"מאז היא נהגה להמר כדי להעביר את הזמן", אמר איציק, "על הפיגוע שמענו רק בבוקר שאחרי, מחברה של רגינה, שיצאה איתה למועדון. התקשרנו לכל בתי החולים, וכשלא מצאנו אותה הבנו שהנורא מכל קרה".
(יהודית יחזקאלי)
בני הזוג תכננו לחגוג בהליכה לאורך חוף הים, אך בסופו של דבר שינו כיוון והגיעו ל"שפילד קלאב", שבו נהגו לבלות הרבה עם חברים.
במועדון פגש אברהם את אחותו ובעלה, שגם הם נהגו לבלות במועדון. "עמדנו ליד הדלפק", מספרת האחות, "אמרנו לעדנה 'מזל טוב', והיא אמרה לי 'אני מתקדמת'. היא הספיקה להתקדם שני צעדים, ואז אירע הפיצוץ. הכל התמוטט". עדנה נהרגה, בעלה אברהם נפצע קשה.
לבני הזוג ארבעה ילדים ו-11 נכדים. לא מזמן אמרה הבת הגדולה מירי, לאביה: "עוד מעט תגיעו לחתונת זהב", והוא ענה, מבלי להעלות על דעתו כמה יצדק: "לכי תדעי אם נזכה לזה".
(יורם ירקוני)